דאמאליסק
דאמאליסק | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | בובאלים |
סוג: | דאמאליסק |
שם מדעי | |
Damaliscus | |
תחום תפוצה | |
דאמאליסק (שם מדעי: Damaliscus), הוא סוג של אנטילופה בינונית-גדולה בתת-משפחת הבובאלים, הכוללת שני מינים החיים ביבשת אפריקה. המינים אינם נחשבים כקרובים לסיכון, בשל תפוצה רחבה או משום שהם מוגבלים לאזורים מוגנים. שניהם ניצודו באלפיהם בעת הגעת האירופאים לאפריקה, ולפני כן היו בין האנטילופות הנפוצות ביותר בתחום מחייתם. אף על פי ששניהם מצויים בדרום אפריקה אין ביניהם חפיפה טבעית בטבע. הדאמאליסקים קטנים יחסית מרוב מיני תת-משפחת הבובאלים, ואצל קרניהם נעדרת הצמיחה המוזרה שמצויה אצל הבובאל, או הגנו - והן דומות יותר לקרני הצבאיים. השם המדעי "Damalis" פירושו ביוונית שור צעיר\עגל, וכונה כך משום שהזכיר במקצת לחוקרים האירופאים עגלים של בקר. יש המשייכים לסוג זה גם את ההירולה (Beatragus hunteri) הנדירה המצויה בסומליה וקניה, אך בדרך כלל היא נחשבת כסוג נפרד.
מאפיינים
הדאמאליסקים ידועים בצבעי הפרווה הססגונים שלהם, שנוטים לגוונים שונים של אדמדם בניגוד לצבע הבהיר של רוב האנטילופות. יש להם דמיון רב למיני הבובאל (בייחוד לבובאל הכף ובובאל סוואיני), במבנה הגוף, אך הם קטנים יותר ואין להם "עוקץ קרן" על המצח. יש להם גוף ארוך ורחב, צוואר קצר יחסית, "דבשת" קטנה בכתפיים, ופרווה קצרה ודלילה. האוזניים שלהם ארוכות וצרות, האף מחורץ ועגלגל, ובסמוך לו יש זיפים אפורים או חומים. החרטום צר וארוך, הרגליים ארוכות, ויש עליהם "גרביים" לבנים או חומים. מתחת לעיניים יש להם בלוטות ריח גדולות. יש להם על הפנים "מסכה" שחורה או לבנה - תלוי במין. הזנב שלהם ארוך, ומסתיים בציצת שיער שחורה מברשתנית.
בית הגידול של הדאמאליסקים, הוא סוגים שונים של סוואנות מישור פתוחות. מינים אלו פעילי יום בעיקר, ונחים בשעות החמות של היום. הם די תלויים במקורות זמינים של מזון ומים ולשם כך נודדים מדי שנה כאשר הם מתדלדלים. הנקבות שלהם פעילות בקבוצות קטנות או גדולות, והזכרים המבוגרים טריטוריאליים ונוטים לבדידות. תזונתם מורכבת בעיקר מעשבים. הטמפרטורות בתחומיי מחייתם נעים בין 10 ל-30 מעלות במשך השנה. אויביהם העיקריים הם הטורפים הגדולים של אפריקה כדוגמת האריה הנמר, הברדלס, הצבוע ועוד.
מינים
- דאמאליסק הסהר (Damaliscus lunatus) - המין הגדול בסוג. תואר ב-1824, ומצוי כיום במדינות: דרום אפריקה, זימבבואה, בוצוואנה, נמיביה, אנגולה, זמביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, טנזניה, קניה, אוגנדה, רוואנדה, אתיופיה, סודאן, דרום סודאן, הרפובליקה המרכז אפריקנית, צ'אד, קמרון, ניגריה, ניז'ר, בורקינה פאסו, בנין וגאנה. סימני ההיכר שלו: פרווה אדמדמה-כהה\בהירה, כתמים שחורים גדולים בזרועות ובשוקיים, מסכה שחורה בפנים ורגליים חומות\כתמתמות. יש לו שישה תת-מינים ודרגת שימורו היא "ללא חשש" (LC).
- דאמאליסק הצבי (Damaliscus pygargus) - המין הקטן בסוג. תואר ב-1767, ומצוי כיום באופן טבעי מדינות: דרום אפריקה, סווזילנד ולסוטו. סימני ההיכר שלו: פרווה סגלגלה-ערמונית, רגליים, גחון ועכוז לבנים ומסכה לבנה בפנים. יש לו שני תת-מינים ודרגת שימורו היא "ללא חשש" (LC).
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דאמאליסק |