ראם לבן
ראם לבן | |
---|---|
ראם לבן | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
סוג: | ראם |
מין: | ראם לבן |
שם מדעי | |
Oryx leucoryx | |
תחום תפוצה | |
ראם לבן, ראם ערבי או ראם התועפות (Oryx leucoryx) הוא אנטילופה בגודל בינוני עם בליטת כתף בולטת, קרניים ארוכות וישרות וזנב שעיר. הוא מין בסוג ראם שבמשפחת הפריים, והוא הקטן שבראמים. הראם הלבן חי במדבריות והערבות של חצי האי ערב. הוא נכחד בטבע בראשית שנות ה-70, אך שרד בגני חיות ובשמורות פרטיות והושב לטבע החל משנת 1980.
בשנת 1986 הוגדר הראם הלבן כמין בסכנת הכחדה ברשימה האדומה של Insu, ובשנת 2011 הפך לבעל החיים הראשון שירד למצב פגיע לאחר שנרשם בעבר כמין שנכחד בטבע. הראם הלבן מופיע באמנת וושינגטון, ובשנת 2011 נאמדה אוכלוסייתו ברחבי העולם ביותר מ-1,000 פרטים בטבע וכ-6,000-7,000 פרטים בשבי.
ראם לבן קטר בשם "אוררי" נבחר לקמע המשחקים הרשמי במשחקי אסיה 2006 בדוחה, והוא מוצג על כנפי המטוסים השייכים לחברת התעופה המזרח תיכונית קטר אירוורייז. כמו כן, הראם הלבן הוא החיה הלאומית של עומאן ושל מדינות נוספות.
תיאור
גובה הכתף של הראם הלבן הוא כמטר ומשקלו הוא כ-70 ק"ג. הפרווה שלו היא לבנה, החלק התחתון והרגליים שלו חומים ופסים שחורים מופיעים במקום בו הראש פוגש את הצוואר, במצח, באף ועוברים מהקרן מטה לרוחב העין לפה. הראם הלבן בעל שתי קרניים מעוגלות ארוכות ישרות או מעט מעוקלות שאורכן הוא 50–75 ס"מ.
הראם הלבן נח בזמן החום של היום ויכול לזהות גשמים ולנוע לעברם, כלומר יש להם שטח מרעה גדול; עדר בעומאן יכול לרעות על פני שטח של מעל 3,000 קמ"ר. עדרי ראם לבן כוללים גם זכרים וגם נקבות ולרוב הם מכילים בין 2 ל-15 פרטים, אם כי דווחו עדרים של עד 100 פרטים. הראם הלבן אינו אגרסיבי, ולכן עדרים יכולים להתקיים זה לצד זה במשך זמן מה.
מלבד בני אדם, זאבים הם הטורפים היחידים של הראם הלבן. גם בישראל נצפו מקרים בהם זאבים טרפו ראמים[1]. בשבי ובתנאים בטוחים בטבע, אורך חיים של הראמים הלבנים מגיע עד 20 שנה. עם זאת, בתקופות של בצורת, תוחלת החיים שלהם עשויה להיות להתקצר משמעותית בגלל תת-תזונה והתייבשות. סיבות מוות נוספות כוללות קטטות בין זכרים, הכשות נחש, מחלות וטביעה במהלך שיטפונות.
תפוצה ובתי גידול
תפוצה
מבחינה היסטורית, הראם הלבן חי ככל הנראה ברוב המזרח התיכון. בתחילת 1800 עדיין היה ניתן למצוא אותם בסיני, בארץ ישראל, בעבר הירדן, ברוב עיראק וברוב חצי האי ערב. במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הצטמצמו שטחי המחיה של הראמים לעבר ערב הסעודית, ועד 1914 שרדו רק ראמים מעטים מחוץ למדינה. דווחו על פרטים מעטים בירדן בשנות ה-30 של המאה ה-20, אולם באמצע העשור, האוכלוסיות היחידות שנותרו היו במדבר נפוד בצפון מערב ערב הסעודית ובאזור רוב אל חאלי בדרום.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלו נסיכים ערביים ופקידים בחברות נפט לצוד ראמים לבנים בעזרת מכוניות ורובים. הציידים הלכו והתרבו, ודווח כי חלקם העסיקו כ -300 כלי רכב. באמצע המאה ה-20, אוכלוסיית הצפון נכחדה למעשה. דווח כי הראם הלבן האחרון בטבע לפני ההשבה מחדש נצפה בשנת 1972.
הראם הלבן הושב בחזרה לעומאן, ערב הסעודית, ישראל, איחוד האמירויות הערביות, סוריה וירדן. אוכלוסייה קטנה הושבה לאיי חוואר ואוכלוסיות גדולות הושבו לכמה אתרים בקטר ובאיחוד האמירויות הערביות. סך כל הפרטים בטבע כיום נאמד בכ-1,000 פרטים, מה שמציב את הראם הלבן מעבר לסף 250 הפרטים (שדרוש כדי להיות במעמד "בסכנת הכחדה").
