רעמסס החמישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רעמסס החמישי
האובליסק של רעמסס החמישי במוזיאון הארכאולוגי של בולוניה.
האובליסק של רעמסס החמישי במוזיאון הארכאולוגי של בולוניה.
ראש המומיה של רעמסס החמישי

רַעְמְסֵס הָחֲמִישִי (בתרגום ממצרית עתיקה: "בנו של רע") היה הפרעה הרביעי של השושלת ה-20 (אנ') של הממלכה החדשה (אנ') של מצרים העתיקה. הוא שלט משנת 1149 לערך עד 1145 לפני הספירה.[1] לא ידוע דבר על מוצאו, אך ייתכן שהוא היה בנם של רעמסס הרביעי והמלכה דואטנטופט (אנ') או טנטופט.[2]

עדויות

על רעמסס החמישי מעידים אנדרטאות בבקעת תמנע ובסיני, אסטלה ושברי משקוף בהליופוליס, אסטלה בכרנך שנגזלה על ידי רעמסס העשירי, אסטלת סלע בג'בל א-סילסילה (אנ'), בלוקים במקדש דיר אל-בחרי שעליו השתלט רעמסס הרביעי, כתובת לרגל משלחת חציבה בסילסילה-מערב ובמבצר הגבול של בוהן (אנ').

הווזיר תחת רעמסס החמישי וכן תחת קודמו ויורשו הוא נפרנפט (גר')

שלטון

תקופת שלטונו של רעמסס החמישי הייתה בסימן התחזקות כוחם של כוהני אמון. הם נעשו עשירים ובעלי השפעה ככל שיותר ויותר אדמות הפכו לנחלת המקדשים, מה שפירושו בסופו של דבר גם היחלשות השלטון המלכותי. הפפירוס של טורינו 1887 מדווח על שערורייה פיננסית בתקופת רעמסס החמישי, שבה אמרו שהיו מעורבים כמרים מיב. ניתן למצוא סימנים של חוסר יציבות פוליטית גם בפפירוס טורינו 2044. בעלי מלאכה מדיר אל-מדינה הפסיקו שוב ושוב לעבוד על הקבר המלכותי KV9 בשנה הראשונה למלכותו, מחשש משבטים לובים עוינים שפלשו לאזור, תקפו את העיר פר-נבית והתקדמו עד תבאי כמה ימים לאחר מכן. זה מראה שככל הנראה המדינה המצרית לא הייתה מסוגלת עוד להבטיח את שלומם של עובדי העילית שלה או האוכלוסייה הכללית.

פפירוס וילבור (אנ') מהשנה הרביעית למלכותו, רישום מקרקעין לגביית מיסים בחלק ממרכז מצרים, הוא אחד המסמכים החשובים ביותר של שלטונו ומשמש להבנה טובה יותר של הכלכלה המצרית. היא מעידה על כך שחלק גדול מהקרקע בין קרוקודילופוליס שבאגן פיום לאל-מניא של היום - מרחק של כ-145 קילומטרים - היה בבעלות המקדש. המסמך מדגיש את כוחו ההולך וגובר של הכהן הגדול אמון רעמססנח, שבנו, אסורמאטרנכט, כיהן גם בתפקיד מנהל גביית המיסים הראשי.

מוות

נסיבות מותו של רעמסס החמישי אינן ידועות, אך ההנחה היא שהוא שלט ארבע שנים תמימות. ייתכן מאוד שיורשו רעמסס השישי הדיח אותו לפני מותו, שכן הוא גם השתלט על קברו KV9 (אנ') בעמק המלכים.[3] אוסטרקון מדווח שהמלך לא נקבר עד השנה השנייה של רעמסס השישי, וזה די יוצא דופן, שכן בדרך כלל יש לחנוט ולקבור מלכים 70 יום לאחר מותם.[4] ייתכן שאחת הסיבות לעיכוב הקבורה הייתה גירוש הפולשים הלובים באזור תבאי וחיפוש אחר אתר קבורה זמני חלופי, שכן KV9 תוכנן כעת כקבר כפול. פרוטוקול של פועל (פפירוס טורינו 1923) מהשנה השנייה למלכות רעמסס השישי מאשר שהדברים חזרו לקדמותם במערב תבאי בזמן זה.

המומיה נקברה מחדש בתקופת השושלת ה-21 בקבר KV35 (אנ') של אמנחותפ השני, ששימש כמקום מסתור, שם התגלתה מחדש בשנת 1898. היא מראה סימנים (כגון צלקות של אבעבועות שחורות) לכך שהפרעה מת מאבעבועות שחורות בדיוק מעל גיל 30. לכן הוא נחשב לאחד הקורבנות המוכרים ביותר של נגיף האבעבועות השחורות (אנ').[5]

באפריל 2021 הועברה המומיה מהמוזיאון לעתיקות מצרים למוזיאון הלאומי לתרבות מצרית יחד עם מומיות של 17 מלכים נוספים ו-4 מלכות באירוע שנקרא מצעד הזהב של הפרעונים (אנ').[6]

לקריאה נוספת

  • A.J. Peden, Where did Ramesses VI bury his nephew?, GM 181 (2001), 83-88
  • Darrell D. Baker: The Encyclopedia of the Egyptian Pharaohs. Vol I: Predynastic to the Twentieth Dynasty (3300-1069 BC). Bannerstone Press, London 2008, מסת"ב 978-1-905299-37-9, S. 321–323.
  • Erik Hornung: The New Kingdom. In: Erik Hornung, Rolf Krauss, David A. Warburton (editor.): Ancient Egyptian Chronology. (= Handbook of Oriental studies. Section One.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ramses V, Encyclopaedia Britannica
  2. ^ Ramses V, National Museum of Egyptian Civilization]
  3. ^ Tomb of Ramses VI (KV 9)
  4. ^ Milagros Álvarez Sosa, How to Make a Mummy in 70 Days or Less, National Geographic History magazine
  5. ^ EUGEN STROUHAL, TRACES OF A SMALLPOX EPIDEMIC IN THE FAMILY OF RAMESSES V OF THE EGYPTIAN 20th DYNASTY
  6. ^ Parisse, Emmanuel (5 באפריל 2021). "22 Ancient Pharaohs Have Been Carried Across Cairo in an Epic 'Golden Parade'". ScienceAlert. {{cite news}}: (עזרה)


הקודם:
רעמסס הרביעי
פרעוני מצרים הבא:
רעמסס השישי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39055533רעמסס החמישי