מיזם משותף
מיזם משותף (באנגלית: Joint venture או בקיצור JV) הוא גוף עסקי שנוצר על ידי שני צדדים או יותר, המאופיין בדרך כלל בבעלות משותפת, תשואות וסיכונים משותפים וניהול משותף. בדרך כלל חברות עוסקות במיזמים משותפים מאחת מארבע סיבות: גישה לשוק חדש, במיוחד שווקים מתעוררים; כדי להשיג התייעלות של יתרון לגודל על ידי שילוב נכסים ופעולות; לחלוק את הסיכון עבור השקעות או פרויקטים גדולים; או כדי לקבל גישה למיומנויות ויכולות של שותף המחזיק בהם.
מרבית המיזמים המשותפים מוקמים כחברה בע"מ, אם כי חלקם, כמו בענף הנפט והגז, הם שותפויות מוגבלות. לעיתים יחידים נפגשים בכדי ליצור שותפות זמנית לצורך ביצוע פרויקט מסוים, ניתן לכנות שותפות כזו גם מיזם משותף בו הצדדים הם "שותפים משותפים".
התאגדות ומבנה חוקי
ניתן להשיג מיזם משותף בדרכים רבות, העיקריות הבאות:
- משקיע זר קונה החזקה בחברה מקומית
- חברה מקומית הרוכשת עניין בחברה זרה קיימת
- גם היזמים הזרים והמקומיים מקימים יחד מיזם חדש
- כל היזמים יחד מיזם חדש עם הון ציבורי ו / או חוב בנקאי
בבריטניה, בהודו ובמדינות רבות בהם השיטה המשפטית היא של המשפט המקובל, על מיזם משותף (או חברה שהוקמה על ידי קבוצת אנשים) להגיש לרשות המתאימה את מזכר ההתאגדות. זהו מסמך סטטוטורי המודיע לציבור החיצוני על קיומו. הציבור יכול לראות את זה במשרד שאליו הוא מוגש. יחד עם תקנון, הוא מהווה "חוקה" של המיזם המשותף במדינות אלה. התקנון מסדיר את האינטראקציה בין בעלי המניות לדירקטורים בחברה ויכול להיות מסמך ארוך ביותר. הוא עוסק בסמכויות שהועברו על ידי בעלי המניות לדירקטורים ואלו המוחזקים על ידם, המחייבות קבלת החלטות רגילות, החלטות מיוחדות וקיום אסיפות כלליות חריגות כדי להביא להחלטת הדירקטורים.
תעודת התאגדות או תקנון ההתאגדות הוא מסמך הנדרש להקמת תאגיד בארצות הברית (בפועל, המדינה בה היא מאוגדת) ובמדינות העוקבות אחר הנוהג. בארצות הברית, "החוקה" היא מסמך יחיד. תקנון ההתאגדות הוא שוב תקנה של הדירקטורים על ידי בעלי המניות בחברה.
עם הקמתו המיזם המשותף הופך לישות משפטית חדשה עם המשמעות ש:
- היא נפרדת רשמית ממייסדיה, שאחרת עשויים להיות תאגידי ענק, אפילו בקרב המדינות המתפתחות
- המיזם המשותף יכול להתקשר בשמו, לרכוש זכויות (כגון הזכות לרכוש חברות חדשות)
- יש לה חבות נפרדת מזו של מייסדיה, למעט הון מושקע
- היא יכולה לתבוע (ולהיתבע) בבתי משפט.
פירוק המיזם המשותף
בדרך כלל המיזם המשותף אינו קבוע, וכול להיות מפורק כאשר:
- מטרות המיזם המקוריות הושגו
- מטרות המיזם לא הושגו, והמיזם מחליט להתפרק
- אחד או שני הצדדים אינם מסכימים עוד עם מטרות המיזם המשותף
- משך הזמן שהוסכם על המיזם המשותף פג
- סוגיות משפטיות או פיננסיות מביאות לפירוקו
- התנאים שהתפתחו בשוק השתנו כך שהמיזם המשותף כבר אינו מתאים או רלוונטי
- צד אחד רוכש את השני
קישורים חיצוניים
- יוסי גינוסר, רו"ח, ביקורת פנימית של מיזמים משותפים, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1998
