התפוצצות זימוניות חזבאללה

התפוצצות זימוניות חזבאללה
	פיצוץ אחת הזימוניות בשוק בביירות
סוג	פיצוצים מרובים; מתקפת סייבר/לוחמה אלקטרונית (מיוחסת)
מקום	לבנון סוריה (דמשק)
תאריך	17 בספטמבר, 18 בספטמבר 2024
תוקף	המוסד
יעדים	חזבאללה
תוצאות	פגיעה במערכת הקשר הפנימית של חזבאללה, פעילים רבים נפגעו
אבדות	הרוגים: לפחות 59 פעילי חיזבאללה: 33 בלבנון ו-26 בסוריה;; ; פצועים: כ-4,500 , מתוכם כ-450 קשה עד אנוש;

התפוצצות זימוניות חזבאללה או "מתקפת הביפרים" הייתה סדרת התפוצצויות מתואמת של אלפי זימוניות (בִּיפֵּרים) ומאות מכשירי ווקי-טוקי של פעילי חזבאללה בלבנון ובסוריה, בתאריכים 17–18 בספטמבר 2024 שבוצעה על ידי המוסד.^[2]^[3] לפחות 59 אנשים נהרגו בלבנון ובסוריה (מהם 4 אזרחים^[4]), וכ־4,500 נפצעו, מתוכם מאות פצועים באורח קשה עד אנוש.^[5]^[6]^[7] המתקפה פגעה בעיקר בפעילי חזבאללה, אך גם באנשי רפואה המקושרים לארגון, בשגריר איראן בלבנון מוג'תבא אמאני ובאזרחים ששהו בסביבת נושאי הזימוניות של חזבאללה.^[8] מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה אמר כי מתקפה זו על ארגונו היא מכה "חסרת תקדים בהיסטוריה של ההתנגדות בלבנון, בלשון המעטה".^[9]

על פי רויטרס, כ־1,500 מחבלים בארגון יצאו מכשירות, לאחר שהתעוורו או נפצעו פציעות קשות בגפיים בעקבות ההתפוצצות.^[10]

מתקפת הזימוניות נחשבת לצעד הראשון בהסלמה של החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל לקראת מבצע חיצי הצפון. תחילה ישראל לא לקחה אחריות על האירוע, אך לאחר כחודשיים, במהלך התמרון הקרקעי בלבנון, אישר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כי ישראל היא זו שביצעה את התקיפה.^[11]

רקע

ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

ארגון הטרור חזבאללה הלבנוני, שלוח־איראן, הצטרף מצפון ללחימה במלחמת חרבות ברזל, יום לאחר טבח שבעה באוקטובר שהוציא חמאס מרצועת עזה באוקטובר 2023. הלחימה בחזית זו נמשכה מאז תחילתה, וגרמה להרוגים ולהרס רב בשני צידי גבול ישראל–לבנון.

ב־15 בספטמבר 2024 הצהיר שר הביטחון יואב גלנט שהשקט לא ישוב לצפון ללא פעולה צבאית.^[12] ב-16 בספטמבר 2024, במהלך פגישה עם עמוס הוכשטיין, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "לא ניתן יהיה להחזיר את תושבי הצפון ללא שינוי יסודי במצב הביטחוני בצפון".^[13] ב-17 בספטמבר 2024, כ-11 חודשים לאחר תחילת הלחימה ופינוי עשרות אלפי תושבים מצפון ישראל, התקבלה בקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל החלטה, שיצירת תנאים לחזרת תושבי הצפון לבתיהם היא אחת ממטרות המלחמה. ההחלטה הסמיכה את שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו "לנקוט בפעולות הגנה והתקפה נגד חזבאללה על מנת לעמוד במטרת המלחמה".^[14]^[15]

