מכפילי פרסה

מכפילי פרסה
	מכפילי פרסה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
אינפרא־מחלקה:	שיליניים
על־סדרה:	לאורסיאתריה
סדרה:	מכפילי פרסה
שם מדעי
	Artiodactyla

מכפילי פרסה (שם מדעי: Artiodactyla) היא סדרה גדולה ומגוונת של יונקים פרסתנים הקרויים גם שסועי פרסה. הקבוצה כוללת כ-220 מינים. רובם שוכנים באזורי מחיה פתוחים כמדבריות, מישורים וסוואנות, חלקם ביערות ומשפחה אחת חיה את חייה בקרבת מים. בקבוצה ניתן למצוא אחדים ממהירי היונקים לצד חיות מגושמות ואיטיות.

קבוצת מכפילי הפרסה שייכת לקבוצת Cetartiodactyla.

אנטומיה

המאפיין העיקרי של הסדרה, ממנו נגזר שמה הלטיני, הוא מספר זוגי של אצבעות, המכוסות בפרסות. לכל המינים חסרה האצבע הראשונה, השנייה והחמישית קטנות או לא קיימות ועיקר משקל הגוף הוא על האצבע השלישית והרביעית. צורה זו מהווה התאמה לריצה ויעילה למהירויות גבוהות. לחזיריים יש 4 אצבעות בכל רגל, בעוד שלאייליים, פריים וגמליים יש שתי אצבעות. בכך נבדלים מכפילי הפרסה ממפריטי הפרסה, להם מספר אי-זוגי של אצבעות בכל רגל.

משפחות הסדרה חולקות מספר מאפיינים זהים במבנה הגרמי ובמבנה השיניים. החלק הקדמי של הגולגולת נוטה להיות צר ומאורך. קרניים שכיחות בחלק מהמשפחות.

לרוב המשפחות קיבות רבות המתואמות לאורח חייהם. לאייליים 4 חדרים בקיבה, דבר זה משמש להם בתהליך העיכול, שבמהלכו מיקרואורגניזמים בקיבתם מפרקים את מזונם הקשה לעיכול, למרכיבים תזונתיים. לדמויי חזיר קיבה יחידה מאחר שאינם לועסים את גירתם.

הגדול בבני הסדרה הוא ההיפופוטם ששוקל בממוצע 1,500 ק"ג ויכול לשקול למעלה מ-2 טון בזכרים גדולים במיוחד. הקטן ביותר הוא איילון מלאי (Tragulus javanicus) ששוקל 1–2 ק"ג.

מכפילי הפרסה והאדם

למכפילי הפרסה חשיבות גדולה ביותר לאדם. לפי שרידים ארכאו-זואולוגיים, מכפילי פרסה ניצודו בידי האדם משחר האנושות. בארץ ישראל חיות הציד הנפוצות ביותר בפרהיסטוריה היו מכפילי פרסה: צבי ארצישראלי, יחמור פרסי ובקר הבר. בנוסף, חיות המשק הראשונות שבויתו בסהר הפורה ובכלל, והחשובות ביותר עד ימינו, שייכות לסדרת מכפילי הפרסה: העז, הכבש, הבקר והחזיר. הם משמשים מקור לבשר, חלב, צמר, עור, עבודות חקלאיות כמו חריש ודישון השדות, ונשיאת משאות. מאוחר יותר בויתו גם הגמליים במערב אסיה ובדרום אמריקה.

בהלכה

ערכים מורחבים: כשרות, סימני כשרות בבעלי חיים, מפריסי פרסה

בהלכה, כל היונקים הכשרים שייכים למכפילי פרסה, כגון כבש, עז, בקר, האיילים, הצבי ועוד. אך לא כל מכפילי הפרסה עונים להגדרה ההלכתית של מפריס פרסה לכן רק חלק מבעלי החיים השייכים לסדרה זו מוגדרים ככשר, סיבה נוספת היא משום שנדרש לכך סימן נוסף והוא העלאת גירה ולכן הם היונקים הכשרים נמצאים בתת סדרת מעלי גירה אך גם בתוך אלו יש ענין של מסורות ועוד.

מיון

תת-סדרת בעלי כרית (Tylopoda) - נכחדה למעט הגמליים
- המין Bunomeryx montanus
  - הסוג Gobiohyus
    - משפחת Homacodontidae
    - משפחת Anoplotheriidae
    - משפחת Cainotheriidae
    - משפחת Dacrytheriidae
    - משפחת Oromerycids
    - משפחת Agriochoeridae
    - משפחת Merycoidodontidae
    - משפחת Xiphodontidae
    - משפחת Antiacodontidae
    - משפחת Choeropotamidae
    - משפחת Diacodexeidae
    - משפחת Dichobunidae
    - משפחת Helohyidae
    - משפחת Leptochoeridae
    - משפחת גמליים Camelidae

תת-סדרת דמויי חזיר (Suina)
- משפחת חזיריים Suidae
- משפחת פקאריים Tayassuidae
- משפחת Sanitheriidae - נכחדה

תת-סדרת Cetruminantia
תת-סדרת דמויי היפופוטם Whippomorpha
- קבוצת Cetancodontamorpha - נכחדה
  - סוג אנדרסוכוסים (Andrewsarchus mongoliensis) - נכחד
    - משפחת Anthracotheriidae - נכחדה
    - משפחת אנטלודונטיים (Entelodontidae) - נכחדה
    - משפחת היפופוטמיים Hippopotamidae
    - משפחת Helohyidae - נכחדה
    - משפחת Cebochoeridae - נכחדה
    - משפחת Raoellidae - נכחדה
תת-סדרת מעלי גירה (Ruminantia)
- קבוצת פקוריים (Pecora)
  - משפחת Gelocidae - נכחדה
  - משפחת Palaeomerycidae - נכחדה
  - משפחת Hoplitomerycidae - נכחדה
  - משפחת Climacoceratidae - נכחדה
  - משפחת Leptomerycidae - נכחדה
  - משפחת איילי מושק Moschidae
  - משפחת אייליים Cervidae
  - משפחת ג'ירפיים Giraffidae
  - משפחת אנטילוקפרות Antilocapridae
  - משפחת פריים Bovidae
- קבוצת איילונים (Tragulina)
  - משפחת האיילוניים Tragulidae
  - משפחת Prodremotheriidae - נכחדה
  - משפחת Hypertragulidae - נכחדה
  - משפחת Praetragulidae - נכחדה
  - משפחת Protoceratids - נכחדה
  - משפחת Archaeomerycidae - נכחדה
  - משפחת Lophiomerycidae - נכחדה