יחסי ישראל–רומניה
| יחסי ישראל–רומניה | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | רומניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 238,391 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 18,979,153 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 351,003 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 18,494 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
.jpg)
בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948. לישראל יש שגרירות רשמית בבוקרשט, ואילו לרומניה שגרירות רשמית בתל אביב, וכן שלוש קונסוליות כבוד – בחיפה, בירושלים ובתל אביב.
יחסים פוליטיים
היחסים בין שתי המדינות החלו לראשונה במהלך שנת 1947, בשעה שרומניה, אשר השתייכה לגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות, תמכה בתוכנית החלוקה ובהקמתה של מדינת ישראל. עם זאת, הקרע בין ישראל לברית המועצות, אשר התרחב בעקבות הפיגוע בצירות הסובייטית בשנת 1953, השליך במידה מסוימת גם על יחסי רומניה וישראל, כאשר רומניה ביקשה להימנע מנקיטת צעדים הנוגדים במפורש את מדיניותה של פטרונתה העיקרית ומעצמת העל. חרף התקררות היחסים, לכל אורכה של המלחמה הקרה וגם אחרי מלחמת ששת הימים, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית האירופית היחידה שלא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל, וזאת חרף קשריה ההדוקים עם חלק ממדינות ערב[1]. להפך, בשנת 1969 העלתה רומניה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לרמת שגרירויות. השגריר הישראלי הראשון, רפאל בנשלום, החליף אז את הציר אליעזר דורון. רומניה מינתה את ולריו ג'ורג'סקו לשגרירה הראשון בתל אביב. החל משנת 1972 כל ראשי הממשלה ושרי החוץ הישראלים ביקרו ברומניה. הראשונה הייתה גולדה מאיר. במהלך כהונתו של ניקולאה צ'אושסקו כשליט רומניה, בין השנים 1965–1989, התקיימו מגעים שוטפים בין נציגי המשטר הקומוניסטי הרומני לבין נציגים בכירים ישראלים, וזאת בנושאים שונים לרבות תיירות, מסחר, וחקלאות. בשנת 1984, לאור העלייה בהיקף התיירות בין שתי המדינות, שר התיירות הרומני ביקר בישראל. מאוחר יותר, בינואר 1988, הגיע לביקור בישראל גם שר החוץ הרומני, ובעקבותיו באוקטובר אותה שנה הגיע לישראל שר המסחר הרומני. עם זאת, צ'אושסקו עצמו נמנע מביקור מישראל, וזאת בטענה כי ביקור שכזה לא יתאפשר עד ליישוב הסופי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ישראל וערב הסעודית נמנו עם המדינות הבודדות שצ'אושסקו לא ביקר.
בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים שבין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ.
הסכם שיתוף פעולה בין חילות האוויר של ישראל ושל רומניה נחתם בספטמבר 2003 בין מפקד החיל, אלוף דני חלוץ, ובין מפקד חיל האוויר הרומני מייג'ור גנרל גאורגה קטרינה (Gheorghe Catrina).[2] ב-18 ביולי 2010 נפתח אימון משותף של חיל האוויר הישראלי עם חיל האוויר הרומני, תרגיל "שמיים כחולים" 2010, במסגרתו השתתפו מסוקי יסעור מטייסת דורסי הלילה. במהלך האימון אירע אסון התרסקות היסעור ברומניה.
בשנת 2010, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס קיים ביקור רשמי ברומניה, ונפגש עם מספר מנהיגים ופוליטיקאים רומנים, ביניהם נשיא רומניה טראיאן בססקו, מנהיג הסנאט הרומני ויו"ר הבית התחתון הרומני. במסגרת הביקור התקיימו דיונים לגבי שיתוף פעולה אפשרי בנושאי ביטחון, טכנולוגיה, חינוך, עסקים ותיירות[3]. באותה השנה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיים אף הוא ביקור רשמי ברומניה, ובשנת 2011 התקיימה ישיבה משותפת בירושלים בהשתתפות שרים משתי המדינות. בתקופה זו הבהירה ממשלת רומניה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה למול האיחוד האירופי. כמו כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה[4].
יחסים כלכליים
במהלך שני העשורים שעברו מאז נפילתו של המשטר הקומוניסטי ברומניה, יחסי המסחר בין ישראל ורומניה התחזקו באופן משמעותי, ומספר רב של חברות ישראליות החלו לפעול ברומניה, בתחומים שונים. העלייה בהיקפו של המסחר ההדדי הובילה לחתימה על אמנת מס בין שתי המדינות, אשר נכנסה לתוקף בשנת 1999[5], וכן לחתימה על הסכם לשיתוף פעולה הדדי בשנת 2007[6]. נכון לשנת 2010, למעלה מ-5,800 חברות ישראליות פועלות ברומניה, והיקף הסחר השנתי שבין שתי המדינות נאמד על סך של כ-3 מיליארד דולר[4].
במהלך שנת 2005 התקיים אירוע שיתוף פעולה רומניה-ישראל, וזאת בניהול חברת גלובוס גייט גרופ בע"מ. בכנס, אשר זכה ליחסי ציבור נרחבים ברומניה, הועלו אפשרויות שונות להרחבת שיתוף הפעולה בין חברות עסקיות משתי המדינות. בכנס השתתפו ממלא מקום ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, סגן ראש ממשלת רומניה, גאורגה סקוליץ', ושר התקשורת הרומני, ז'ולט נאג'. הסתיים אירוע שת"פ ישראל-רומניה במעמד השר אולמרט וסגן רוה"מ הרומני.
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בבוקרשט במטרה לסייע לחברות ישראליות לפעול בשוק הרומני.
ביוני 2014 ביקר בישראל ראש ממשלת רומניה, ויקטור פונטה, עם פמליה שכללה 14 שרים. ראשי ממשלת ישראל ורומניה חתמו על "הצהרה משותפת המדגישה את היחסים הטובים בין המדינות ואת שיתוף הפעולה בנושאים אסטרטגיים ואזוריים". בנוסף חתמו השרים על 17 הסכמים כלכליים[7].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף גוברין, יחסי ישראל-רומניה בשלהי עידן צ'אושסקו: מרישומיו של שגריר ישראל ברומניה, מאגנס, 2001
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של שגרירות רומניה בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל ברומניה
- אתר לשכת המסחר ישראל-רומניה
- אמנת מס ישראל-רומניה
משלחת כלכלית מרומניה מבקרת בארץ, יומני כרמל, דצמבר 1967 (התחלה 3:35)- אלפי ספרי תורה הובאו לארץ מרומניה, יומני כרמל, ינואר 1968 (התחלה 1:49)
הערות שוליים
- ^ יחסי ישראל - רומניה בשלהי עידן צ`אושסקו, באתר הוצאת מאגנס
- ^ מתאמנים ברומניה, "כדי לטוס בגובה רב", באתר ynet, 26 ביולי 2010
- ^ Israeli president hails partnership with Romania
- ^ 4.0 4.1 טל שלו, מחזקים קשר: ישיבת ממשלה משותפת לישראל ורומניה, באתר וואלה!, 24 בנובמבר 2011
- ^ אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין רומניה
- ^ נחתם הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לרומניה, באתר משרד הכלכלה
- ^ [1]