ההכנות

לפי תחקיר של התוכנית 60 דקות, פיצוץ מכשרי הקשר תוכנן כ-10 שנים ונוסה על בובות, כדי להבטיח פגיעה רק במי שאוחז בזימונית.^[16] BAC, החברה ההונגרית שייצרה את הביפרים, הוקמה במאי 2022 במטרה לייצר מכשירים מתפוצצים ולהעבירם לידי פעילי חזבאללה.^[17] לידי חזבאללה הגיעו אלפי מכשירי זימונית מדגם "AR924" של חברת "גולד אפולו" הטאיוואנית, שיוצרה בזיכיון חברת "BAC" ההונגרית, שהיא בעצם חברת קש, דגם זה מעט גדול יותר וכבד יותר מהמכשיר המקורי אותו יצרה החברה הטיוואנית.^[18]^[19]^[20].

מאז תחילת המבצע נמכרו לחיזבאללה 16,000 מכשירי קשר ממולכדים, אך מאחר ומכשירי הקשר משמשים רק בשדה הקרב, החל בשנת 2022 תכנון של מכשיר הביפר אותו פעילי חיזבאללה ישאו בקביעות, עד להפעלת מנגנון הפיצוץ בספטמבר 2024 נמכרו לחיזבאללה 5000 ביפרים^[16].

חזבאללה בחר להשתמש בזימוניות כדי להעביר הודעות לפעילי הארגון, מתוך מחשבה שזו דרך מוצפנת ובטוחה יותר להעברת מסרים לעומת מכשירי סלולר.^[21] לפי סוכן המוסד שהתראיין בתוכנית 60 דקות, המכשיר "טיפש" ולא שימש למעקב אחרי פעילי חיזבאללה.^[16]

בשלבי התכנון הוצג המכשיר לנתניהו על ידי ראש המוסד, והוא זרק אותו על הקיר בנסיון לבדוק האם הדבר יגרום לפיצוץ לא מתוכנן של המכשיר.^[22]

יש פרשנים, בהם רונן ברגמן, הטוענים שהפעלת פיצוץ הזימוניות נעשתה מחמת חשש לחשיפת המבצע. הטענה הועלתה גם בתחקיר שערך הוושינגטון פוסט על האירוע.^[21]^[23]. פורסם גם כי התאריך בו היה מתוכנן להוציא את המתקפה לפועל היה ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לאחר מתקפת הפתע על ישראל^[24].

הפיצוצים

פיצוץ זימוניות

ב־17 בספטמבר בשעות אחר הצהריים (15:30), ולמשך כחצי שעה, התפוצצו אלפי מכשירים ברחבי לבנון וסוריה.^[25]^[26] אלפים נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון ובאזורים נוספים בלבנון ובהם הר הלבנון והגבול הדרומי עם ישראל.^[5]^[27] הפיצוצים גרמו לבהלה נרחבת - תיעודים אשר הופצו בשעות הראשונות לאירוע, העידו על בלבול ותדהמה בקרב הציבור בלבנון ובסוריה ובארגון חזבאללה בפרט.^[28] בתי חולים שטיפלו בפצועים קראו לציבור לתרום דם.^[29] חלק מבתי החולים לא פתחו את שעריהם מהחשש לתקיפה נוספת ספציפית נגד פעילי חזבאללה שפונו לבתי החולים.^[30]

לפחות 13 אנשים נהרגו ועוד כ־4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה עד אנוש, כתוצאה מפיצוץ הזימוניות בלבנון.^[1] גם בסוריה התפוצצו זימוניות. מוג'תבא אמאני, שגריר איראן בביירות, נפגע במתקפה בעת ששהה בסוריה, איבד אחת מעיניו והעין השנייה נפגעה משמעותית ותפקודה לקוי.^[31]^[32] בנוסף, לפי דיווחים בסוריה, 7 מפקדים של חזבאללה נהרגו ו־19 חיילים של משמרות המהפכה האסלאמית נהרגו.^[33] מהדי עמאר, בנו של חבר בפרלמנט הלבנוני מטעם מפלגת חזבאללה, עלי עמאר (אנ'), נהרג.^[1] בהרוגים גם ילדה בת 10, בתו של פעיל חזבאללה.^[34]^[35] ביום זה נהרגו בלבנון ובסוריה לפחות 39 אנשים.

