חסידות דאראג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסידות דארג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל משה רוזנפלד האדמו"ר מדאראג

חסידות דאָראָג (קרי: דוֹרוֹג) היא חצר חסידית שהתקיימה במאה ה-19 בעיר דאראג שבצפון מזרח הונגריה, והוקמה מחדש בסוף המאה ה-20, בעיר בני ברק. החצר מונה מאות חסידים שהצטרפו אליה מחצרות וקהילות אחרות, רובם מתלמידי האדמו''ר הנוכחי מתקופת היותו משגיח בישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר, ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 800 בעלי זכות בחירה[1]. נכון לשנת ה'תשפ"ב מונה החסידות כ-450 משפחות[דרוש מקור].

חסידות דאראג בעבר

האדמו"ר הראשון של החסידות היה רבי שמואל פרנקל (ה' בניסן תקע"ה - ט"ו בחשוון תרמ"ב) שהיה תלמידו של רבי חיים מצאנז. כיהן כאדמו"ר בקאמאד (הונגרית: Komádi) ובדאראג. עם זאת הוא לא לבש בגדי אדמו"ר. חיבר את הספר "אמרי שפר" על התורה[2].

חתנו, רבי זאב וואלף ציטרון (תרי"ז - ט"ז בניסן תרפ"ז) מילא את מקומו. הוא היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מדעעש ושל רבי אברהם יצחק מקליינוורדיין. משנת תרמ"ד שימש כרב וראש ישיבה בדאראג. חיבר את הספר אגדות מהרז"צ.

חידוש החצר בישראל

בשנות ה-90 נוסדה בבני ברק חסידות דאראג על ידי רבי ישראל משה רוזנפלד, צאצא של רבי שמואל פרנקל. עם הקמת החסידות, היא ספגה ביקורת בעולם החסידי משתי סיבות עיקריות: האחת, בעולם החסידי מקובל כי חסידות עוברת בירושה מאדמו"ר לבנו או במקרים מיוחדים לחתנו או לנכדו; נדיר מאד שאדם פותח חסידות יש מאין. הסיבה השנייה והבולטת יותר היא, כי רוב החסידים שהצטרפו אליה היו חסידים צעירים שמשפחתם השתייכה לחסידות אחרת, ובחסידויות המקוריות ובמשפחות הושמעה ביקורת רבה על נטישת החסידות וההצטרפות לחסידות חדשה[דרוש מקור]. עם השנים שככה הביקורת. יש המייחסים את היות החסידים שמורים ביחס למודרניזציה של המאה ה-21[דרוש מקור: והבהרה], לגישתו החינוכית המיוחדת של האדמו"ר.

מרכז החסידות והישיבה שלה נמצאים ברחוב רבי יצחק נפחא בבני ברק. מוסדות החסידות כוללים גם תלמוד תורה, ישיבה לצעירים, ישיבה גדולה, כוללים, מכון להוצאת ספרים ומפעלי צדקה וחסד.

טיפוח הקשר עם עיירת האם

מידי שנה בחודש חשוון עורך האדמו"ר מסע לקברי צדיקים במזרח אירופה, כשבמרכזו מתקיים אירוע בעיירת היידודורוג לרגל היארצייט של האדמו"ר הראשון. באירוע שהתקיים לפני מספר שנים, העניק ראש העיר לאדמו"ר כהוקרה, צורת שני לוחות הברית עשויה אבן שנלקחה מהריסות בית כנסת והייתה מונחת במוזיאון העיר, והלוחות הוצבו בהיכל בית המדרש בבני ברק בשנת תש"פ. בשנת תשע"ה חודש אוהל הציון של האדמו"ר הראשון. בשנת תשע"ט נחנך בראשות האדמו"ר בנין הכנסת אורחים בסמוך לציון.

מנהגי החסידות

בשירת "שלום עליכם" בליל שבת לא נוהגים לומר את הבית "צאתכם לשלום". לאחר מכן אומרים את תהילים כ"ג, "מזמור לדוד". רבים מקבלים שבת חצי שעה לפני השקיעה כתקנת האדמו"ר. מדי שבוע מתפלל האדמו"ר את תפילת 'קבלת שבת' לפני העמוד.

בחנוכה נוהגים הבחורים לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בהדלקת האדמו"ר בבית המדרש. בליל הסדר של האדמו"ר משתתפים הבחורים מישיבה גדולה.

במוצאי שושן פורים עורך האדמו"ר טיש בבני ברק לכבודה של ירושלים.

המכון התורני

מכון להוצאת ספרים דאראג מפיץ בחוברות את דברי התורה של האדמו"ר. החוברות מקובצות לשני ספרים מדי שנה. עוד מוציא המכון עלון שבועי בשם "ישקו העדרים" וחוברת ללימוד יומי של הלכות שמירת הלשון היוצאת מדי חודש.

המכון הוציא את הספר "רבינו הקדוש מדאראג" על רבי שמואל פרנקל מדאראג והדפיס את ספרו "אמרי שפר" בשני כרכים.

כמו כן דואג המכון להדפסת חוברות לימוד במסגרת תקנת האדמו"ר ללימוד עמוד יומי בגמרא.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0