קובוס המשקפיים

קובוס המשקפיים
קובוס המשקפיים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	צבאי סוף
סוג:	קובוס
מין:	קובוס המשקפיים
שם מדעי
Kobus leche
תחום תפוצה
נפוץ כיום   נכחד

קובוס המשקפיים או קובוס ארוך-רגל (שם מדעי: Kobus leche; מוכר גם כאנטילופת לצ'ווה או פשוט כ"לצ'ווה"), הוא מין אנטילופה אפריקנית מתת-משפחת צבאי הסוף החי בדרום-מרכז אפריקה, ותואר מדעית לראשונה בשנת 1850. שמו המדעי של הקובוס נגזר כדלהלן: "Kobus" = קובה, "leche" = אנטילופה; צירוף של שניהם פירושו "אנטילופת קובה", והוא משמש ככינוי של הקובוס בשפת הבנטו. קובוס המשקפיים הוא האנטילופה הנפוצה ביותר בדלתת האוקוונגו, ונחשב לאנטילופה המימית ביותר לאחר קודו הביצות.

אנטומיה

קרניים

הקובוסים הממושקפים מתאפיינים בזוג קרניים גדולות וכבדות בצורת נבל, והן מהוות מעין גרסת ביניים בין קרני קובוס המים וקובוס שחור רגל: הקרן צומחת לכיוון אחור ולצדדים, ממשיכה למעלה במעוגל אחורנית וחוזרת ומתעגלת קדימה עם חודים בסופה; לעומת זאת קרני קובוס המים צומחות אחורנית למעלה ללא עיקולים, ואילו של קובוס שחור הרגל מתפתלות בצורת S. צורת הקרניים של האחרון הן ההבדל העיקרי בינו לבין קובוס המשקפיים. מבנה הקרניים עלול להשתנות בין תת-המינים, כאשר הקרניים תצמחנה בעיקר לצדדים ולא למעלה. קרני קובוס המשקפיים עבות מאוד בבסיסן, והן תהפכנה לדקות יותר ככל שהמרחק מהבסיס יגדל; כמו כן הטבעות שמהן מורכבת הקרן רחבות באזור הבסיס ונהיות צרות בסופן, כאשר בקצוות הקרן תהיה חדה וחלקה לגמרי. צבע הקרניים הוא בעיקר חום-אפרפר, אפור כסוף, או שחור כחלחל, והטבעות עלולות להיות בהירות יותר. הזכרים הם היחידים שמצמיחים קרניים, וזהו ההבדל העיקרי בינם לבין הנקבות.

כסות ומראה חיצוני

פרופיל צד של קובוס המשקפיים.

הפרווה של קובוס המשקפיים קצרה ועבה (בייחוד בחלק האחורי) ומורכבת משערות צפופות. צבע הפרווה משתנה מאוד בין תת-המינים ומתחלק בעיקר לשלושה:
1) לקובוס האדום כשמו הצבע העיקרי הוא ערמוני בהיר, כאשר הגב והפנים בצבע חום אדמדם כהה, צדדי הבטן, הצוואר, הראש, החלק העליון של הרגליים וצידם החיצוני של האוזניים בצבע אדמדם-כתמתם בהיר מאוד עד בז', ואילו החלק האחורי הכולל את הזנב, ואת החלק העליון של הגפיים האחוריות - בצבע חום אדמדם כהה מאוד.
2) לקובוס החום הצבע העיקרי הוא חום עם נטייה קלה לאדמדם, כאשר בשאר יהיה זהה לקודמו - החלקים העליונים בצבע חום כהה והתחתונים חום בהיר.
3) הקובוס השחור נחשב לתת-המין היפה ביותר בשל צבע פרוותו הבולט - שחור-שוקולד המתפרש על צדדי הבטן והרגליים, סוף הזנב, צדדי הצוואר, הלחיים ולעיתים גם החוטם, בעוד שהחלק האחורי של הגוף, הראש, תחילת הזנב והעורף יהיו בצבע חום אדמדם כהה או בהיר. הצבע השחור עלול להיות בהיר מאוד אצל צעירים והולך ומתכהה עם הגיל.

