רבי שמואל בורנשטיין
 | |||||
| רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל" | |||||
| לידה |
ד' בחשוון ה'תרט"ז קוצק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ד בטבת ה'תרפ"ו (בגיל 70) אוטבוצק | ||||
| מקום קבורה | סוכטשוב | ||||
| מקום מגורים | זגערש | ||||
| רבותיו | אביו, רבי אברהם בורנשטיין | ||||
| חיבוריו | שם משמואל | ||||
| אב | רבי אברהם בורנשטיין | ||||
| |||||
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 - כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (בעל ה"אבני נזר" ומייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק.
הוא שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרט"ז (1856) בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג (1873) נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק, חתן התפארת שלמה. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת ה'תרס"ב נשא לאשה את בתו של הרב נתן נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, מחסידי סוכטשוב, ומחבר ספר "שמן למאור".
כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.[1] עם זאת יחסו לתנועה הציונית החילונית היה עוין[2]. ב-1896 ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת. יחד עם זאת התנגד מאד לציונות נוסח הרצל שכללה את הציונות הדתית (המזרחי). אביו, ה'אבני נזר' סירב לקבל משלחת רבנים ובראשם הרב ריינס, מחשש שיפרסמו דברים שלא אמר[3].
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ע (1910) ולפני סתימת הגולל לקבר אביו[4] הוכתר לממלא מקומו, והחל לכהן כאדמו"ר וכראש ישיבה בסוכטשוב. בתחילה סירב לקבל על עצמו את האדמורות, מסיבה שיגרום לביטול תורה, אולם הרב אפרים מרדכי מוטל צוויגנהפט מזקני החסידים שכנע אותו, כי גם אביו האבני נזר הנהיג את החסידים ולא חשש לביטול תורה.
סגנון הנהגתו היה תקיף וקוצקאי יותר, בניגוד לאביו שהיה לו מזג רגוע, ולכן הנהגתו עוררה בתחילה חשש בקרב חלק מחסידיו, אך החשש הופרך עם תחילת הנהגתו שהיתה שילוב של חריפות עם חסד ורחמים, כפי שניתן לראות בספרו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את העיר סוכוטשוב ועבר ללודז' ולאחר מכן לזגערזש. בספרו "שם משמואל" הוא מביא ומבאר מתורת אביו, סבו הרבי מקוצק, ואדמו"רים נוספים.
נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו (1926) בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה באהל[5] בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו. נאמר כי בפטירתו הייתה חסידות סוכטשוב שנייה בגודלה לאוסטרובצה במספר הלמדנים שבה[6].
שם משמואל
כאמור, חיבר את הספר 'שם משמואל' על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הוא אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר. הספר מוגדר כספר מחשבה, המבוסס על ההגות החסידית הפולנית, ומובאים בו מובאות רבות המהר"ל והתניא.
הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי דוד, בעל "חסדי דוד", בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו, רבי חנוך בורנשטיין, הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).
חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דבריו ומבארם. הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד, ונקבעים בו שיעורי תורה רבים.
מלבד חיבור זה, או אף ערך את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", כשהחלק החיצוני שנכתב על ידי אביו - הוא כביאור ארוך לחלק הפנימי.
צאצאיו
רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.
- בנו, רבי דוד בורנשטיין - ירש את האדמו"רות מאביו. נפטר בגטו ורשה בח' בכסלו תש"ג. בני משפחתו, למעט בן אחד, נספו בשואה.
- בתו, הייתה נשואה לרב יצחק יהודה טרונק, רבה של קוטנא, בנו של רבי משה פנחס טרונק ונכדו של בעל ה"ישועות מלכו", ר' ישראל יהושע מקוטנא.
- בנו משה בורנשטיין (1961-1895), שכינויו הספרותי היה מ.ב. שטיין, נטש את הדרך החסידית והתפרסם כסופר, עיתונאי ומחזאי ביידיש. בין ספריו: 'ערד און הימל' (על בית קוצק).
