יחסי הונגריה–רומניה
| יחסי הונגריה–רומניה | |
|---|---|
|
|
| |
| הונגריה | רומניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 93,028 | 238,391 |
| אוכלוסייה | |
| 9,661,336 | 18,979,153 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 212,389 | 351,003 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 21,983 | 18,494 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
בין הונגריה לבין רומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה
טרנסילבניה ההונגרית
במשך 1,000 שנים הייתה טרנסילבניה תחת שלטון ממלכת הונגריה, או נסיכות הונגרית עצמאית.
בשנת 1883 הצטרפה רומניה לברית המשולשת, אולם במלחמת העולם הראשונה התנערה רומניה מהברית, ובשנת 1916 הצטרפה למלחמה לצד מדינות ההסכמה. בעקבות כך כבשו הגרמנים והאוסטרים את רומניה, אולם לאחר תבוסתם במלחמה, קיבלה רומניה את טרנסילבניה ובוקובינה שהיו תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית.
מלחמת הונגריה-רומניה
בדצמבר 1918 חצה הצבא הרומני שהיה מוצב מעבר לנהר מורש בטרנסילבניה את אזור ההפרדה והתקדם לקלוז' ואחר כך לסיגטול מארמאטיי, לאחר שרומניה פנתה לקבלת אישור לפעולה מהמעצמות שישבו בוורסאי, בתואנה של הצורך להגן על הרומנים של טרנסילבניה. בפברואר 1919, הובילה האלימות הגואה באזור – הניסיונות של הבולשביקים לייצא את המהפכה הקומוניסטית להונגריה – ליצירת אזור חיץ נייטרלי בין רומניה להונגריה.
ראש הממשלה של הרפובליקה העצמאית של הונגריה התפטר במרץ 1919, בשל סרובו להכיר בחוזה ורסאי שהעביר את טרנסילבניה לריבונות רומניה. כשהמפלגה הקומוניסטית של הונגריה בראשות בלה קון הגיעה לשלטון במרץ 1919, היא הכריזה על הקמת הרפובליקה הסובייטית של הונגריה והבטיחה כי הונגריה תזכה שוב בכל השטחים שהיו בשליטתה בזמן האימפריה האוסטרו-הונגרית, והחליטה לתקוף את צ'כוסלובקיה ורומניה. הצבא ההונגרי החל במתקפה בטרנסילבניה באפריל 1919 לאורך הנהרות סומש, קריש ומורש. מתקפת נגד רומנית דחפה את הכוחות ההונגרים עד לנהר טיסה במאי. מתקפה הונגרית נוספת ביולי חדרה לעומק של 60 ק"מ מאחורי הקווים הרומנים, עד שנעצרה על ידי מתקפת נגד רומנית, שהובילה בסופו של דבר לכיבוש הבירה ההונגרית בודפשט באוגוסט, ולסופה של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. הצבא הרומני נסוג מהונגריה בין אוקטובר 1919 ומרץ 1920.
חוזה ורסאי שנחתם רשמית ביוני 1919, הכיר בריבונות רומניה על טרנסילבניה. חוזה סן-ז'רמן (1919) וחוזה טריאנון (שנחתם ביוני 1920) פירטו את מעמדה של טרנסילבניה והגדירו את הגבול החדש בין המדינות הונגריה ורומניה. המלך הרומני פרנדיננד הראשון והמלכה מריה הוכתרו באלבה יוליה ב-1922.
מלחמת העולם השנייה
לאחר חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ועל פי מה שהוסכם בו, תבעה ברית המועצות מרומניה את בסרביה ואת צפון בוקובינה, כולל חבל הרצה. רומניה, חסרת בני ברית, נאלצה להיכנע לאולטימטום הסובייטי ונסוגה מחבלים אלה שנכבשו מיד על ידי הצבא האדום. במסגרת תכתיב וינה ב-30 באוגוסט 1940 הכריחו גרמניה הנאצית ואיטליה את רומניה לוותר על צפון טרנסילבניה לטובת הונגריה, וכן להעניק לבולגריה את חבל הקדרילטר (דרום דוברוג'ה), ב-5 בספטמבר 1940.
במאמץ להתגבר על המשבר הפוליטי שנוצר עם אבדן בסרביה, מינה קרול השני, מלך רומניה את הגנרל יון אנטונסקו לראש ממשלה, ב-6 בספטמבר 1940. אנטונסקו הכריח את המלך להתפטר, ושם על כיסאו את בנו מיכאי הראשון בן ה-19. אנטונסקו כרת ברית עם תנועת הלגיונרים והכריז על רומניה כמדינה "לאומית-לגיונרית", כשתוארו "Conducător" - מנהיג. רומניה כרתה ברית עם גרמניה מתוך תקווה להשיב לעצמה, בעזרת גרמניה, את החבלים שעברו לברית המועצות, לכן חתמה על ההסכם התלת צדדי ב-23 בנובמבר 1940. ב-1941 נכנסו למדינה חיילים גרמנים והשתמשו בשטחה לפלישה ליוגוסלביה ולאחר מכן, יחד עם הצבא הרומני הגדול, לברית המועצות. כמו כן נהנו הגרמנים משימוש חופשי באוצרות הטבע של רומניה, במיוחד חיטה ונפט.
