דאוגבפילס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דווינסק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "דינבורג" מפנה לכאן. לערך העוסק בהיסטוריון והמנהיג, ראו בן ציון דינור.
דאוגבפילס
Daugavpils
מדינה לטביהלטביה לטביה
ראש העיר ריטה סטרודה
תאריך ייסוד 1275
שטח 72.48 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 105,000 (2009)
 ‑ צפיפות 1,458 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות 55°53′N 26°32′E / 55.883°N 26.533°E / 55.883; 26.533
אזור זמן UTC +2
http://www.daugavpils.lv

דַאוּגַּבְפִּילְסיידיש: דווינסק, בלטבית: Daugavpils, בליטאית: Daugpilis, שמה ההיסטורי בגרמנית: Dünaburg) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, בירת חבל לטגלֶה. העיר נמצאת 230 ק"מ דרומית-מזרחית לריגה על גדות הנהר דאוגבה. אוכלוסיית העיר מונה 105,000 נפשות (2009) - זאת לעומת 129 אלף תושבים בשנת 1989. הרוסים מהווים כ-52% מאוכלוסיית העיר, הלטבים - 18%, והפולנים - 15%. בנוסף מתגוררים בעיר גם בלארוסים, אסטונים וקיימת בעיר קהילה יהודית קטנה (כ-492 אנשים).

היסטוריה

העיר מוזכרת לראשונה ב־1275 בשם דינבורג, והייתה שייכת למסדר הליבוני. היא הייתה בשלטון האיחוד הפולני-ליטאי בין 1561 ל־1772. בשנת 1582 קיבלה זכויות של עיר. בין השנים 1656 ו־1667 נשלטה העיר בידי רוסיה ונקראה בוריסוגלבסק (רוסית: Борисогле́бск). בעקבות חלוקת פולין, בשנת 1772 הועברה העיר לשליטת האימפריה הרוסית.

בשנת 1893 שונה שם העיר לדבינסק (פולנית: Dźwińsk; רוסית: Двинcк; בלארוסית: Дзьвінск). בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1897 התגוררו בעיר כ-79 אלף תושבים, מהם כ-32 אלף יהודים. בשנת 1910 אוכלוסיית העיר הגיע לכ-110 אלף תושבים (יותר ממספרם בשנת 2011).

לאחר המלחמה הפולנית סובייטית, ב־1921 הפכה לחלק מהרפובליקה הלטבית, ושמה שונה לדאוגבפילס.

ב־1940 צורפה לברית המועצות כתוצאה מהסכם מולוטוב-ריבנטרופ. ב־26 ביוני 1941 נכבשה על ידי הגרמנים, וביולי 1944 שוחררה. העיר חזרה לשלטון לטביה לאחר התפרקות ברית המועצות ב־1991, והפכה לעיר השנייה בגודלה בה, אך עם אוכלוסייה שהלטבים מהווים בה מיעוט (רק כ-18%) והרוסים מהווים כמחצית מאוכלוסיית העיר.

שמה של העיר בגרמנית היה Dünaburg, ביידיש היא נקראה דענענבורג, והגרסה הפולנית של שם זה היא Dyneburg.

יהודים

הקהילה היהודית בעיר קיימת מאמצע המאה ה־18. כיהנו בה רבנים מגדולי הדור.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הופצצה העיר בידי הגרמנים, ולכן רוב היהודים עזבוה למשך תקופה זו. הם חזרו מאוחר יותר, וערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר 13,000 יהודים. בשנת 1940, במהלך הכיבוש הסובייטי של לטביה, נשלחו רבים מחשובי יהודיה של העיר לסיביר כאויבי המשטר.

בשואה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גטו דאוגבפילס

ביולי 1941 הקימו הגרמנים גטו בעיר, ואספו לתוכו את יהודי דאוגבפילס והסביבה. באוגוסט 1941 החלו הגרמנים, יחד עם השוטרים הלטביים, לשלוח את יהודי הגטו להשמדה. באקציה האחרונה בנובמבר נרצחו 1134 יהודים. בחיים נותרו רק 950 יהודים, שהיו בעלי כושר עבודה. בינואר 1942 שלחו הגרמנים לברלין את חפצי הערך של היהודים, ביניהם 60 קילוגרם זהב, 155 קילוגרם של טבעות זהב, ו־65 קילוגרם עגילי זהב. במאי 1942, נרצחו כל תושבי הגטו.

בשנת 1970 היו בעיר כ־2,000 יהודים. מספר זה הצטמצם ל-492 בשנת 2006.

רבני העיר

ילידי העיר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גדל בעיר עם משפחתו, הראל מתאר בספרו 'ביטחון ודמוקרטיה' מאורע מדהים שהסעיר את תושבי העיר: הוא כותב כי בחורף אחד גשום מאד עלה הנהר המקומי על גדותיו והייתה סכנה גדולה שהמים יפרצו את הסכר ויציפו את העיר. רב העיר, הרב מאיר שמחה, התפלל לאלקים וביקש רחמים על תושבי העיר. כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע, והעיר ניצלה.1=התיאור המלא מהספר.