לאחר האירוע דווח כי בתוך הסוללה הוחדרו כ-6 גרם של חומר נפץ קטלני מסוג PETN, יחד עם רצועת הצתה ששימשה כנפץ. הסוללה נראתה כלפי חוץ כמו סוללת ליתיום רגילה, אך הדגם LI-BT783 אינו קיים באמת בשוק. על מנת להקנות לדגם אמינות, הוקמו חנויות מקוונות מזויפות, נוצרו דפי אינטרנט, ואף התקיימו שיחות בפורומים מקצועיים ששיבחו את הדגם כדי ליצור לו היסטוריה מזויפת. באתר חברת האם "גולד אפולו" מטאיוואן הוצג הביפר תחת השם AR-924 ותואר כמוצר חדשני, המציע סוללה ייחודית בעלת זמן טעינה של עד 85 יום.^[36]

חומר הנפץ PETN, בהיותו נטול מתכות, קשה יותר לגילוי במערכות אבטחה בנמלי תעופה.^[36] מקורות לבנוניים אישרו לרויטרס שחזבאללה בדק את הביפרים במכשירי שיקוף בנמל התעופה של ביירות כדי לוודא שאינם ממולכדים, אך לא הצליח להבחין בחומר הנפץ.^[37] חומר הנפץ הוטמן במכשירים כמה חודשים לפני מסירתם לחזבאללה. בעקבות האירועים, משרד הבריאות הלבנוני קרא לאזרחים להיפטר ממכשירים מסוג זה.

בתחקיר שערך "הוושינגטון פוסט" דווח כי הזימוניות תוכננו בצורה שבה כדי לקבל הודעה שנחשבה לסודית היה צורך להשתמש בשתי הידיים וכך הובטחה פגיעה בכשירותם של מקבלי ההודעה. ההודעה נשלחה לפעילים, וכאשר פתחו אותה, הוביל הדבר לפיצוץ המכשיר. בזימוניות שבהן לא נפתחו ההודעות לאחר חצי שעה, הופעל מנגנון הפיצוץ ללא קריאת ההודעה.^[21]

פיצוץ מכשירי ווקי-טוקי

ב־18 בספטמבר, החל מהשעה 17:00, התפוצצו בדאחייה שבביירות ובדרום לבנון מכשירי ווקי-טוקי רבים, ולא זימוניות מסוג אלה שהתפוצצו יום קודם לכן.^[6] מפיצוצי מכשירי הקשר ביום זה נהרגו 25 מחבלים ונפצעו למעלה מ־608.^[38]^[39]^[40]

הפיצוצים גרמו למספר מוקדי בעירה בבתים פרטיים בלבנון.^[6]^[7] לפי עדויות וסרטונים, נראה כי עוצמת הפיצוץ הייתה גבוהה יותר מזו של הזימוניות. אחד מהפיצוצים תועד ברשתות החברתיות במהלך לוויה של אחד מההרוגים מאנשי חזבאללה יום קודם לכן.

גורמי מודיעין אמריקניים העריכו כי המבצע תוכנן על ידי ישראל במשך כ-15 שנה, והשתתפו בו כ-150 בני אדם.^[41]

