גיל רונן
 | |
| לידה |
19 באוקטובר 1964 ירושלים, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
7 במרץ 2019 (בגיל 54) חדרה, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| עיסוק | פובליציסט ופעיל חברתי |
| מעסיק | ערוץ 7 |
גיל רונן (19 באוקטובר 1964 – 7 במרץ 2019) היה פובליציסט, איש תקשורת ופעיל חברתי ישראלי. רונן הקים ב־1987 את עמותת "אור אדום" נגד אלימות שוטרים. ב־2003 הקים את את עמותת "הפמיליסטים" למען זכויות הגבר וקידום ערכי פמיליזם (אנ'). רונן שימש כעורך מדור 'הקרב על המשפחה' בערוץ 7.
ביוגרפיה
רונן נולד בירושלים, בן בכור לאליעזר, רופא, ואילנה, בעלת חנות תכשיטים. בגיל 7 נסע עם הוריו לארצות הברית וחזר לישראל כעבור 10 שנים. התגייס לגלי צה"ל בשנת 1983. שירת ככתב השטחים הראשון של התחנה ובהמשך שימש ככתב התחנה בכנסת. במקביל גילם את דמותו של "חזקל מוסרי" בתוכנית הרדיו ההומוריסטית "מה יש". רונן כתב את הטקסטים של עצמו, בניגוד לחלק משאר הדמויות שאת תפקידיהן כתבו ארז טל ואברי גלעד. בשנים 1986–1991 כתב בעיתונים "כותרת ראשית" ו"העיר", ועבד בעריכה בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ". במקביל למד במסלול הבינתחומי למצוינים באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1987 הקים בסיוע חברי הכנסת דאז יוסי שריד ודדי צוקר את עמותת "אור אדום" שהעלתה למודעות הציבור את בעיית אלימות השוטרים, ובמיוחד שמה לה למטרה להילחם כנגד אלימות המשטרה כלפי פלסטינים. פעילות העמותה הובילה ב-1991 להקמת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. עמותת "אור אדום" קיבלה תרומות מהקרן החדשה לישראל, אשר שלחה את רונן לארצות הברית להרצות בפני תומכיה. כעבור שנים שינה את דעותיו הפוליטיות,[1] והחל להתנגד לעמדות הקרן.
בשנת 1991 נסע לאפריקה, השתקע על גבול קניה-אוגנדה והתחתן עם אזרחית קניה. בשנת 1995 חזר לישראל עמה ועם שני ילדיהם, וכעבור חמש שנים נפרדו. בשנותיו האחרונות התגורר באזור בית שמש ועסק בכתיבה ועריכה עבור ערוץ 7.
ב-7 במרץ 2019 שם קץ לחייו.[2]
פעילותו למען זכויות האב
בשנת 2005 הקים את עמותת "הפמיליסטים", הפועלת לחיזוק מוסד המשפחה המסורתי עם דגש על שמירה על מעמדם של אבות גרושים. רונן הפך לנציג הבולט של ההתנגדות לתנועה המגדרית, אשר לדבריו היא תנועה נאו-מרקסיסטית.
בשנים 2005–2010 פרסם רונן יותר מ-100 מאמרי דעה בנושאי מגדר וזכויות גברים וילדים,[1] וזכה לחשיפה תקשורתית, בין השאר בתוכניות הטלוויזיה "משעל חם" בערוץ 2, "פוליטיקה" בערוץ 10 ובסרט בן 45 דקות בתוכנית "מבט שני" שהוקדש לפעילותו של רונן ולעימותים בינו לבין בילי מוסקונה-לרמן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אלעד בן דוד, ריאיון עם גיל רונן: "תמכתי בפמיניזם, עד שראיתי את האכזריות שלו במו עיניי", באתר זווית אחרת, 17 בדצמבר 2017
- ^ גיא עזרא, אברי גלעד ספד לחברו: "לא זכה לאכול את פירות עמלו", באתר "סרוגים", 7 במרץ 2019
25065930גיל רונן