תת-המינים זהים בדברים הבאים: לכולם עיגולים לבנים גדולים מסביב לעיניים הנותנים לקובוס את שמו, ובולטים יותר אצל תת-המין השחור. לכולם צבע הבטן השפתיים הסנטר והאוזניים לבן, יש להם פס לבן עבה המתוח לאורך הגרון, צידם החיצוני של רגליהם שחור, וצבעם הפנימי לבן. הזנב יהיה כהה בסופו ובהיר בתחילתו, הפרסות חומות-אפרפרות, העיניים גדולות ושחורות, והאף גדול ועגול בצבע שחור כחלחל עם פס לבן מסביבו. הפנים והחזה עלולים להיות שחורים ונראים בעיקר אצל מבוגרים.

קובוסים ממושקפים באזור תפוצתם העיקרי - דלתת האוקוונגו שבבוצוואנה.

מבנה ומידות גוף

קובוס המשקפיים מתאפיין בצוואר וגוף ארוכים ורחבים וראש בינוני וקצר. אוזניו רחבות ועגולות, וזנבו ארוך ודק עם ציצית שיער בקצה הנראית כמברשת. רגליו דקות וארוכות כאשר האחוריות ארוכות מהקדמיות; בנוסף, הירכיים עצמן גבוהות אף יותר מהכתפיים והן הופכות את הקובוס לקפצן מצוין. הפרסות של קובוס המשקפיים עבות ורחבות מאוד ומונעות ממנו לשקוע, והן מאפשרות לו ללכת ולרוץ במהירות בביצות וכן לשחות באגמים ובאזורים מוצפים. הזכרים גדולים וכהים יותר מהנקבות ובעלי קרניים גדולות.
מידות הגוף של קובוס המשקפיים:
גובה הכתפיים: 112-90 ס"מ.
אורך הראש והגוף: 180-130 ס"מ.
אורך הקרניים: 92-50 ס"מ.
אורך הזנב: 45-30 ס"מ.
משקל הזכר: 130-103 ק"ג.
משקל הנקבה: 80-60 ק"ג.

תת-מינים

על פי IUCN קובוס המשקפיים מתחלק ל-5 תת-מינים כשאחד מהם נכחד ואחד נמצא במעמד של מין נפרד:

• קובוס אדום (K. l. leche), תת-המין הנפוץ; מצוי במרכז ודרום אנגולה, צפון נמיביה, חלקים בזמביה, ובייחוד בצפון בוצוואנה. מצב שימורו הוא ללא חשש (LC).
• קובוס חום/קאפו ( K. l. kafuensis), מצוי בעיקר במרכז זמביה, ומצב שימורו הוא פגיע (VU).
• קובוס שחור (K. l. smithemani), מצוי בעיקר בצפון מזרח זמביה ומצב שימורו הוא פגיע (VU).
• קובוס רוברט (K. l. robertsi), תת-מין זה היה מצוי בעבר בעיקר בדרום מזרח זמביה ומאז 1980 הוא אינו נצפה יותר, ומשום כך מסווג על ידי IUCN כתת-מין שנכחד (EX).
• קובוס אפמבאה (K. l. anselli), זהו אחד מהקובוסים הנדירים ביותר המצוי בדרום מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. קובוס זה נחשב ע"פ מיונים מסוימים כמין נפרד ומצב שימורו הוא סכנת הכחדה חמורה (CR).

מינים דומים

קיימים מינים שונים של אנטילופות שניתן להתבלבל ביניהם לבין קובוס המשקפיים. המינים והסוגים הבאים זהים או דומים מאוד לקובוס המשקפיים וחלקם חיים גם בתחומי תפוצתו:

קובוס שחור רגל.

פוחלץ של קובוס וארדון (מימין) ליד קובוס המשקפיים.

