גלובנו
 | |
| כנסיית יעקב הקדוש בגלובנו | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 לודז' |
| מחוז | זגייז' |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 15,167 (2006) |
| קואורדינטות | 51°57′N 19°42′E / 51.950°N 19.700°E |
| http://glowno.pl | |
גלובנו (ביידיש:גלאָוונא, בפולנית: Głowno) היא עיר קטנה במחוז זגייז' שבפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
ההתיישבות באתרה של גלובנו החלה במאה ה-11. בשנת 1420 נחנכה ביישוב כנסיית יעקב הקדוש, וכעבור מספר שנים קיבל היישוב זכויות עיר. זכויות העיר ניטלו מהיישוב בשנת 1870, אך הושבו לו בשנת 1925.
יהודי גלובנו
יהודים החלו לשבת בגלובנו במאה ה-18, ובראשית המאה ה-19 נעשתה הקהילה במקום לעצמאית. בין מלחמות העולם התקיימה בעיר פעילות ציונית, לצד פעילות של אגודת ישראל והבונד.
בשנות השלושים סבלו יהודי העיר ממספר תקריות אנטישמיות, ומצבם הכלכלי הורע. בתקופה זו נמנו בעיר כ-2,100 יהודים, רוב תושביה.
בשואה
בימים הראשונים לכיבוש גלובנו בספטמבר 1939, הוציאו הגרמנים להורג מספר מיהודיה, ובינואר 1940 ערכו פולנים מקומיים פרעות ביהודי העיר, וחיללו את בית העלמין היהודי בה. בתקופה זו הגיעו לגלובנו פליטים יהודים רבים ממערב פולין, עד שבקיץ 1940 עמד מספר יהודי העיר על כ-5,600 איש. לראשות היודנרט בעיר מונה אברהם רוזנברג.
במאי 1940 הועברו יהודי העיר לגטו בן ארבעה רחובות שהוקם במרכזה, אשר הוקף בגדר תיל, אך נותר פתוח. יהודי העיר נשלחו מדי יום לעבודות כפייה בחוות הסביבה, וחלקם נלקחו למחנות עבודה, מהם רובם לא שבו.
בספטמבר 1940 האשימו הגרמנים את יהודי העיר בדליקה שפרצה בבתים שהיו שייכים להם בעבר, וכעונש על כך צומצם שטח הגטו, והוא נסגר. בסוף פברואר 1941 החלו הגרמנים בגירוש יהודי העיר לגטו ורשה, תוך עריכת מצוד אחר יהודים מסתתרים, עד שנותרה העיר ריקה מיהודים.
קישורים חיצוניים
- גלובנו באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- גלובנו (Głowno), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- גלובנו באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
