בלבול (פסיכולוגיה)
ערך זה עוסק ברגש אנושי. אם התכוונתם לכדורגלן עבר ישראלי, ראו 
בלבול מוגדר לרוב כמצב הכרתי מטא-קוגניטיבי, ורק לעיתים נדירות מוגדר כמצב רגשי. אף על פי שלא קיימת הסכמה על הסיווג שלו, קיימת הסכמה שלמצב זה יש ערך אינפורמטיבי ורגשי רב לקבלת החלטות מדי יום[1]. בלבול הוא רגש חדש בפסיכולוגיית הרגש ושייך לחלק מרגשות המידע. בלבול הוא אות מטה-קוגניטיבי: הוא מודיע לאנשים שהם אינם מבינים את המתרחש וכי יש צורך בשינוי פעולה כלשהו, כמו אסטרטגיית למידה חדשה, מאמץ רב יותר או נסיגה והימנעות[2].
תיאוריות שונות מקטלגות בלבול בדרכים שונות. תיאוריות קטגוריאליות מגדירות בלבול כרגש, תיאוריות ממדיות יקבעו את רמות ההנאה, העוררות והדומיננטיות של מצבים מבלבלים (בלבול נמצא בעבר כמצב מאוד לא נעים, חסר מעצורים וחסר אונים) ולחקור כיצד אלה משפיעים על התנהגויות, ותיאוריות הערכה יתרכזו בתהליכים הקוגניטיביים המעורבים ביצירת בלבול ואת הדרך בה זה עשוי להוביל להתנהגות מסוימת[1].
המחקרים המוקדמים על בלבול התאפיינו בפרדיגמת "עומס המידע", נושא שעדיין מושך תשומת לב רבה כ"עומס בחירה", "עומס מגוון" או "בחירת יתר". כיום נוטים לחקור בלבול כתהליך של שתי רמות הערכה, הערכות ראשוניות ומשניות. הערכות ראשוניות מתרכזות במושג הבלבול הדרושות להבנת החוויה הסובייקטיבית של הבלבול. בקטגוריה זו הערכות כמו מצב מוטיבציה, חוסר עקביות, מניע, חוסר ודאות וחוסר הבנה. הרמה השנייה של הערכות שמעורבות בבלבול הן הערכות של פוטנציאל הסוכנות והשליטה, בנקודה זו רגשות נוספים (שהם חלק מחוויית הבלבול) נוצרים ומנחים התנהגות עוקבת המבוססת על דחפים התנהגותיים ומאפיינת אותם. לכן, יש להבין את הבלבול כתהליך דינמי של קוגניציות ורגשות סובייקטיביים ביותר. אנשים מתמודדים לא רק עם בלבול אלא גם עם רגשות אחרים שעלולים להתקיים במקביל[1].
בלבול מתאים למרחב ההערכה של העניין. במשותף עם עניין זה כולל הערכה של משהו כחדש ומורכב; ובניגוד אליו, הפרט מעריך את האירוע כקשה להבנה. קיימת תמיכה למודל הערכה זה: עבור אנשים שמתעניינים בחינוך לאמנות, בלבול הוא רגש מרכזי: זהו הרגש האופייני של טירונים שמתמודדים עם יצירות שהם לא יכולים להבין. טיפוח מומחיות באמנויות כרוך ככל הנראה הן בצמצום והן ברתימת חווית הבלבול. מחקרים מנבאים תחושה של בלבול כתגובה לאמנות חזותית, ושיפור יכולתם של אנשים להבין משהו הופך אותו לפחות מבלבל ומעניין יותר, במילים אחרות, הבלבול הופך לעניין[2].
פתולוגיה
בלבול, במובנו הפתולוגי, הוא מצב בו אדם סובל מאובדן התמצאות (יכולת של אדם למקם את עצמו בצורה נכונה בעולם באמצעות זמן, מיקום וזהות אישית), חוסר יכולת לקבל החלטות ולנתח את המציאות בצורה רציונלית והגיונית, ולעיתים קרובות אובדן של זיכרון לטווח ארוך או קצר (וממילא חוסר יכולת של האדם לעבד אירועים בהווה, כמו שקורה במצב תקין כאשר חוויית ולמידת ההווה מתבססת על זיכרון שנלמד בעבר).
בלבול יכול להיות מצב שכלי-קוגניטיבי (הנובע משיכחה, בעיות בריכוז, מצבים פתולוגיים וכדומה); ויכול להיות מצב רגשי - קושי לקבל החלטה בעקבות חוויית רגשות סותרים ואי יכולת להכריע ביניהם, הצפה של קונפליקטים ורגשות סותרים הגורמים לבלבול וכו׳.
בלבול אינו בעל משמעות זהה עם אי יכולת להתרכז, אף על פי שחוסר יכולת למקד תשומת לב יכול לגרום למצב של בלבול. בלבול וחוסר יכולת למקד תשומת לב הם שני התסמינים של חוסר בתפקוד מוח תקין. המידות המתונות של בלבול כתסמין פתולוגי מתייחסות לאירועים קודמים. לכן, לדוגמה, מתמטיקאי מבולבל לגבי טיפול בשבר פשוט, עלול להעיד בהתנהגותו על פתולוגיה, אשר לא תינתן לאבחון באדם ללא הכשרה בתחום זה. לכן, במקרה של תזזית, לא ניתן לאבחן את המידות הזעירות של בלבול פתולוגי באדם ללא הכרה בתפקודו הרגשי. בלבול עלול לנבוע מתפקוד מוחי לקוי באופן יחסי. בנוסף, ייתכן שהוא נובע מתסמונת מוח אורגנית כגון שיטיון. במקרים אחרים, לרוב מתקשר הבלבול עם חוסר יכולת למקד תשומת לב.
בעיות בריאות רבות עלולות להביא לידי הופעת תסמונות של בלבול. מאז שתפקוד רגשי הפך לחשוב בצורה קיצונית לבריאות האדם, הרושם שמשאירים מצב בלבול חדש או חוסר יכולת למקד תשומת לב, הוא שמחלה פיזית או רגשית חדשה התגלתה, או שמחלה פיזית או רגשית ממושכת הפכה קשה יותר.[דרושה הבהרה] בין המחלות והפגיעות הבריאותיות שיכולות לגרום לבלבול, אפשר למנות מכת חום, אנמיה, נזק מוחי, גידול מוחי, שבץ מוחי. בין הבעיות הנפשיות שעלולות להוביל לבלבול ניתן למנות דיכאון, חרדה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: בלבול |
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Ioanna Anninou, The application of appraisal theories of emotions in the case of consumer confusion, Management Decision 56, 2018-04-25, עמ' 1696–1715 doi: 10.1108/md-12-2017-1277
- ^ 2.0 2.1 Paul J. Silvia, Looking past pleasure: Anger, confusion, disgust, pride, surprise, and other unusual aesthetic emotions., Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts 3, 2009-02, עמ' 48–51 doi: 10.1037/a0014632