בתי גידול
ראם לבן מעדיף לחיות במדבר חצץ או בחול קשה, שם המהירות והסיבולת שלהם תגן עליהם מפני רוב הטורפים, כמו גם מרבית הציידים שצדים אותם ללא כלי רכב. במדבריות החולות בסעודיה, הם נמצאו בעבר באזורי החול הקשים של השטחים בין הדיונות והרכסים הרכים יותר.
אקולוגיה
התנהגות
הראם הלבן מתקיים בבתי הגידול מהצחיחים ביותר על פני כדור הארץ, ומגלה הסתגלות מרשימה לתנאי המדבר: הוא אינו צורך מים רבים ויכול לחיות חודשים רצופים ללא שתייה של ממש, כאשר את מעט הלחלוחית הנדרשת לו הוא משיג ממזונו הצמחוני. כדי לשמור על נוזליו הראם פעיל בעיקר בלילה ובמשך היום הוא נח בגומה שהוא חופר לעצמו או בצילו של עץ. הראם חי בדרך כלל בעדר, שגודלו משתנה בהתאם לזמינות המזון והעונה.
בכל עדר יש מספר זכרים ונקבות המקיימים היררכיה חברתית. ישנו זכר דומיננטי שתפקידו להרבות את הנקבות ולשמור על מבנה העדר, וכן להגן מפני טורפים. הנקבה הדומיננטית מובילה את העדר. תוחלת החיים של הראמים היא מעל ל-20 שנים. הריונם אורך כחצי שנה ומסתיים בולד יחיד.
תזונה
התזונה של הראם הלבן מורכבת בעיקר מעשבים, אך הם אוכלים מגוון גדול של צמחים הכולל: ניצנים, פירות, פקעות ושורשים. עדרים של ראמים לבנים עוקבים אחרי גשמים נדירים עדי לאכול את הצמחים החדשים שצומחים אחרי הגשמים. הם יכולים ללכת מספר שבועות מבלי לשתות מים.
הידלדלות האוכלוסייה
עד תחילת המאה ה-19 הראמים הלבנים היו מצויים במדבריות המזרח התיכון. עם כניסת הנשק החם החל ציד חסר רסן של הראם הלבן שבסיסו בשתי סיבות: בשרם הטעים ואמונות טפלות שיוחסו לדמם ולמוחם כיעילים כנגד הכשות נחשים ומרפאים שיתוק. גם לקרנו של הראם הלבן יוחסו סגולות פלא שהמחזיק בהן מוגן מפני חיות טרף. הציד הכחיד כמעט לחלוטין את הראם הלבן והאזורים היחידים שבהם נותרו פרטים בטבע החופשי הוא במדבריות המזרחיות של ערב הסעודית. כניסתן של חברות נפט לאזור החמיר עוד יותר את מצבם של הראמים עד שבשנת 1962 נספרו קבוצות בודדות בלבד וב-1972 נכחד אחד מאחרוני עדרי הראמים שבטבע לאחר ציד אכזרי של עדר ראמים שלם בעומאן. בשלב זה הראם הלבן כמעט שהגיע למצב שימור של נכחד בטבע (Extinct in the Wild; EW). ארגון IUCN סיווג את מצב השימור של הראם הלבן כ"נתון בסכנת הכחדה", אך ב-2011 שונה הסיווג ל"פגיע", לאחר הצלחתה של תוכנית שבה הוחזרו ראמים לבנים לטבע, בעקבותיה חיים כיום בטבע כ-1,000 פרטים.
שימור
גן החיות של פיניקס ועולם החי והצומח (בעבר "החברה לשימור החיות והצומח בלונדון") בסיוע כספי של הקרן העולמית לשימור חיות הבר, מתייחסים להצלת הראם הערבי מהכחדתו. בשנת 1962 הקימו קבוצות אלה את העדר הראשון על מנת שיתרבה, בגן החיות של פיניקס. מבצע הצלה זה מכונה "מבצע ראם". העדר בגן החיות התחיל מ-9 פרטים ועד היום היו מעל ל-240 לידות מוצלחות. מגן החיות נשלחו ראמים לגני חיות ופארקים אחרים ברחבי העולם כדי להקים עדרים חדשים.
בשנת 1968, שייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיא, הקים את גן החיות אל-עין כדי לשמר את הראמים מתוך דאגה לחיות הבר של מדינה ובמיוחד לפרסתנים.
הראם הלבן ניצוד על לכדי הכחדה בטבע עד שנת 1972. עד ל-1980 מספר הראמים בשבי עלה לנקודה בה יכולה להתאפשר השבה לטבע. ההשבה הראשונה, לעומאן, היה עם ראמים מפארק הספארי של סן דייגו. אף כי מספר הפרטים בעומאן ירד, כיום ישנן אוכלוסיות בטבע בערב הסעודית וישראל. אחת האוכלוסיות הגדולות ביותר נמצאת באזור מוגן מחאסט א-סייד שהוא שמורה גדולה ומגודרת בסעודיה, המשתרעת על למעלה מ-2,000 קמ"ר. בזכות גרעין השימור הזה, עד 1990 מספר הראמים הלבנים עלה ל-1,300.
