מכתש רמון
 | |
| סוג מכתש | מכתש אירוזי |
|---|---|
| קוטר | 40 ק"מ אורך על 9 ק"מ רוחב |
| עומק | 350 מטר |
| מיקום | הנגב, ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מכתש רמון | |
מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם. הוא מצוי בישראל ומהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב. ואחד מחמישים "שמורות אור בינלאומיות" בעולם[1], נופו של מכתש רמון הוא ייחודי. על קצה המכתש מצויה העיירה מצפה רמון.
אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. במזרח, מחולק המכתש על ידי הר ארדון לשתי בקעות: בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו של המכתש מנוקז על ידי נחל רמון, שנקרא בערבית "ואדי א-רוּמאן", ייתכן משום שרומאים עברו באזור זה, בדרך הבשמים.
היווצרות המכתש
הסברה כיום היא שהמכתש נוצר משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש.
ככלל, המכתשים בנגב נוצרו באופן לא פשוט. שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר אסימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).
- בשלב הראשון הורבדה אבן חול רכה.
- אחריה הורבד "שריון" קשה של סלעי משקע ימי - גיר ודולומיט מעל לחול.
- לחיצת לוח אפריקה אל אסיה יצרה קמטים. הקערים שבין הקמרים המשיכו להתמלא סלעי משקע ימיים רכים (חוואר קירטון ומעט צור) וגם רוב שטח הקמרים נקבר ונעלם תחת כיסוי סלעי המשקע הימיים (ראשי הקמרים עברו בתקופה זו כנראה מעט ארוזיה שפגעה בעובי ה"שריון").
- עם התרוממות הנגב ונסיגת הים נגדע ונסחף לכיוון הים חלקו העליון של חתך השכבות שכיסה את הנגב ונוצר משטח ארוזיבי נרחב ודי שטוח. הגידוע הסיר יחד עם שאר הסלעים גם את הסלעים שכיסו את ראשי הקערים והקמרים ובראש הקמרים נחשף מחשוף מעוגל ושטוח של סלעי אבן חול הרכים.
- נחלים שזרמו על המישור הארוזיבי החלו לסחוף את הסלעים הרכים שהיו חשופים לכיוון ים המלח, קרי, אבן החול שבראשי הקמרים וסלעי החוואר והקירטון שבקערים שבין הקמרים. באופן זה הובלטו סלעי השכבות הקשות שיצרו את השריון הסלעי שמקיף את הקמר בעוד אבן החול שבתוך הקמר והחוואר שמחוץ לקמר נסחפו.
- עם העמקת ההתחתרות והסחיפה של פנים הקמר נתגלו בקרקעיתו שכבות יותר ויותר עתיקות ואילו הצעירות נותרו חשופות במצוקים שמסביב.
החי במכתש רמון
.jpg)
במכתש רמון יש עושר רב של צומח וחי. בתקופה הביזנטית שגשגה החקלאות ליד המכתשים באזורי הערים הביזנטיות אולם מחסור בשטחי מרעה בתוך המכתשים מנע רעיית יתר וכך השתמרה הצמחייה המקורית. לפני 20 שנה שוחררה במכתש קבוצה של פראים (חמורי בר) ומאז הם התרבו והתפשטו למקומות נוספים בנגב.
בעלי החיים במכתש רמון מותאמים למדבר: נחשים, לטאות וכן בעלי חיים גדולים כגון דורסי יום, יעלים שנוטים גם להיכנס לשכונות של העיר עצמה, פראים שהובאו בשנות השישים והתרבו בהצלחה במכתש, תן זהוב, זאב מצוי, צבוע מפוספס, שועל מצוי, שועל הנגב, נמר המדבר וצבי הנגב.
אתרים ותופעות במכתש
- מרכז המבקרים – על שפתו של המצוק הצפוני הוקם מרכז מבקרים המשקיף אל עבר המכתש, המצוק הצפוני הוא תלול מאוד, עד כדי אנכי. מרכז המבקרים הוא על שם טייס החלל אילן רמון שנודעה חיבתו למכתש, ובנו הטייס אסף רמון. שכבתו העליונה של המצוק עשויה סלעי גיר ודולומיט, וחלקו התחתון עשוי סלעי אבן חול רכים יותר.