- בתו, דוֹבריש, שנישאה ליהושע נתן דוד רבינוביץ, בנו של האדמו"ר ר' מאיר שלמה יהודה רבינוביץ ממזריטש ביאלא]], נטשה גם היא את הדרך החסידית והייתה חברה ב'פועלי ציון'.
- בנו, רבי חנוך הניך בורנשטיין - שימש באדמורו"ת כממשיכו של אחיו רבי דוד לאחר השואה. נודע בדעותיו הציוניות, ובאהבתו לארץ ישראל, אך התנגד לחתום בבחירות למפלגות המזרחי.
- בנו, רבי אברהם בורנשטיין - התגורר בעיר קוטנא בפולין.
- בנו, רבי נפתלי צבי - נישא לבריינדל, בתו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר.
- בנו, אהרן ישראל בורנשטיין - נישא לרבקה, בתו של האדמו"ר מסוקולוב רבי יצחק זליג מורגנשטרן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-30 וגר מרבית ימיו בת"א. הוציא לאור את סדרת הספרים "נאות הדש"א" הכוללת את תורות האדמורים מסוכטשוב (העניך דוד שמואל אברהם) וכן את הספר "מראה הדש"א" ובו קורות חייהם. נפטר בשנת תשס"א. בנו שמואל אברהם בורנשטיין נהרג במלחמת העצמאות בהגנה על תל עדשים. בנו הצעיר דוד מנחם - מהנדס מצליח בעולם, נפטר ב-1995, מותיר אחריו שני ילדים - שמואל [רופא] וסו בורנשטיין.
- שמואל - בנו הצעיר נולד אחר פטירת אביו ונקרא על שמו.
- בתו שרה, אשת שאול רפפורט - עלו לארץ ישראל בשנות ה-30. בנם הוא הרב שבתי רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
לקריאה נוספת
- אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב, תשס"ד.
- ישראל ארליך, אבירי הרועים.
- נדב מיטב, מפתח העניינים שם משמואל על התורה, בהוצאת ישיבת אור עציון.
- חנניה רכל, עשה ירח למועדים - והוא תמצית דברי הרה"ק ר' שמואל בורנשטיין מסוכצ'וב על חודשי השנה, שמ"ש ידע מבואו - ניסן תשס"ט
- שמחה מורגנשטרן, אמת ואמונה-קאצק, מהדורת תשפ"א.
קישורים חיצוניים
- בורנשטין, רבי שמואל ב"ר אברהם, שם משמואל - ראש השנה יום כיפור, וסוכות, ירושלים תשכב, באתר היברובוקס
- בורנשטיין, רבי שמואל ב"ר אברהם, הגדה של פסח שם משמואל, ירושלים תשז, באתר היברובוקס
- בורנשטיין, רבי שמואל ב"ר אברהם, ירח למועדים, באתר היברובוקס
- שיעורים בפרשת השבוע והמועדים ע"פ ה'שם משמואל' ערוץ מאיר
- הרב כרמיאל כהן, פניני שם משמואל - סדרת שיעורים
- יוסי פרבר, לקט לפרשת שבוע על פי ה"שם משמואל", באתר דעת
הערות שוליים
- ^ יצחק אלפסי, תשעים שרים.
- ^ ראו דיון והפניות בעניין, בבלוג מנהל ספריית הרמב"ם
- ^ מראה הדשא עמוד ק
- ^ ראו מראה הדשא עמוד רב
- ^ האהל נחרב בימי המלחמה. בשנת תשנ"ג נמצא מקום האהל על ידי ר' יהודה וידבסקי והוקם מחדש על ידי חסידי סוכוטשוב, ראו באתר יד ושם
- ^ מראה הדשא פרק ה'שם משמואל' ;ליב ביין, מפנקסו של עיתונאי חסיד (לעברית: מרדכי סליפוי), ירושלים תשכ"ז, עמ' 61.