• קובוס שחור רגל (Kobus kob), זהה ביותר לקובוס המשקפיים, נפוץ במרכז ומערב אפריקה החל מאוגנדה, הרפובליקה המרכז אפריקנית, צ'אד, קמרון וצפון הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וכלה במאלי, סנגל וגמביה. ההבדלים בינו לקובוס המשקפיים - 1: קרניים. לקובוס המשקפיים הקרניים גדולות יותר וצומחות לכיוון מעלה, ואצל הקובוס שחור הרגל צומחות אחורנית בצורת S הפוכה. 2: מידות גוף. קובוס המשקפיים גדול יותר מקובוס שחור רגל. 3: משקפיים. לקובוס המשקפיים עיגולים לבנים גדולים מסביב לעיניים, ולקובוס שחור הרגל חצאי עיגול. 4: צבעי פרווה. לקובוס המשקפיים פס לבן עבה מהסנטר עד לחזה, ולקובוס שחור הרגל סנטר וסינר לבן בצוואר בלבד; קובוס שחור הרגל בהיר יותר מעמיתו הדרומי. 5: זנב. לקובוס המשקפיים זנב מברשת ארוך, ולקובוס שחור הרגל זנב קצר יותר עם ציצית שיער מעוגלת.
• קובוס וארדון (Kobus vardoni), דומה מאוד לקובוס המשקפיים ושחור הרגל, נפוץ במרכז אפריקה בתחומי מחייתו של קובוס המשקפיים כדוגמת זמביה, אנגולה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובוצוואנה, וכן בטנזניה ומלאווי. ההבדלים בינו לקובוס המשקפיים - 1: קרניים. קרניו קטנות בהרבה משל קובוס המשקפיים וצומחות לכיוון מעלה ללא עיקולים. 2: מידות גוף. קובוס וארדון קטן מקובוס המשקפיים, וגופו ורגליו קצרים ועבים יותר. 3: משקפיים. לקובוס וארדון חצאי עיגול מעל העיניים הנראים כגבות. 4: צבעי פרווה. לקובוס וארדון סנטר לבן בלבד, והוא בהיר יותר מהקובוס הממושקף. 5: זנב. לקובוס וארדון זנב עבה וקצר יותר.
• צבי סוף (Redunca), סוג בתת-משפחת צבאי הסוף הכולל שלושה מינים, ושניים מתוכם דומים מאוד לקובוס המשקפיים: צבי סוף מצוי נפוץ במרכז אפריקה במדינות זמביה, אנגולה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בוצוואנה, ונמיביה, וכן בטנזניה, גבון, מוזמביק, מלאווי, זימבבואה ודרום אפריקה. צבי סוף הסוואנה נפוץ במכרז ומערב אפריקה במדינות טנזניה, קניה, אוגנדה, אתיופיה סודאן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקנית עד סנגל גמביה, וגינאה ביסאו. ההבדלים בינם לקובוס המשקפיים - 1: קרניים. קרניהם של צבאי הסוף קטנות משל קובוס המשקפיים, עם צמיחה לאחור ועיקול חד כלפי קדימה. 2: מידות גוף. צבאי סוף קטנים במקצת או בהרבה מקובוס המשקפיים - תלוי במין. 3: משקפיים. לצבאי סוף אין כתמים לבנים כלל מסביב לעיניים. 4: פרווה. פרוותם של צבאי הסוף עבה וארוכה יותר משל קובוס המשקפיים. 5 :אף. האף של צבאי סוף גדול ובולט יותר. 6: זנב. זנבם של צבאי סוף קצר ועגול מאוד כשל איילים.
• אימפלה (Aepyceros melampus), סוג בעל מין יחיד המסווג בתת-משפחה נפרדת, ומהווה שילוב בין צבאיים לצבאי סוף עם מאפיינים ייחודים אחרים. האימפלה נפוצה במרכז אפריקה במרבית תחומי מחייתו של קובוס המשקפיים כדוגמת זמביה, בוצוואנה, אנגולה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, נמיביה, וכן בטנזניה, קניה, מוזמביק, זימבבואה, דרום אפריקה ועוד. ההבדלים בינה לבין קובוס המשקפיים - 1: קרניים. לאימפלה קרניים באורך זהה, אולם בעוד שקרני קובוס המשקפיים צומחות לכיוון מעלה ומתעגלות בעדינות, לאימפלה הקרן צומחת לכיוון מעלה וקדימה מתעקלת בחדות לאחור וממשיכה למעלה. 2: מידות גוף. האימפלה קטנה במקצת מקובוס המשקפיים, בגודל של קובוס שחור רגל בערך. 3: אוזניים. לאימפלה אוזניים דקות וארוכות כשל צבי בניגוד לקובוסים שלהם אוזניים גדולות ועגולות. 4: פרווה. לאימפלה פרווה קצרה ודקה מאוד לעומת קובוס המשקפיים. 5: רגליים. לאימפלה רגליים דקות וארוכות יותר.

