רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקום קברו של ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר

רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (- כ"ט בטבת תר"ע) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר. נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמו"רי פולין, ומספר חסידיו נאמד באלפים. נקרא על שם ספרו: ה'ישמח ישראל'.

ביוגרפיה

נולד בעיירה מאקובה שבפולין לרבי יחיאל דנציגר (בן רבי שרגא פייבל מגריצא, ממלא מקומו של רבי דב בריש מביאלה שהיה ממלא מקומם של רבי מנחם מנדל מוורקא ואביו רבי יצחק מוורקא.

לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ד (1894), הוכתר על ידי החסידים לאדמו"ר.

לא נולדו לו ילדים, ומסופר שהיה נוסע לרבי יעקב אריה מרדזימין שיברכו בילדים, עד שפעם אחת אמר רבי יעקב אריה לחסידיו: מה רוצה בנו של הרב מגריצא (אביו רבי יחיאל מילא את מקום אביו ברבנות העיר גריצא), הלא הוא נשמת האור החיים הקדוש שלא היו לו ילדים, וכיצד יהיו לו ילדים.

נפטר בכ"ט טבת תר"ע, ונטמן בעיירה אלכסנדר שבפולין לצד אביו רבי יחיאל.

לאחר פטירתו הוכתר אחיו רבי שמואל צבי דנציגר כאדמו"ר השלישי בשושלת חסידות אלכסנדר, והוא הקים על שמו של אחיו את רשת הישיבות "בית ישראל" בפולין שבהן למדו אלפי תלמידים. חלק מהחסידים עברו לבנו של רבי דב בריש מביאלה (שכבר כיהן לפני רבי יחיאל דנציגר), רבי אהרן צבי לנדא, ולאחר פטירתו פנו לאחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, אבי חסידות סטריקוב.

דף השער של הספר "ישמח ישראל", בני ברק תשי"ג

ישמח ישראל

ספרו על התורה ומועדים "ישמח ישראל" נחשב כספר יסוד בתורת החסידות, ובפרט בחסידות אלכסנדר. מצד אחד מובאת בו עמקות ביסודות החסידות המבוסס על אדני תורת הקבלה, מהם מאמרים מכתב ידו של האדמו"ר הכתובים בדרך כלל בקיצור, ומהם מאמרים שנכתבו על ידי הרב מנשה פריימן שהיה מאוחר יותר ממנהלי ישיבת 'בית ישראל', ומצד שני הוא נכתב בשפה פשוטה ומותאמת להמון העם, ויש בו גם מאמרים רבים של חיזוק המבוססים על מדרשי חז"ל, והם המאמרים שנאמרו בליל שבת.

עם זאת הוא שונה מספרי בית פשיסחה, בכך שהוא מתמקד בחסידות מעשית ולא בחסידות עיונית. בשל כך, רבים ממנהיגי החסידות בדורות הקודמים כמו גם בדורות האחרונים, הורו לחסידיהם ללמוד בספר זה. בין המנהיגים הבולטים שהורו לחסידיהם ללמוד בספר זה היו אדמור"י בעלזא לדורותיהם[דרוש מקור]. כן מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ (ה'אמרי חיים'), התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה[דרוש מקור].

הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל", כאשר לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט לראשונה בית דפוס עברי בלודז'.

בסוף בספר הודפס קונטרס בשם 'מאורן של ישראל' שנכתב על ידי רבי יהודה משה טיברג האדמו"ר החמישי בשושלת החסידות, הכולל מאמרים ששמע בעצמו מפי האדמו"ר.

בשנת תשמ"ג יצא הספר 'אורות הישמח ישראל', הכולל את ספר 'ישמח ישראל' מסודר לפי נושאים, על ידי משה חיים טיברג, תל אביב.

לקריאה נוספת

  • הרב אברהם צבי מרגלית, במשנתו - סוגיות בעבודת ה' תורה תפילה ותשובה לאורו של ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר, תשע"ח.
  • רבי מנשה פריימן (ראש ישיבת אלכסנדר בפולין), תפארת ישראל - תולדות ומופתי ה"ישמח ישראל"
  • הרב יהודה משה מקובר והרב אבינועם מקובר, תולדות הישמח ישראל, בהוצאת מכון אלכסנדר תשס"ד
  • רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.

קישורים חיצוניים

ספריו:

אודות: