רבי זאב ברלין
 | |
| בחודשים האחרונים לחייו | |
| לידה |
י"ב בטבת תש"ב ירושלים |
|---|---|
| פטירה | ט' באדר ה'תשפ"ה (בגיל 83) |
| מקום מגורים | בני ברק |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת גאון יעקב |
| רבותיו | הרב מבריסק, רבי יוסף דב סולובייצ'יק, רבי משולם דוד סולובייצ'יק |
| בת זוג | רחל דבורה |
| חותן | רבי אהרן יהודה ליב שטינמן |
הרב זאב ברלין (י"ב בטבת תש"ב - ט' באדר ה'תשפ"ה) היה ראש ישיבת גאון יעקב ומייסדה.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי חיים ורוחמה ברלין. אביו היה ממקורביו ומשמשיו של הרב מבריסק[1] (נפטר בכ"ג באב תשנ"ג[2]). נקרא על שם זקנו הרב זאב שחור.
בילדותו שהה רבות אצל הרב מבריסק[3], ואף היה מבצע שליחויות עבורו[4]. בבחרותו למד בישיבת חברון, ובשנת תש"כ כאשר פתח רבי משולם דוד סולובייצ'יק את ישיבתו, היה משבעת הבחורים הראשונים שלמדו בה.
בשנת תשכ"ה, נישא לרחל דבורה, בתו של רבי אהרן יהודה ליב שטינמן. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק[5], ולמד בכולל פוניבז'[6].
בשנת השמיטה תשנ"ד[דרושה הבהרה], היה חבר בועדת הרבנים למען קרן השביעית[7].
היה מרבני קופת העיר בני ברק[8]. היה מסייע רבות לחותנו, והיה מבצע עבורו שליחויות[9][10][11].
בחודשי החורף ה'תשפ"ה חלה במחלת הסרטן, ונפטר בט' באדר ה'תשפ"ה. הלוייתו יצאה מישיבת גאון יעקב, שם הספידוהו גיסו הרב שרגא שטינמן, הרב נתן זוכובסקי, הרב חזקיהו מישקובסקי, ועוד. נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.
ישיבת גאון יעקב
באלול תשל"ח הקים את ישיבת גאון יעקב בבני ברק, יחד עם חותנו רבי אהרן יהודה לייב שטינמן[12].
היה מוסר מדי יום שיעור יומי[13] לבני שיעור ג', וכן שיעור כללי פעם בשבוע[14]. בשיעוריו הוא מתמקד בהבנת עומק הפשט, תוך שהוא משלב את שיטת הלימוד הישיבתית עם החריפות הבריסקאית[12].
בנוסף, מדי ליל שבת, היה מוסר 'שיעור חומש', בשילוב דברי השקפה, כנהוג בבית בריסק[14]. בשבתות הקיץ מסר שיעור נוסף בספר החינוך. בשיעורים אלו השתתפו תלמידי חכמים רבים, ביניהם השתתפו בעבר רבי חיים קניבסקי ורבי ישראל אליהו וינטרוב[14].
בנו הרב שרגא הוכרז בלוויה כממשיך דרכו בראשות הישיבה.
משפחתו
היה נשוי לרחל דבורה, (ט' בטבת תש"ו - ד' בכסלו תשע"ח[15]), בתו הבכורה של רבי אהרן יהודה לייב שטינמן[16]. ולהם עשרה ילדים.
- בתו חנה, נשואה לרב יצחק לאער, ר"מ בישיבת גאון יעקב, בנו של הרב חיים לאער ראש ישיבת קמניץ לצעירים.
- בתו שרה, נשואה לרב יוסף שלמה אדלשטיין, ראש ישיבת "אהל אברהם" לצעירים באלעד, בנו של רבי יעקב אדלשטיין[17].
- בנו הרב שרגא שמשון, ממלא מקומו בראשות ישיבת גאון יעקב.
- בנו הרב אברהם, מח"ס מורא מלך.
- חיה לאה, נשואה לרב בנימין דוד גוטסגנדה, מרבני כולל זכרון קלם בבני ברק.
גיסיו: הרב שרגא שטינמן, ראש ישיבות ארחות תורה וקהלות יעקב, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה; הרב משה שטינמן, ר"מ בישיבת עטרת שלמה אריה; הרב דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי; ורבי יהודה אריה הרשלר, ר"מ בישיבת בית מתתיהו.
ספריו
- פירורים משולחן גבוה - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', על סדר פרשיות השבוע והמועדים, באתר אוצר החכמה.
- פירורים משולחן גבוה, על עניני חנוכה, באתר אוצר החכמה.
- נישואין משולחן גבוה, על עניני נישואין, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
- שיעורי רבי זאב ברלין באתר "קול הלשון".
- שיעורי הרב זאב ברלין באתר בינינו.
- לאחר שנפל: ראש הישיבה חזר ומסר שיעור כללי באתר כל רגע.
- הגאון רבי זאב ברלין חתנו של הרב שטיינמן קרע קריעה פעם שניה והפעם על חמיו באתר בעולמם של חרדים.
- ככלות השבעה - עצרת על פטירת הרבנית ברלין ע"ה בישיבת גאון יעקב, באתר JDN.
- הגאון הגדול רבי זאב ברלין ראש ישיבת גאון יעקב וחתן מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל באתר בעולמם של חרדים.
- ראש ישיבת גאון יעקב הגר”ז ברלין באפיית המצות באתר JDN.
- מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי עם רה"י הג"ר זאב ברלין באתר בעולמם של חרדים.
- הגאון רבי זאב ברלין: "מאז פטירת הרב וואזנר נהיה פחד בלוויות" באתר JDN.
- עָלְתָה נַפְשִׁי מִבֶּכִּי | מסע ההלוויה של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי זאב ברלין זצ"ל באתר שיא לייב.
הערות שוליים
- ↑ עדות רבי אהרן לייב שטינמן, אעלה בתמר - מתורת בית בריסק, עמ' קכ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ פירורים משולחן גבוה, חלק ב', באתר אוצר החכמה
- ↑ הרב מבריסק, חלק ד', עמ' 236 ו-249, באתר אוצר החכמה(הקישור אינו פעיל)
- ↑ מוסף שבת קדש, וילך תש"פ, באתר אוצר החכמה
- ↑ תבונות, חלק ג', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ גליון כאיל תערוג, גליון 237, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ דגלנו, תמוז תשנ"ג, באתר אוצר החכמה
- ↑ חברי העמותה באתר קופת העיר.
- ↑ ראו למשל: כאיל תערוג, מועדים, עמ' תנ"ה ועמ' ת"ס, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); רבי אהרן ליב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ כאיל תערוג, מועדים, עמ' ע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ כאיל תערוג, יורה דעה, עמ' ת"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ 12.0 12.1 אוסף גליונות, מסעי תשע"ט, עמ' 59, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ מוסף שבת קדש, כי תצא תשע"ז, עמ' 16, באתר אוצר החכמה.
- ^ 14.0 14.1 14.2 אוסף גליונות, מסעי תשע"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ גליון כאיל תערוג, גליון 233, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ראו בהרחבה אודותיה בגליון כאיל תערוג, גליון 237, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ גליון כאיל תערוג, גליון 194, באתר אוצר החכמה.