תפוצה ובית גידול

קובוס המשקפיים בדלתת האוקוונגו בעונת הגשמים.

קובוס המשקפיים בדלתת האוקוונגו בעונה היבשה.

קובוס המשקפיים נפוץ בדרום-מרכז אפריקה במדינות אנגולה, נמיביה, בוצוואנה, זמביה, והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. תפוצתו הנוכחית מקוטעת ומתרכזת בעיקר באזורי ביצות, ומתחלקת לפי תת-מינים כדלהלן: הקובוס האדום מצוי בשתי אוכלוסיות גדולות באנגולה, שתיים בצפון מרכז זמביה, שתיים במערב זמביה לאורך נהר הזמבזי, והאוכלוסייה הגדולה והעיקרית המתפרשת על פני דרום מזרח אנגולה, צפון מזרח נמיביה (רצועת קפריבי), דרום מערב זמביה, וצפון בוצוואנה עד דלתת האוקוונגו. הקובוס החום מצוי באוכלוסייה אחת במרכז זמביה על שפת נהר קאפו שליד העיר לוסקה. הקובוס השחור מצוי באוכלוסייה אחת בצפון מזרח זמביה באזור ביצות בנגוואולו והנהרות הסמוכים, ובעבר היה מצוי גם באוכלוסייה נוספת מזרחה יותר קרוב לגבול עם מלאווי. קובוס אפמבאה, מצוי כיום באוכלוסייה אחת המרוכזת מסביב לביצות אפמבאה ואגמים של נהר לואלבה בדרום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

בית גידולו של קובוס המשקפיים הוא בעיקר איים הנמצאים באזורים מוצפים כדוגמת ביצות, אגמים, נהרות, לגונות סוואנות וכרי דשא מוצפים, שבהם עשבי וקני סוף גבוהים. בחורף בית גידולו כולל גם סוואנות יבשות, שיחים, מרעה וערבות. קובוס המשקפיים נמצא תדיר לצד מקווי מים, ויעדיף מים רדודים בעומק של 50–100 ס"מ, אם כי לפעמים הוא נכנס למים עמוקים מאוד במהלך חציית אגמים או מנוסה מטורפים. כמות המשקעים הממוצעת בתחומי תפוצתו היא 1,000-250 מ"מ בשנה, עם טמפרטורות שנעות בין 20 ל-30 מעלות, ובעוד שהקיץ גשום ולח החורף קריר ויבש.

אקולוגיה

התנהגות ופעילות

למעלה: זכרים נאבקים. במרכז: הזכר המנצח רודף אחרי הזכר המובס. למטה: הזכר המובס נסוג לתוך למים.

נקבת קובוס המשקפיים מזנקת מעל אזור מוצף.

כמו רוב האנטילופות קובוס המשקפיים הוא פעיל יום, ויש לו זמני שיא של פעילות בבוקר ואחר הצהריים כאשר בשעות החמות של היום הוא נח באזורים מוצלים. המזון העיקרי שלהם בקיץ הוא שרכי וצמחי מים, והם נצפים בזמנים כאלה באופן קבוע כאשר רוב צווארם וגופם בתוך המים והם מותחים את ראשם כדי לאכול. תזונתם גם כוללת עשבים, שיחים, עלים, דגנים, זרעים קליפות, ענפים, פרחים, שורשים, עשבי תיבול, ועוד - תלוי בעונה. במהלך מזג האוויר הקריר והיבש הם אינם צריכים לשתות, אולם במזג האוויר החם והיבש ייתכן שהם יבואו לשתות עד שלוש פעמים ביום.

