רבי משה רבקש
רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ה'תל"א[1] 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.
חייו
רבי משה נולד בשנת ש"ס בפראג, לרבי נפתלי הירש שהיה תלמידו של הסמ"ע ונינו של רבי יוסף הקדוש מווינה, ולאימו רבקה, שנטלה על עצמה את עול כלכלת הבית על מנת שבעלה יוכל לשבת וללמוד במנוחה. על שמה של אימו כונה הבן "משה רבקה'ס", כלומר – משה של רבקה. יש המקדימים את תאריך לידתו לשנת שנ"א.
לפני שנת ה'שע"ו עקר רבי משה עם משפחתו מפראג לווילנה. בעיר זו היה לו בית גדול, ובו בין היתר גם ספרייה גדולה.
מרבית ימיו התגורר רבי משה בווילנה, ובה גם שימש כרב.
בחודש תמוז שנת ה'תט"ו גלה רבי משה יחד עם מרבית יהודי וילנה את העיר, עקב הפרעות, כאשר קוזקיו של בוגדן חמלניצקי התנפלו באותה שנה על העיר וביום אחד רצחו שלושים איש והציתו את העיר שבערה שבעה עשר יום רצופים. בהמלטו לא נטל עמו אלא מקל, טלית ותפילין, ולוח שנה כדי לחשב באמצעותו מתי חלים המועדים. במהלך נדודיו הגיע לאמשטרדם ולרוטרדם, שם שהה בישיבת "די לוס פינטוס", שרבי יאשיהו פרדו עמד אז בראשה.
אחרי שוך הפרעות חזר רבי משה לווילנה, ונפטר בה בה' בסיוון ה'תמ"ד, אך יש המקדימים את תאריך פטירתו לשנת ה'תל"א. קברו נמצא בבית העלמין העתיק שניפשק בווילנה. בית קברות זה נהרס בחלק הגדול בשנת 1957 על ידי הסובייטים. הם בנו עליו אצטדיון גדול, ויהודי הקהילה הצליחו להעביר ממנו שבעה קברים לפני הריסתו, ביניהם קברו של הגאון מווילנה ואפרו של הגר ולנטין פוטוצקי שהוצא להורג בשריפה בשל סירובו לחזור לנצרות.
רבי משה היה עשיר גדול, וה"דורכהויף"[2] הווילנאי היה שייך לו. השאיר עיזבון לתמיכה בתלמידי חכמים עניים. גם נכדו, רבי שלמה זלמן, אביו של הגאון מווילנה זכה לתמיכה מקרן זו.
רבי משה כונה בעיר וילנה בתואר "החסיד", כפי שגם נינו הגאון מווילנה כונה לפני שהחלו לכנותו בשם "הגאון".
בין צאצאיו של רבי משה נמנה הגאון מווילנה, שבין היתר הרחיב את מפעלו של זקנו, והשלים את מלאכת כתיבת המקורות לשולחן ערוך, בחיבורו "ביאור הגר"א". הגר"א ראה את חיבורו כהמשך לחיבורו של זקנו, ובמקרים רבים הוא כותב "שם", כאשר כוונתו לציון המופיע ב"באר הגולה". אך במקרים רבים הוא חולק עליו, ובמקום אחד הוא אף מתקיף אותו בחריפות[3]. פירוט היחוס הוא:
- רבי אליהו (הגר"א) מוילנא. נפטר ה'תקנ"ח.
- בן רבי שלמה זלמן. נפטר כ"ה כסלו ה'תקי"ט.
- בן רבי ישכר בער. נפטר בסביבות ה'ת"פ.
- בן רבי אליהו החסיד (בן רבי משה[4]). נפטר כ"א אלול ה'ת"ע.
- חתן רבי פתחיה. נפטר בה'תל"ב.
- בנו של רבי משה רבקש.
גם בני משפחת ריבלין, צאצאיהם של העולים בעליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל, הם בני בניו של רבי משה, כמפורט ב"ספר היחוס" למשפחת ריבלין (ירושלים ה'תרצ"ח–ת"ש).
מצאצאיו נשיא מדינת ישראל לשעבר ראובן 'רובי' ריבלין[5], כמו גם ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו[6].
