סרט הזוועות

סרט הזוועות
הופק בידי	דובר צה"ל
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	2023 (הקרנות פרטיות בלבד)
משך הקרנה	47 דקות

סרט הזוועות (שמו הרשמי: Bearing Witness to the October 7th Massacre, בתרגום חופשי מאנגלית: עדות מהטבח ב-7 באוקטובר) הוא אוסף צילומים גולמיים מהטבח בעוטף עזה במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שהופק על ידי דובר צה"ל. הסרט הגרפי כולל בעיקר קטעים שצולמו ממצלמות גוף שלבשו מחבלי החמאס במתקפת הפתע, ומכיל סצנות של עינויים, רצח והשחתת גופות.

צה"ל וממשלת ישראל ערכו הקרנות פרטיות של הסרט במוסדות מקומיים וזרים, במטה האומות המאוחדות, ובפני דיפלומטים ובעלי השפעה ציבורית. ההקרנות הפרטיות נערכו במסגרת ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל,^[1]^[2] והסרט לא פורסם בציבור^[3]^[4].

רקע

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[5] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251^[6] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[8] שוטרים ו־10^[9] אנשי שירות הביטחון הכללי.

תוכן הסרט

מקבץ הווידאו בן 47 הדקות מציג תמונות וסרטונים מהמתקפה, כולל 139 רציחות של ישראלים,^[10] מראות של עינויים והשחתת גופות. הצילומים, שצולמו בעיקר ממצלמות גוף שנשאו מחבלי חמאס, מכילים תוכן גרפי כמו גופות שרופות, כולל תינוק שרוף, אזרחים שהוצאו להורג, עריפת ראשים וביתור גופות, גופות שנזרקו לאשפה, חיילים שנרצחו בבסיסים צבאיים והתעללות בבני ערובה שנחטפו^[11]. כדי לא לפגוע בכבוד המשפחות, לא נכלל בסרט תיעוד של מקרי תקיפה בעניינים שבצניעות.

הצילומים מספקים הצצה לטקטיקה של מחבלי חמאס. רבים מהם התחפשו במדי צבא ומשטרה ישראליים כדי שלא יבחינו בזהותם. מחבלים נשאו אזיקונים כדי להשתלט בעזרתם על שבויים^[11].

בצילומים שצולמו על ידי אזרחים בבמסיבת הטבע ליד רעים, המחבלים נראים מגיחים לפתע, וחוגגים מבוהלים בורחים לשדות תוך זעקות וגניחות של הפצועים. בבסיס צבאי אחד, מחבלים הוציאו להורג צוות והתחמשו ברובי סער גנובים^[11].

באחד מהצילומים נראות חיילות צעירות מצטופפות באימה כשמחבל נכנס ומתחיל לירות. התוקפים נראים עוצרים כלי רכב כדי להוציא להורג את יושביהם, וגונבים טלפונים סלולריים וחפצים מהמתים. אזרחים שהיו הלומים ולא התנגדו נמשכו בשיערם לכלי רכב שנסעו לעזה^[11].

המחבלים צילמו את עצמם בין היתר מתעללים בגופת חייל מת לתרועת ההמון.^[11].

החיילים של דובר צה"ל שערכו את הסרט והיו הראשונים לצפות בתכנים נשלחו בפקודה ישירה של דובר צה"ל לטיפול פסיכיאטרי.^[12]

הפצה

הקרנות פרטיות

הסרט הופק על ידי דובר צה"ל מצילומים שנשלפו ברובם ממצלמות הגוף של מחבלי חמאס שביצעו את הטבח ב־7 באוקטובר^[3] .

לקיום וניהול ההקרנות הפרטיות הוקצו מספר מצומצם של אנשי מילואים מיחידת דובר צה"ל שהיו חשופים לסרט והיו אמונים על יצירת שיתופי פעולה ומנגנוני ההפצה. פקידים ישראלים ערכו הקרנות פרטיות של הסרט עבור קהלים נבחרים, שחתמו על הסכמי סודיות ונאסר עליהם להחזיק מכשירי הקלטה בזמן הצפייה. הקרנות נערכו לחברי הכנסת^[13], לעיתונאים ולדיפלומטים זרים בישראל ובקונסוליות ישראליות ברחבי העולם^[14]. לאחר שהסרט הוצג לחברי הכנסת, חלקם נצרכו לתמיכה רפואית ופסיכולוגית, וחברת הכנסת צגה מלקו אף התעלפה^[15].

