יחידה 101
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | יחידת קומנדו |
| בסיס האם | בסיס סטף בהרי ירושלים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 5 באוגוסט 1953 – ינואר 1954 (כ־21 שבועות ו־3 ימים) |
| נוצרה מתוך | יחידה חדשה |
| התמזגה לתוך | גדוד 890 של חטיבת הצנחנים |
| מקים היחידה | אריאל שרון |
| מלחמות |
פעולות התגמול פעולת קיביה מבצע כפפות משי |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | כ-50 לוחמים ואנשי מנהלה |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 רב-סרן |
| מפקדים | אריאל שרון |
יחידה 101 היא יחידת קומנדו ישראלית, שהוקמה ב-5 באוגוסט 1953 לשם ביצוען של פעולות תגמול, כמענה לחדירות רבות של מסתננים מירדן ומרצועת עזה לישראל.
היסטוריה
הצורך בהקמת היחידה נבע מכישלונות חוזרים ונשנים של יחידות צה"ל, מתום מלחמת העצמאות, למנוע חדירת מסתננים וכוחות סדירים של מדינות ערב, שהתנכלו לישראל. קודם לכן, פעלה יחידה 30 בשנים 1951–1952. בין השנים 1950–1953 פעלה יחידה ללא שם (כיום נקראת קדם - 101) מהגדוד הראשון של הנח"ל. עיקר פעילותה במתארי פשיטה ומארב מעבר לקווי האויב הירדני והמצרי. מפקד היחידה היה דב רובין, היחידה ביצעה עשרות רבות של פעולות שלא פורסמו (להוציא פרסום בעיתונות מעת לעת), אי הפרסום היה בהנחיית ראש הממשלה דוד בן-גוריון: להתנער מהפעולות של היחידה ולא לקחת עליהן אחריות מדינית[1]. ב-1953 לבשה ההסתננות אופי מאורגן והייתה כרוכה במקרים רבים בפגיעות בנפש. היחידה הוקמה על אף התנגדותו של ראש אג"ם באותה עת, אלוף משה דיין. לכן, הפקודה הכתובה להקמתה ניתנה בעוד דיין שוהה בחו"ל. איש מפתח בהקמת היחידה היה מפקד חטיבה 16 הירושלמית, אלוף-משנה מישאל שחם, שהיה מקורב לדוד בן-גוריון, אך הוגה הרעיון היה אריאל שרון[2]. כמקימה וכמפקדה מונה רס"ן אריאל שרון, שפיקד על סיירת גולני והוצב בחטיבת ירושלים[3]. שרון נקרא להקמה מלימודיו באוניברסיטה העברית. סגנו בפיקוד על היחידה, ושותפו להקמת היחידה, היה שלמה באום, איש מושב כפר יחזקאל שהוחזר מיחידות המילואים. הפעולה הראשונה נערכה עוד לפני הקמת היחידה באופן רשמי והיא זו שהביאה להקמתה[2]. שרון גייס כמה מחבריו: באום, יצחק בן מנחם "גוליבר", יהודה דיין, יוסף סעדיה, יורם לביא, וכן את האחים עוזי ויהודה פיאמנטה מחטיבה 16, לפעולה בנבי סמואל לשם פגיעה ברוצח מוסטפא סמואלי - אחרי שהוא ואנשיו רצחו שני שומרים במושב אבן ספיר וכן פרצו למחנה חטיבה 16, הרגו שני זקיפים, צבי אדלר ומשה סעדי, וגנבו משם תת-מקלעים סטן. הפעולה בנבי סמואל נכשלה לאחר שהחוליה לא הצליחה לפרוץ לביתו של סמואלי שכלל לא שהה בו באותה עת.
יחידה 101 נקראה על שם יחידת גרילה שהקים הקצין הבריטי אורד צ'ארלס וינגייט באתיופיה ובאריתריאה[4].
