זאיד בן סולטאן אאל נהיאן

זאיד בן סולטאן אאל נהיאן
زايد بن سلطان آل نهيان
	זאיד בן סולטאן אאל נהיאן
לידה	6 במאי 1918; אל-עין, אבו דאבי
פטירה	2 בנובמבר 2004 (בגיל 86)
מדינה	אבו דאבי
מפלגה	ללא שיוך פוליטי
שושלת בית נהיאן
	6 באוגוסט 1966 – 2 בנובמבר 2004; (38 שנים)
	ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן ←

השייח' זאיד בִּן סולטאן אָאל נהיאן (בערבית: زايد بن سلطان آل نهيان; 6 במאי 1918 – 2 בנובמבר 2004) היה נשיאה הראשון של איחוד האמירויות הערביות והאמיר של אבו דאבי מ-1966 עד מותו. הוא איחד את שבע האמירויות למדינה אחת, ובתקופת כהונתו דאג רבות לפיתוח כלכלת האמירויות ולבניית תשתיות מפוארות במדינה ובעולם.

בן סולטאן אאל נהיאן תרם למדינות המוסלמיות עניות רבות באסיה ובאפריקה. החל משנת 2007 מוענק פרס על שמו בתחום הספרות(אנ'). בקטגוריה ראשית הפרס הוא 300 אלף דולר, ובקטגוריות משנה - 200 אלף דולר (ואסיני אל אערג' היה בין מקבלי הפרס בשנת 2007).

ביוגרפיה

תאריך לידתו המדויק אינו ידוע, אך במסמכים מסוימים כתוב כי אאל נהיאן נולד ב-6 במאי 1918 באבו דאבי. ישנן עדויות אחרות המצביעות על שנת 1916. אביו היה שליט אבו דאבי משנת 1922 ועד הרצחו בשנת 1926. בשנת 1927 עבר לעיר אל-עין. באזור זה לא פעלה מערכת חינוך מפותחת, ואאל נהיאן קיבל חינוך איסלאמי בסיסי וגדל בקרב שבטים בדואים. בשנת 1928 אחיו התמנה לשליט אבו דאבי. הוא מונה למושל של האזור המזרחי של אבו דאבי בשנת 1946.

בשנת 1971, לאחר תהליך משא ומתן ארוך, הקים את איחוד האמירויות הערביות ועמד בראש המדינה לאורך שנים רבות. בזמן שלטונו נחשב לשליט ליברלי יחסית.

בשנת 1999 הוקם מרכז זאיד לשיתוף פעולה השוכן במתחם מסגד שייח' זאיד באבו דאבי, אשר הוקם על מנת "להגשים את חזונו של השייח' זאיד". המרכז פרסם דו"ח שטוען כי הציונים גרמו לשואה, ומנהל המרכז הצהיר בפומבי כי "היהודים הם אויבי העמים"^[1].

לאחר מותו תפס את מקומו כאמיר אבו דאבי ונשיא האמירויות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, בנו הבכור מבין 27 ילדים שילדו לו שש נשותיו.

על שמו נקרא המסגד הגדול בסטוקהולם.