הסרט הוקרן גם לדמויות הוליוודיות כמו בכירים, במאים ומפיקים, נערכה על ידי גיא נתיב וגל גדות, בלוס אנג'לס ובניו יורק^[16]^[17].

ב־14 בנובמבר הוקרן הסרט בפני חברי הקונגרס של ארצות הברית. חברי הקונגרס היו מזועזעים מהזוועות שראו, גינו את הברבריות של חמאס והביעו תמיכה בישראל^[18]. ב־20 בנובמבר הוקרן הסרט בפני העיתונאים הזרים בישראל^[19]. וגם באו"ם בהשתתפות למעלה מ-300 דיפלומטים^[20].

ב־27 בנובמבר הוקרן הסרט בפני היזם אילון מאסק, אשר ביקר בישראל על מנת לצפות בנזקי פיגועי ה-7 באוקטובר בעוטף עזה ולתמוך במשפחות החטופים, לאחר שצייץ אמרות אנטישמיות ב־X^[1].

ב־5 בדצמבר הוקרן הסרט לראשונה במוסד אקדמי בארצות הברית באוניברסיטת הרווארד.^[21]

ב־10 בדצמבר הגיעה קצינת צה"ל לביתו של פיל מקגרו, הידוע בתור ד"ר פיל, והקרינה לו לצוות התוכנית את הסרט.^[22]

ב־19 בדצמבר, לאחר שנעדר מצפייה בסרט בכמה הקרנות שהתבצעו באו"ם, הוקרן הסרט בהקרנה פרטית למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.^[23] לאחר שלא הפסיק לגנות את ישראל ואף הפעיל לראשונה את סעיף 99 באמנת האו"ם במטרה לכפות על ישראל הפסקת אש.^[24]

ובנוסף, לאחר שסירבה לתייג קריאות לרצח יהודים כהפרה של כללי הקמפוס בשימוע מול בית הנבחרים, הוקרן הסרט לסאלי קורנבלות' ולבכירים נוספים ב־MIT.^[25]

עד 30 בנובמבר, צפו בסרט כ-4,700 בני אדם, ב־200 הקרנות שנערכו ביותר מ־50 מדינות.^[10]
עד 14 בינואר 2024, 100 יום למלחמה, הסרט הוקרן 430 פעמים ל־11,200 צופים. בארצות הברית בלבד התקיימו 95 הקרנות, בהן ההקרנות שבמטה האומות המאוחדות, הקפיטול, הקונגרס, מחלקת המדינה והסנאט.^[26]

ב-4 בפברואר 2024, צפתה בסרט פרמילה פאטן שליחת האו"ם לאלימות בעניינים שבצניעות שאמרה כי לא ישנה שבוע לאחר צפייה בסרט וכי תפעל לשחרור מיידי של החטופות.^[27]

הוויכוח האתי בדבר הפצה פומבית

תוכניות לפרסם את הסרט לציבור בפומבי עוררו בישראל ויכוח אתי נוקב.

התומכים בפרסום הסרט טוענים שהתמונות האכזריות יגבשו גיבוי בינלאומי למטרת ישראל על ידי הצגת ראיות בלתי ניתנות לערעור לזוועות חמאס. הם טוענים שחיוני שהעולם יהיה עד לפשעים הנוראיים הללו ממקור ראשון. על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בעמדה זו ורצה לפרסם את הסרט, אך אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו מפני נזק פסיכולוגי לציבור^[3].

המתנגדים העלו חששות לגבי טראומה של האוכלוסייה הישראלית. הם ציינו כי שידור צילומים גרפיים של קורבנות רק יעמיק את ייסורי המשפחות. מומחי בריאות הנפש הזהירו בתוקף מפני חשיפה לסרט^[3]. התנגדות נוספת הייתה על רקע הפגיעה בפרטיות הקורבנות וכבודם, ופגיעה נוספת במשפחותיהם.^[28]

ב־10 בינואר 2024 העלה מערך ההסברה הלאומי אתר אינטרנט שמכיל חומרים דומים לאלו שנכללו בסרט. האתר זמין מחוץ לישראל ונוצר במסגרת פעולות המערך שמיועדות לדעת הקהל הבין־לאומי.^[29]