ביוני 2011, הוגדר מחדש הראם הלבן כפגיע על ידי הרשימה האדומה של IUCN. ה-IUCN העריך שיש יותר מאלף ראמים לבנים בטבע, ו-6,000–7,000 פרטים בשבי ברחבי העולם בגני חיות, שמורות טבע ואוספים פרטיים. חלקם נמצאים במתחמים גדולים ומגודרים (נדידה חופשית), כולל אלה בסוריה, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות הערביות. הראם הלבן היה החיה הראשונה שסווגה מחדש על ידי ה-IUCN כמין פגיע לאחר שסווג בעבר כנכחד בטבע.
בערב הסעודית מספר הפרטים ממשיך לגדול בהתמדה. מ-400 ב-1997 לכ-700 בתחילת 2003. באיחוד האמירויות שוחררו ב-2007 כ-100 פרטים למדבר אבו דאבי כחלק מתוכנית חומש להשבת 500 פרטים לטבע עד 2012.
ב-28 ביוני,2007 שמורת הראם הלבן של עומאן הייתה האתר הראשון שאי פעם הוסר מרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק"ו. הסיבה לטענת אונסק"ו הייתה שממשלת עומאן אישרה לפתוח 90% מהאתר לחיפוש נפט. מספר הפרטים בשמורה צנח מ-450 פרטים ב-1996 ל-65 בלבד בראשית 2007, וכיום נותרו פחות מארבעה זוגות באתר.
השבתו לישראל
הראם הערבי נכחד מישראל לחלוטין והושב אליה בשנת 1978 בעזרת אגודת החי בר שרכשה בכספי תרומות ארבעה זוגות של ראמים לבנים בעלות של 15,000 דולרים לפרט. הראמים שוחררו בחי בר יטבתה וכיום מספרם בטבע מגיע ל-200, כך שישראל מהווה מוקד משיכה ייחודי לחובבי טבע וחוקרים המעוניינים לצפות בראמים בסביבתם הטבעית. הראמים בישראל מצויים בעיקר באזור הערבה, אף על פי שמאז 2014 החלו שחרורים באזורים אחרים בנגב והם משוטטים בכל השטח שבין אילת למכתש רמון.
ניתן למצוא ראמים לבנים במספר גני חיות בישראל, אשר ברובם יש תוכנית רבייה והשבה לטבע. בין גני החיות נמצאים: הספארי ברמת גן, גן החיות התנכ"י, חי-בר יטבתה וחוות האנטילופות בערבה.
בתרבות
הראם הלבן הוא החיה הלאומית של ירדן, עומאן, איחוד האמירויות הערביות, בחריין וקטר.
כמו כן, מספר עסקים בחצי האי ערב ובמיוחד אל מאה איירווייז (חברת תעופה) ואל מאה פטרוליום קרויים על שמו של הראם הלבן.
בתרגום המלך ג'יימס לתנ"ך, המילה ראם מתורגמת כ"חד קרן". השם הערבי ri'ïm הוא המקביל לשמו העברי של הראם, שפירושו גם ראם לבן, מה שמרמז על השאלת המילה בעידן המודרני המוקדם.
מיתוס החד קרן
בעבר היה מיתוס שנפוץ שקישר את הראם הלבן אל החד קרן. המיתוס היה עשוי להיות מבוסס על ראמים שאיבדו קרן אחת. אריסטו ופליניוס הזקן טענו כי הראם הלבן הוא האב טיפוס של החד קרן. מזוויות מסוימות נראה כי לראם יש קרן אחת ולא שתיים, ובהתחשב בכך שקרניו עשויות מעצם חלולה שלא ניתנת לחידוש, אם הראם היה מאבד את אחת מקרניו, הוא היה נשאר עם קרן אחת לשארית חיו.
אזכורים בתנ"ך
- אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ: ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ב
- בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה: ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ז
- וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן: ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק ז'
- הושיעני מפי אריה ומקרני ראמים עניתני: ספר תהילים, פרק כ"ב, פסוק כ"ב
זיהויו של ה"ראם" המוזכר בתנ"ך עם בעל החיים המכונה בימינו "ראם", אינו מוסכם. ככל הנראה, ה"ראם" התנכ"י הוא שור הבר - bos primigenius[2].
קרני הראם התנכי נקראו תועפות. מכיוון שבעבר היו נוהגים להשתמש בקרני בקר לשמירת כסף, קרני הראם הגדולות איפשרו מקום אכסון להון רב ומכאן הביטוי "הון תופעות".
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראם לבן |
- צפריר רינת, תיעוד רגעיו הראשונים של ראם לבן, באתר הארץ, 28 במרץ 2019
הערות שוליים
- ^ תיעוד נדיר: ראם שהושב לטבע נטרף ע"י זאב, באתר www.msn.com
- ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977.
30245113ראם לבן