אף על פי שהקובוס שחיין מעולה, הם מעדיפים לדשדש במים רדודים תוך כדי הליכה על קרקע טובענית. הפרסות הפשוקות שלהם מותאמות במיוחד לאזורי ביצות, אולם על קרקע מוצקה הפרסות הגדולות האלה הופכות לחסרון והליכתם נראית מגושמת. משום זה כאשר יש שיטפונות עונתיים המציפים שטחים נרחבים, עדרי קובוס המשקפיים עוברים לשולי המים ומבלים שם את רוב זמנם. באופן כללי, הנקבות והעופרים תלויים יותר במים ונמצאים תמיד סמוך למקורות מים וביצות, בעוד שזכרים בודדים או עדרי זכרים צעירים מאכלסים גם אזורים יבשים שרחוקים ממים. כאשר צמחי מים צומחים בשפע בסביבת הביצות והאגמים, צפיפות האוכלוסייה של קובוס המשקפיים עשויה להיות גבוהה מאוד ולהגיע אפילו למספר של 200 פרטים לקמ"ר.

כיון שקובוס המשקפיים נוטה לחיות במים רדודים או עמוקים זה מקשה על טורפיו לתופסו, וכאשר הוא מרגיש מאוים הוא נמלט במהירות למים עמוקים תוך כדי שורה של קפיצות גדולות. במקרים כאלה פרסותיו עוזרות לו לרוץ במהירות רבה, ורוב הטורפים ינטשו בשלב זה את המרדף. בעונת ההצפות טורפיו היבשתיים העיקריים הם זאבים טלואים ואריות, אולם לשניהם יש חסרונות - הזאבים הטלואים יכולים לרדוף רק במים רדודים, בעוד שהאריות צדים ביחידות מה שבשילוב עם המים העמוקים יעייף אותם. טורף נוסף שעלול להיות קטלני במים הוא תנין היאור, שיכול לתפוס בקלות קובוס משקפיים בוגר בתנאי שזה יהיה במים עמוקים מספיק. טורפים יבשתיים אחרים כגון נמרים, ברדלסים, וצבועים, סולדים ממים או שאינם בנויים למרדפים כאלה ויצודו במים רק לעיתים רחוקות. בעונה היבשה אחוזי הטריפה של קובוס המשקפיים עולים, והפרסות הגדולות אף מקשות עליו להימלט. העופרים עלולים להיטרף גם על ידי פיתונים, תנים, סרוואלים וטורפים קטנים נוספים, ובימיהם הראשונים אף על ידי מנעלנים.

מערכת חברתית, רבייה ומחזור חיים

עופר של קובוס המשקפיים.

במרבית השנה הקובוסים הממושקפים מחולקים לפי מגדר - זכרים לחוד ונקבות לחוד. הזכרים עשויים להיות טריטוריאליים בחלק מהשנה ולחיות בבדידות, ומכיוון שאין להם בלוטות ריח הם מסמנים את שטחם על ידי חיכוך פרוותם בשיחים. זכרים צעירים חיים רוב השנה בעדרים משלהם. בעדרי הנקבות אין מנהיגה וכל נקבה יכולה להצטרף לעדר; עדרי הנקבות מגיעים לעיתים ל-400 פרטים אולם אין ביניהם קשר כל כך פרט לאמהות וצאצאיהן בשנתם הראשונה. בעונת הרבייה שמתחילה עם הגעת הגשמים (בין נובמבר לפברואר) נוצרים שטחים הנקראים "לק" שבהם מתכנסים הזכרים החזקים והנקבות, בעוד שזכרים צעירים לא יצרפו למאבק עד שיהיו גדולים מספיק. שטחים אלה אינם קבועים באותו מקום משנה לשנה בגלל חוסר העקביות של מחזור ההצפה, ולכן גם הזכרים הטריטוריאליים לא יתפסו שטחים גדולים מדי. הנקבות נכנסות ל"לק" כאשר הן מיוחמות, ואילו הזכרים מקיימים ביניהם קרבות על השליטה, והם מתחלפים מהר מאוד כאשר הם מאבדים את כושרם הגופני לאחר קרבות רבים. הקרבות בין הזכרים כוללים נגיחות, דחיפות, הכאת ראשו של היריב בקרקע, ומטרתם להתיש את היריב; הזכר המפסיד נמלט בדרך כלל למים כאשר השני רודף אחריו זמן מה.