ב-22 ביוני 1941 הצטרפה רומניה למבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות. לא רק זאת שאפשרה מעבר חיילים גרמנים בשטחה, אלא גם תרמה 300,000 מחייליה ללחימה לצד הגרמנים בחזית, יותר מכל בעלת ברית משנית אחרת. רומניה סיפחה לשטחה שטחים עצומים. היא השיבה לעצמה את בסרביה וסיפחה שטחים ניכרים ממזרח לנהר הדניסטר, כולל העיר אודסה.
משהתהפך גלגל המלחמה, התבוסה הגרמנית לצבא האדום נראתה בלתי נמנעת והצבא האדום התקרב לנהר פרוט, הודח אנטונסקו, וב-23 באוגוסט 1944 הכריזה רומניה על תמיכתה בבעלות הברית, ועד מהרה נכבשה המדינה על ידי הצבא האדום. לאחר המלחמה הוחזרו לרומניה כל שטחיה מלפני המלחמה, מלבד בסרביה ודרום דוברוג'ה.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה הוקם בשתי המדינות משטר קומוניסטי, והונגריה ורומניה היו שותפות בברית ורשה, ואף היו שותפות לדיכוי האביב של פראג בצ'כוסלובקיה בשנת 1968.
בשנת 1989 הופל משטרו של ניקולאה צ'אושסקו, ובהונגריה נערכו בחירות חופשיות.
יחסים כלכליים
בשנת 2012 סך הסחר הבינלאומי בין רומניה להונגריה היה 7.3 מיליארד אירו, כאשר היצוא מרומניה היה 2.4 מיליארד אירו, ואילו היצוא מהונגריה היה 4.9 מיליארד אירו[1] הונגריה מדורגת כשלישית בשותפות הסחר של רומניה, לאחר גרמניה ואיטליה[2]
קבוצת MOL ו-OTP בנק, הם שתיים מהחברות הגדולות בהונגריה, אשר קיימות ברומניה מאז 2003 ו-2004 בהתאמה. קבוצת MOL מפעילה (נכון לאוגוסט 2013) רשת של 138 תחנות דלק ברומניה, המהוות כ-10% מסך כל תחנות התדלוק. ל-OTP בנק יש רשת ענפה של סניפים ברומניה, עם נוכחות בכל מחוז[3]
ויז אייר היא חברת תעופה בעלות נמוכה מהונגריה, המפעילה טיסות מכמה שדות תעופה ברומניה (בוקרשט, קלוז' נאפוקה, טרגו מורש, סיביו, טימישוארה, יאשי, סוצ'אבה וקראיובה) ליעדים שונים באירופה. זוהי חברת התעופה הזולה ביותר הפועלת ברומניה, ובשנת 2013 היא הטיסה 3.2 מיליון נוסעים ליותר מ-72 יעדים שונים.
RCS & RDS היא חברת התקשורת המובילה ברומניה, והיא החברה השנייה או השלישית בשוק הטלוויזיה בהונגריה, עם (נכון לאוגוסט 2013) 22.4% נתח שוק[4]
| מיליונים (€) | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 |
|---|---|---|---|---|
| יצוא | 4,767.23 | 4,600.36 
|
4,609.39 
|
4,742.39
|
| יבוא | 2,050.98 | 2,120.00
|
2,500.07
|
2,550.72
|
| מאזן | 2,716.25 | 2,480.34 | 2,109.32 | 2,191.68 |
יחסים דיפלומטיים
הונגריה מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט, ו-5 קונסוליות בטימישוארה, בראשוב, קונסטנצה, יאשי ודרובטה-טורנו סברין. מאידך, רומניה מחזיקה בהונגריה שגרירות בבודפשט, ו-2 קונסוליות בגיולה וסגד [6].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ http://www.business24.ro/macroeconomie/exporturi/exporturile-romaniei-catre-ungaria-s-au-dublat-in-ultimii-patru-ani-dar-raman-la-jumatatea-importurilor-1532009
- ^ http://www.dce.gov.ro/Comunicate/com_2013/26_nov_ung.htm
- ^ http://www.otpbank.ro/ro/despre-noi/retea-interna/lista-sucursale/sucursale/index.html
- ^ http://www.wall-street.ro/articol/IT-C-Tehnologie/152401/cum-arata-piata-de-tv-din-ungaria-o-tara-in-care-noul-sef-al-liderului-in-domeniu-este-romanca-severina-pascu.html
- ^ MKIK Gazdaság- és Vállalkozáskutató Intézet
- ^ אתר על יחסי מדינות
24955664יחסי הונגריה-רומניה