- המִנְסָרָה (גם הנגרייה) – מרבץ של אבנים מוארכות בגודל 10–20 ס"מ. אלו הם שברים של אלפי עמודים שנוצרו מגושי קוורץ שהותך על ידי סלע מאגמאתי לוהט שבקע ממעמקי האדמה.
- נחל ארדון – למרגלות הר ארדון, בחלקו המזרחי של מכתש רמון עובר נחל ארדון. הנחל מתחבר לנחל נקרות המנקז את המכתש. בקירות הנחל ניתן לראות דייקים, ושכבות סלע וחול אדמדם. בנחל ניתן לראות גיאודות של סלסטין[2].
- קיר האמוניטים – חלק ברכס הדרומי של מכתש רמון, שבו טבועים מאובנים של אמוניטים (בעלי חיים ימיים בעלי יכולת שחייה, מספר זרועות ושלד חיצוני גירני) בגדלים שונים. קיר האמוניטים הוא שכבה גאולוגית שהושקעה בים והתרוממה למצבה הנוכחי (זווית של כ-45 מעלות) כחלק מהפעילות הגאולוגית שגרמה להיווצרות המכתש. הקיר הוא אחד מני רבים באזור, המכיל שרידי מאובני אמוניטים. למרות האיסור, מספר אנשים הוציאו מאובנים מהקיר.
- נחל רמון – הנחל המנקז את רובו של מכתש רמון. הנחל זורם מקצהו המערבי של המכתש לרגלי הר רמון, לאורך ציר הקמר הסחוף, כמעט לכל אורכו, יוצא דרך שער סלע בשפתו הדרום-מזרחית של המכתש, ונשפך לנחל נקרות.
- עין סהרונים - באפיקו של נחל רמון, לפני יציאתו מן המכתש, נובע עין סהרונים. באזור המעיין צמחייה רבה, אך למעיין ספיקה לא סדירה, ורוב ימות השנה זהו אזור של מי תהום גבוהים בלבד.
- חאן סהרונים - אכסניית דרכים נבטית, אחת מתחנות דרך הבשמים, על גבעה ליד עין סהרונים.
- חאן בארות - חניון לילה הממוקם בלב מכתש רמון
- הר ארדון - הר משאר בשפתו המזרחית של המכתש, שמפריד בין בקעת מחמל שמצפונו, לבקעת ארדון שמדרומו. קמר מחמל לאורכו חתור המכתש, מתפצל במזרחו לשני קמרי משנה. הסחיפה לאורך ציר הקמר חתרה את הבקעות מצפונו ומדרומו, והשאירה את הר ארדון ביניהם, בתהליך שמכונה "היפוך תבליט".
- גיא זוחלים - מקום מציאת שלדיהם של זוחלים שוכני ים מהעת העתיקה.
בספטמבר 2017 התאחדות הבינלאומית לחשכת הרקיע (אנ') הכירה במכתש רמון כשמורת אור כוכבים[3], הכרה שנותנת תוקף לחשיבות זיהום אור הנמוך בסביבה (לתיירות אסטרונומיית חובבים ולמצפה הכוכבים על שם וייז). זהו האתר הראשון שהוכר ככזה במזרח התיכון.
כרייה ושימור
במכתש רמון התבצעה שנים רבות כרייה של מחצבים כגון: חרסית, גבס, בנטוניט (סוג של חרסית) וחול. עד שנת 1994 לא היו נהלים ברורים להסדרת הכרייה והחציבה במכתש רמון ובמכתשים האחרים, ושנים של כרייה בהם הביאו להצטברות של השפעות סביבתיות שליליות: רעש, אבק, שפכים ופגיעה ויזואלית בנוף. ב-1994, ביוזמתו של השר לאיכות הסביבה יוסי שריד, אימצה ממשלת ישראל את המלצותיה של ועדה שקבעה הסדרים לפעילות הכרייה ושימור אזור המכתש.