היחידה ביצעה מספר רב של סיורים מעבר לגבול, ופעולות רבות של פשיטות ומארבים, רובן כנגד מטרות אזרחיות. מן הגדולות שבפעולות הייתה הפשיטה על מחנה הפליטים אל-בורייג' שברצועת עזה. פעולה אחרת הייתה הפשיטה לחברון[5] במבצע כפפות משי ב-21 בדצמבר 1953, בה הוביל מאיר הר-ציון כוח קטן בפשיטה רגלית, מרחק של ארבעים ושניים קילומטרים הלוך ושוב בציר הררי[6], ללב העיר חברון כדי להשמיד בית של מחבל מבוקש, בליל שלג קר ורטוב בדצמבר 1953, פשיטה שנחשבת לאחת הקשות והמסובכות בתולדות צה"ל[7]. הפעולה הנודעת ביותר של יחידה 101 היא פעולת קיביה (14 באוקטובר 1953): לאחר שמסתננים רצחו אשה ושני ילדיה ביהוד, קיבלו שר הביטחון דוד בן-גוריון והרמטכ"ל מרדכי מקלף החלטה לביצוע פעולת תגמול. בפיקוד המרכז הכינו פקודת מבצע תקיפה מיוחדת, שביצועה הוטל על יחידה 101, כנגד הכפר ממנו יצאו המסתננים. ההנחיה כללה את פיצוצם של כ-45 מבתי הכפר קיביה שבשומרון ופגיעה קשה בתושבים. בפעולה זו, שעליה פיקד אריאל שרון, נהרגו עשרות מתושבי הכפר (ההערכות נעות בין 42 ל-69 איש) ששהו בבתים בזמן הפיצוץ. בתגובה לגינוי העולמי להריגת חפים מפשע, ניסתה ישראל להתנער מאחריות לפעולה בטענה שאת הפעולה ביצעו אזרחים נזעמים (בן-גוריון הודיע כי בליל הפעולה לא נעדרה שום יחידה מבסיסה)[8][4]. ההסבר שניתן על ידי אריאל שרון היה כי הכוח שפוצץ בתים בכפר לא ידע שבתוכם הסתתרו אזרחים.
פעולת קיביה, ופעולות נוספות של היחידה, עוררו ויכוח על מידת מוסריותן. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, צידד במדיניות של "יד חזקה" כלפי הערבים, ובהתנהגותו נתן גיבוי לפעולותיה של היחידה.
הלוחמים ביחידה
היחידה מנתה כחמישים לוחמים ואנשי מנהלה.
חלק ניכר מהלוחמים באו מקיבוצים ומושבים, על בסיס היכרות אישית בינם ובין לוחמים אחרים. מחנה היחידה היה בחורבות הכפר סטף בהרי ירושלים. האימונים כללו סיורים וניווט למרחקים ארוכים, והודגשה שליטה בתפעול הנשק. המשמעת ביחידה הייתה רחוקה מצבאית: החיילים הסתובבו ברובם בבגדים אזרחיים וללא יחס לדרגות או סולם פיקודי. הערכים המובילים ביחידה היו דבקות במטרה, אחוות לוחמים, העזה וביצוע מושלם של משימות.
רשימה חלקית של הלוחמים ביחידה
- אריאל שרון, מקים ומפקד היחידה. לימים אלוף פיקוד דרום, שר הביטחון וראש הממשלה
- שלמה באום, סגן מפקד היחידה. לימים מפקד פלס"ר 7 ומג"ד מילואים
- מאיר הר-ציון, בהמשך מייסדה ומפקדה הראשון של סיירת צנחנים וממקימי סיירת מטכ"ל. בעל עיטור העוז על חלקו במבצע כנרת.[9]
- יצחק ג'יבלי, בהמשך ממקימי סיירת מטכ"ל. בעל עיטור העוז על חלקו במבצע ברוך 1[10]
- דוד בן-עוזיאל, לימים אלוף-משנה ואיש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
- שמעון כהנר ("קצ'ה"), לימים אלוף-משנה, סגן מפקד אוגדה
- יאיר תל-צור, לימים מג"ד גדוד 890
- אלישע שלם, לימים אלוף-משנה, מפקד חטיבה 226
- חנן סמסון, נהרג במרדף בבקעת הירדן לאחר מלחמת ששת הימים. על שמו מחנה חנן
- יצחק בן מנחם ("גוליבר"), מפקד פלוגה ד' בגדוד 890. נפל במבצע כנרת
- אביגדור קנריק (קורן), לימים סגן-אלוף, מפקד בגזרת סיני במלחמת יום הכיפורים
- צבי סדן
- מיקי גולדשטין, קצין חבלה
- יהודה דיין נבו
- יורם נהרי ("ימו"), בעל עיטור המופת מפועלו במלחמת יום הכיפורים
- ישי צימרמן, בעל עיטור העוז על פועלו במבצע הר געש
תהליך ההתמזגות עם הצנחנים
בדצמבר 1953 עברו אנשי היחידה קורס צניחה[11], ובחודש ינואר 1954, חמישה חודשים לאחר הקמתה, מוזגה יחידה 101 לגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. שרון מונה למפקד הגדוד ומאיר הר-ציון הקים את מחלקת הסיור של הגדוד (לימים סיירת צנחנים). הדבר אפשר להנחיל ולמסד את הערכים והסטנדרטים שפותחו ביחידה הקטנה לצנחנים ומשם לשאר הצבא שעד התהליך היה במצב לא טוב. בנוסף מהיחידה לקחו השראה ופתחו את סיירת מטכל יחידה שדומה ל-101 בהרבה צורות.
