רמשן לילי
 רמשן לילי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | עטלפים קטנים |
| משפחה: | נשפוניים |
| סוג: | Nyctalus |
| מין: | רמשן לילי |
| שם מדעי | |
 Nyctalus noctula
| |
| תחום תפוצה | |
| |
רמשן לילי (שם מדעי: Nyctalus noctula) הוא מין של עטלף קטן ממדים ומגושם ממשפחת נשפוניים. הוא מצוי בצפון אפריקה ומזרחה עד יפן.[1]
תיאור המין
רמשן לילי הוא עטלף מגושם במקצת. אוזניו קצרות ומעוגלות. צפיר קצר, האצבע החמישית בכנף קצרה מאוד, אורכה כמעט כאורך העצם השלישית או הרביעית של הפיסה. זנבו קצר וחשוף משיער. הכנף ארוכה וצרה. חוטמו רחב ומורחב בחלקו העליון. פתחי הנחיריים מופנים לצדדים. הפרווה קצרה, אפרפרה- חומה בגב ובהירה בגחון. אורך הרגל הוא 5.7 ס"מ, זנבו באורך 4.5 ס"מ, אורך אפרכסת האוזן הוא 6 ס"מ, ואורך כף רגלו הוא 1.1 ס"מ, לפי המידות של ארבעה פרטים מלבנון.
הוא טורף חרקים גדולים יחסית, כגון חיפושיות, תוך כדי מעוף, ומעופף בגבהים במהירות של 50 קמ"ש. בעת מנוחה משמיע קולות בתדירות 11 -18 אלף תנודות בשנייה, שנועדו כנראה למשיכת נקבות. תדירות קולות הניווט היא 18- 20 תנודות בשנייה.[2][1]
שימוש בקוטלי חרקים בשטחים חקלאיים וביקורי מטיילים במערות, הם גורמי צמצום של אתרי משכן, רבייה וחריפה. באירופה הרמשן הלילי מוגדר בסכנה הכחדה.
השם המדעי של הסוג בא מיוונית nyktalos= מנומנם. השם בלטינית הוא noctula= לילי.[3]
תפוצה
ככל הנראה, בישראל הרמשן הלילי נמצא בעמק הירדן העליון, בגליל העליון, בגולן ובחרמון. באירופה מוגדר כחיה שנמצאת בסיכון, שכן האוכלוסייה יורדת בגלל איבוד מקורות מזון. בעבר הרמשן הלילי היה שכיח ביריחו ובעמק החולה.
המין מצוי בצפון אפריקה, באזור הפליארקטי באירופה ומזרחה ליפן.[3][1]
הרמשן הלילי בוחר ללון בחורים שבגזעי עץ עתיקים, בניגוד לרוב העטלפים בישראל הלנים במערות. בשל פיתוח מוגבר מתמעטים בארצנו העצים העתיקים ובתוך כך החורים המשמשים לעטלפים מקומות לינה. לכן הוצבו בעבורם בשמורת הטבע עין אפק תיבות משכן מרופדות ברשת פלסטיק המאפשרות לעטלף אחיזה קלה, והן מהוות משכן חלופי לחורים שבעצים העתיקים.[4]
המין היה קיים בארץ אך לא נצפה עד שנות השמונים. עיקר שטח התפוצה של המין בישראל משתרע על פני שטח של כ-1,000 קמ"ר, וכנראה, תפוצתו בישראל גדלה בשנים האחרונות[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 היינריך מנדלסון יורם יום טוב, החי והצומח של ארץ ישראל - אנציקלופדיה שימושית מאוירת, משרד הבטחון, 1988
- ^ שחר רגב, ערן לוין ועמית דולב, הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי, באתר אקולוגיה וסביבה, פברואר 2013
- ^ 3.0 3.1 3.2 רמשן לילי, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ תיבות משכן לעטלפי חרקים בשמורת טבע עין אפק, באתר רשות הטבע והגנים