מיזם החלוץ של שיקום המכתש החל בשנת 1998, כאשר הקרן לשיקום מחצבות ביחד עם רשות הטבע והגנים החליטה לשקם שבע מחצבות נטושות באזור המכתש. המחצבות היו שונות מהותית זו מזו, ולכל אחת נדרשה תוכנית מיוחדת משלה. מיזם ראשוני זה, שתוכנן על ידי אדריכלית הנוף עמית סגל, שימש כמודל תכנוני שבעקבותיו שוקמו מחצבות נוספות באזור על ידי מספר משרדי תכנון שונים. בשנת 2004 הוחלט על מהלך נוסף של שיקום פיזי רחב של שטחים חצובים ומופרים במחצבות הקאולין והחול. מיזם השיקום שם דגש על האיזון בין שימור אקולוגי ונופי מחד ובין גישה לקהל מטיילים מאידך, והוא נחשב כפריצת דרך בתחום שמסקנותיו משמשות כבסיס לעבודות שיקום אחרות[4].
מפת המכתש
גלריה
עננים גולשים למכתש רמון
עננים גולשים למכתש רמון
חצב יבש על שפתו הצפונית של מכתש רמון.
גבעת הפריזמות במכתש רמון
"המנסרה"
מבט מקרוב על עמודי "המנסרה"
מבט אל עבר המכתש והר גמל
שכבות חול צבעוני במכתש
תנועת הכוכבים ממכתש רמון (צילום בחשיפה ארוכה)
מחצבת הקאולין המשוקמת באתר אבן-רוח-מים
גבעת געש
,_at_the_north_edge_of_Ramon_crater_(Makhtesh_Ramon),_Negev,_Israel.jpg)
_in_Makhtesh_Ramon,_Negev,_Israel.jpg)
,_Israel.jpg)
קיר האמוניטים
קיר האמוניטים, מבט מלמטה למעלה
קיר האמוניטים, מבט מהצד
אמוניט גדול (כ-45 ס"מ קוטר)
מספר אמוניטים גדולים
ראו גם
- המכתשים בנגב - על תהליכי היווצרותם ושימורם של חמשת המכתשים בנגב
- מכתש סחיפה
- הנגב
- המכתש הגדול (מכתש חתירה)
- המכתש הקטן (מכתש חצרה)
- מכתשי עריף
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכתש רמון |
- רשימת מאמרים על מכתש רמון באתר רמב"י
- תיאור היווצרות מכתש רמון באתר מט"ח
- מכתש רמון והר הנגב באתר מט"ח
- צבי גילת, שלווה דרומית: טיול באזור מכתש רמון, באתר nrg, 14 באפריל 2012
- nrg מעריב, איתות מהמכתש: מצלמים את מכתש רמון מכל זווית, באתר nrg, 17 במאי 2012
מחצבת מכתש רמון, נגב מינרלים, 1957- טיול אל קיר האמוניטים, באתר מגדיר המאובנים של ישראל
הערות שוליים
- ^ תאגיד השידור הישראלי, אנשי הלילה של מכתש רמון גאים בהכרה הבינלאומית | מתוך חדשות השבוע 13.10.17, באתר יוטיוב, 13 באוקטובר 2017
- ^ Michael Anenburg; Or M. Bialik; Yevgeny Vapnik; Hazel J. Chapman; Gilad Antler; Yaron Katzir; Mike J. Bickle (2014). "The origin of celestine–quartz–calcite geodes associated with a basaltic dyke, Makhtesh Ramon, Israel". Geological Magazine. 151 (5): 798–815. doi:10.1017/S0016756813000800.
- ^ לראות את האור באתר רשות הטבע והגנים(הקישור אינו פעיל, 12.5.2020)
- ^ ראו את המאמר "אתרי כרייה: ספינת הדגל של השיקום" שהופיע בעיתון "גלובס" ב-5 ביוני 2008, עמוד 38. המאמר מצטט את סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים גלעד גבאי, הטוען ש"עבודות שיקום הטבע במכתש רמון משמשות כמעבדה לפיתוח שיטות ודרכים לשיקום נוף ולשיקום אקולוגי, והתובנות מיושמות בפרויקטים אחרים בארץ."