תגובות

תגובות רשמיות

חזבאללה חזבאללה: בחזבאללה האשימו את ישראל בהתפוצצויות, שאותן הם תיארו כ"תוקפנות פושעת", והתחייבו להשיב "גמול צודק".^[42] בכיר בחזבאללה אמר כי המקרה הוא "פרצת האבטחה הגדולה ביותר עד כה בארגון".^[1] ב־19 בספטמבר נאם נסראללה והגיב אודות האירועים שהתרחשו יומיים לפני כן. בנאומו הוא כינה את מה שקרה "רצח עם", ואמר כי רק הפסקת הלחימה בעזה תוביל לחזרת תושבי הצפון. הוא אמר שחזבאללה ספג "מכה קשה", שיכולה להיחשב כהכרזת מלחמה, ושיהיה על כך עונש קשה.^[9]
לבנון לבנון: ראש ממשלת לבנון גינה את האירוע ואמר כי התקיפה היא "תוקפנות ישראלית פושעת, המהווה הפרה חמורה של ריבונות לבנון ופשע בכל קנה מידה אפשרי". ממשלת לבנון פנתה לאו"ם בבקשה להכריז שישראל היא האחראית על התקיפה.^[43] בנוסף הוחלט בתגובה לסגור את כל בתי הספר, המכללות והאוניברסיטאות ביום שלמחרת ההתפוצצויות.^[44]
איראן איראן: שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, כינה את התפוצצות הזימוניות "טרור ישראלי". הוא שוחח עם שר החוץ הלבנוני עבדאללה בו-חביב והבטיח לספק סיוע רפואי למשפחות הקורבנות והפצועים.^[45]
ישראל ישראל: בשעות שלאחר ההתפוצצות נועדו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ובכירים מצה"ל, מהשב"כ ומ"המוסד" במתחם הקריה בתל אביב.^[46] מדינת ישראל וצה"ל סירבו להתייחס רשמית לאירוע.
- ב־18 בספטמבר, בתום הערכת מצב בפיקוד הצפון, אמר הרמטכ"ל הרצי הלוי: "יש לנו הרבה יכולות שעוד לא הפעלנו, ראינו פה חלק מהדברים, זה נראה לי במוכנות טובה ואנחנו מכינים את התוכניות האלה קדימה".^[47]
ארצות הברית ארצות הברית: הכחישו כל מעורבות וקשר לאירוע וטענו כי לא ידעו מראש על התקיפה שעומדת להתרחש. בנוסף, ארצות הברית גם קראה לאיראן להימנע מלהגיב על הפיצוצים.^[48]
האיחוד האירופי האיחוד האירופי: הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ז'וזפ בורל, גינה את התקיפה ואמר: "גם אם התקיפות היו לכאורה ממוקדות, היו להן נזקים נלווים כבדים וחסרי הבחנה בקרב אזרחים, כולל ילדים שהיו בין הקורבנות".^[49]
האומות המאוחדות האו"ם: נציגת מזכ"ל האו"ם למשימת הסיוע של האומות המאוחדות בלבנון, ז'נין הניס-פלאסחארט, גינתה את התקיפה ואמרה שבהתאם לכללי המשפט ההומניטרי אין לפגוע באזרחים בלתי מעורבים.^[45] פולקר טירק, נציב זכויות האדם של האו"ם, אמר כי פיצוץ מכשירי הקשר בלבנון הפר את החוק הבין-לאומי, וקרא לחקירה נגד יוזמי המהלך ומבצעיו. לדבריו, במבצע נהרגו ונפגעו אזרחים רבים.^[50]

תגובות אחרות

התפוצצות הזימוניות סוקרה בהרחבה באמצעי התקשורת בעולם. רבים מהם הגדירו את המקרה כמתקפה מתוחכמת וחסרת תקדים,^[51] וציינו שההתקפה מהווה החרפה בסכסוך ועשויה להוביל למלחמה בהיקף נרחב.^[52]^[53]

בעקבות ההתקפה חברות התעופה שונות השעו את טיסותיהן לישראל, וחלקן גם ללבנון ואיראן.^[54]^[55]

ליאון פאנטה, שהיה ראש ה־CIA ומזכיר ההגנה של ארצות הברית, אמר בראיון ל־CBS כי לדעתו התפוצצות הזימוניות היא "סוג של טרור, שפגע ישירות בשרשרת האספקה".^[56]