גלריה
צו הקמת היחידה,
30 ביולי 1953
נוהל הפעלת היחידה,
29 בספטמבר 1953
ראו גם
לקריאה נוספת
- מיכאל בר-זוהר, ספר הצנחנים, תל אביב: הוצאת א. לוין אפשטיין, 1969.
- אורי מילשטיין, ההיסטוריה של הצנחנים, כרך א' יחידה 101, הוצאת שלגי, 1985.
- דן מרגלית, יחידת קומנדו 101, הוצאת מוקד 1968
- מאיר הר-ציון, פרקי יומן.
- משה גבעתי, ויהי מה - מאיר הר-ציון חייו ופועלו, הוצאת העמותה להנצחת מאיר הר-ציון ופועלו, בסיוע כנרת זמורה-ביתן דביר, התשע"ט-2019.
- אפרת זקבך, אגדה וזיכרון: מיתוס יחידה 101 בשיח הציבורי בישראל, יד יצחק בן צבי ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2021[12].
קישורים חיצוניים
- ההיסטוריה של יחידה 101 כולל תמונות. רשימת הלוחמים, ביוגרפיה של מאיר הר-ציון
- פעולות התגמול 1956-1953, באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- מורשת קרב של יחידה 101, באתר הצנחנים בעשור הראשון
- מרדכי חיימוביץ, דברים שלא ידעתם על יחידה 101, באתר nrg, 21 בינואר 2012
- שי לוי, נוסטלגיה קרבית: הסיירות המובחרות של פעם, אתר פז"ם, 04.04.2012.
- 60 שנה להקמת יחידה 101, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- יוחאי עופר, האחת והיחידה: מפגש הבוגרים של יחידה 101, באתר nrg, 3 בדצמבר 2013
- אייל לוי, "לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים", באתר nrg, 20 במרץ 2014.
- אפרים גנור, מאיר הר-ציון, מגדולי לוחמי צה"ל: "להגיד שלא פחדנו זה לא אמיתי", סופהשבוע, 22.03.2014.
- שי לוי, השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2013
הערות שוליים
- ^ יחידת הנח"ל המובחרת שההיסטוריה שכחה, באתר Israel Defense, 2020-03-09
- ^ 2.0 2.1 אילן כפיר, צה"ל בחילו- צנחנים (חי"ר מוצנח)/ אנציקלופדיה לצבא וביטחון, עמ' 31–32, רביבים הוצאה לאור- מהדורת ספריית מעריב, 1981
- ^ יחידה 101: המהפכה שחילצה את צה"ל, באתר מידה, 2014-04-02
- ^ 4.0 4.1 אילאיל באום, הרוח הגדולה של אבא, "ידיעות ירושלים", 1.5.2009.
- ^ מאיר הר-ציון, פרקי יומן, עמ' 173-169.
- ^ מבצע כפפות משי, תיאור ומפה באתר הצנחנים בעשור הראשון.
- ^ אורי מילשטיין, המהפכה שנכשלה, מקור ראשון, 05.09.2003.
- ^ רפי מן, "לכל הפחות, להדליף", "העין השביעית"
- ^ עיטור העוז שהוענק למאיר הר ציון, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל
- ^ עיטור העוז שהוענק ליצחק ג'יבלי, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל
- ^ הצנחנים בשנת 1953, באתר הצנחנים בעשור הראשון.
- ^ סיגל בן דוד, היחידה שהוקמה לביצוע פעולות תגמול ונחרתה בזיכרון הקולקטיבי, באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2021