חיבוריו
חיבורו המפורסם של רבי משה הוא ה"באר הגולה", חיבור המקיף את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומטרתו לציין את מקורותיו של השולחן ערוך, מדברי הגמרא והראשונים. המהדורה הראשונה של ה"שולחן ערוך" עם ה"באר הגולה", יצאה לאור על ידי ד"ר אפרים בואינו ויעקב קאסטילו, על חשבונם, באמשטרדם בין השנים ה'תכ"א–ה'תכ"ו (1661–1666). הקשר בין רבי משה הליטאי והמדפיסים ההולנדיים התאפשר בעקבות שהותו של רבי משה למשך זמן מה ברוטרדם, וכמסופר לעיל. המדפיסים ביקשו ממנו להגיה את ה"שולחן ערוך" שבהוצאתם, ותוך כדי עבודתו חיבר את חיבורו. החל מהוצאה זו חזר ונדפס החיבור בשולי רוב המהדורות של ה"שולחן ערוך". הסכמות של גדולי הדור על החיבור נדפסו ב"ישורון"[7]. בין נותני ההסכמות נמנים רבי גרשון אשכנזי מחבר שו"ת עבודת הגרשוני, רבני ועד ארבע ארצות, רבני אמשטרדם ורבני ליוורנו.
חיבורים נוספים שחיבר, הם ספר כללי ההוראה הכולל את כללי פסיקת ההלכה, וכלי הגולה הכולל אסופת פירושים לשולחן ערוך והכרעות הלכתיות. החיבורים הללו לא הודפסו.
לקריאה נוספת
- שמעון משה חונס, תולדות הפוסקים, ורשה ה'תרפ"ב, עמ' 55–60.
- בנימין ריבלין, מחקר על תולדותיו של רבי משה, בתוך ספר הגר"א, מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשי"ד (1954).
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, פין, שמואל יוסף בן יצחק איזיק, 1818-1890, הגאון ר' משה רבקש ודורו, קריה נאמנה, וילנה ה'תרע"ה, עמ' 97–100.
- 'ר' משה־רבקש ב"ר צבי־נפתלי ("באר הגולה")', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 71 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1269).
- רבי משה רבקש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בצלאל לנדוי, רבי משה רבק"ש – בעל באר הגולה, ישורון ה, עמ' תרסו–תרע
- הקדמת באר הגולה במהדורת תקנ"ב (סביבות 1792) ובו המדפיסים רשמו את שמו רבק"ש (עם סימן ראשי תיבות, כנהוג בלע"ז – בשיוך) אך הוא עצמו חותם את שם משפחתו 'סופר'.
הערות שוליים
- ^ כן הוכיח בספר קריה נאמנה עמ' 99, וראה גם כאן
- ^ חצר מעבר לעבור בה מרחוב לשני, שמשני צידיה יש חנויות. כנראה היה אחד כזה מפורסם ביותר והוא היה של ר' משה. תיאור מפורט ראו ב: קלויזנר, תולדות הקהילה היהודית בוילנה, עמוד 64.
- ^ ראו יו"ד סי' רצג ס"א, לעניין איסור חדש.
- ^ כן הוא בספר סערת אליהו לרבי אברהם בן הגר"א
- ^ אבות אמו רבקה (לבית רבלין אף היא) הם, אליהו, שניאור, אליהו, אריה, אליהו, שלמה וצבי רבלין (8 דורות מהנשיא). צבי היה נכד מבתו של פתחיה רבקה'ס, בנו של רבי משה רבקש – 'בעל באר הגולה' (על פי עץ מוגה ומנופה, באתר ג'ני).
- ^ בנימין נתניהו הוא נין של צבי מיליקובסקי (אבי סבו, נתן מיליקובסקי נתניהו), שעל פי האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר (כרך 1 [1947], עמ' 186) התייחש אל משפחת הגאון מווילנה. הגאון מווילנה היה נין, בן לבן, של רבי אליהו החסיד, שדרך אמו היה נין של רבי משה רבקש.
- ^ כרך ה, עמודים תרעא–תרעז.
| תקופת חייו של רבי משה רבקש על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
31970138משה רבקש