ההיריון נמשך שבעה עד שמונה חודשים ולאחריהם נקבת הקובוס ממליטה עופר אחד בדרך כלל, כאשר שני שלישים מהעופרים נולדים מאמצע יולי ועד אמצע ספטמבר. כאשר האמהות צריכות ללדת, הן עושות זאת ביחידות או בקבוצות קטנות. העופרים נולדים באזורים מוצלים ויבשים ונשארים מוסתרים בצמחייה עבותה במשך שבועיים עד שלושה. האמהות מגיעות מספר פעמים ביום להניק את העופרים, בדרך כלל בשעות המוקדמות והמאוחרות. לאחר שהעופרים מצטרפים לעדר הם מתרכזים בקבוצות של עד 50 עופרים, ומגיעים מדי פעם לינוק אצל אמם. העופרים נגמלים לאחר 5–6 חודשים, כאשר הנקבות מגיעות לבגרות כבר לאחר שנה וחצי, אך זכרים שמגיעים לבגרות בגיל שנתיים וחצי לא יוכלו להתרבות עד שיגיעו לגיל חמש שנים שאז קרניהם גדולות מספיק.

תוחלת חייו של קובוס המשקפיים: בטבע כ-15 שנים, בשבי עד 25 שנים.

איומים ושימור

עדר נקבות על אי בשטחי ההצפות של אוקוונגו.

קובוס המשקפיים מסווג על ידי IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בשל מגמת אוכלוסייה יציבה, וכי מרבית הקובוסים מצויים כיום באזורים מוגנים; מצב שימורו הקודם היה תלוי שימור (CD), עד שמצב זה בוטל על ידי הארגון. בעבר אוכלוסיית קובוס המשקפיים מנתה לפחות כ-חצי מיליון פרטים, אולם מאז היא פחתה בצורה רצינית מאוד בעיקר בין השנים 1971 ל-1987 שבמהלכם גם הוכחד תת-המין קובוס רוברט. ירידה זאת נגרמה בעיקר על ידי בניית סכרים הידרואלקטריים ששיבשו את מחזור ההצפות הטבעי שהיה בית גידולו העיקרי של קובוס המשקפיים; כמו כן ציד לא חוקי למסחר או לבשר ופוחלצים, וכן רעיית עדרי בקר וצאן גרמו גם הם לירידה.
מצבו של הקובוס האדום הוא הטוב ביותר מכולם בשל אוכלוסייה גדולה מאוד בדלתת האוקוונגו כך שגם כיום הוא אינו מאוים כל כך ומצבו מוגר על ידי IUCN כללא חשש (LC). אוכלוסייתו של הקובוס החום הייתה בסביבות 110,000 לפני 1970 ומאז פחתה ל-40,000 עד 1980 ועלתה שוב לכ-70,000. אוכלוסייתו של הקובוס השחור מנתה כ-40,000 פרטים, ירדה למספר של 17,000 ועלתה שוב לכ-30,000; השניים האחרונים מסווגים על ידי IUCN כתת-מינים במצב פגיע (VU). קובוס אפמבה הנדיר מכולם, פחת במהלך 1970 ועד היום בצורה הקיצונית מכולם, מ-20,000 עד ל-1,000 כיום, ומסווג במצב סכנת הכחדה חמורה (CR).

מרבית הקובוסים כיום מצויים באזורים מוגנים או מסביב להם. הקובוס האדום מצוי בשתי שמורות בבוצוואנה, ארבע בזמביה, ארבע באנגולה, ושתיים נוספות בנמיביה. הקובוס החום מצוי בשלושה אזורים מוגנים על שפת נהר קאפו וסמוך לו. הקובוס השחור מצוי בשמורה אחת באזור ביצת בנגוואולו, וקובוס אפמבה מצוי בפארק הלאומי אפמבה בלבד.

האוכלוסייה העולמית של קובוס המשקפיים נאמדת בסביבות 213,000, ומתחלקת לפי תת-מינים כדלהלן: קובוס אדום - 98,000; קובוס חום - 78,000; קובוס שחור - 36,000; וקובוס אפמבה - 1,000. כמו כן קובוסים ממושקפים מצויים בגני חיות רבים בעולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קובוס המשקפיים בוויקישיתוף

• קובוס המשקפיים, באתר ITIS (באנגלית)
• קובוס המשקפיים, באתר NCBI (באנגלית)
• קובוס המשקפיים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• קובוס המשקפיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• קובוס המשקפיים, באתר GBIF (באנגלית)
• קובוס המשקפיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31521995קובוס המשקפיים