יחסי הולנד–ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יחסי ישראל–הולנד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הולנדישראל
הולנדהולנד ישראלישראל
הולנד ישראל
שטחקילומטר רבוע)
41,543 22,072
אוכלוסייה
18,278,144 10,019,883
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,118,125 509,901
תמ"ג לנפש (בדולרים)
61,173 50,889
משטר
מונרכיה חוקתית דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל והולנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949, כאשר לישראל יש שגרירות רשמית בהאג, בעוד שלהולנד יש שגרירות ברמת גן, וכן משרד מידע בירושלים ו-2 קונסוליות כבוד בערים אילת וחיפה. בין שתי המדינות ישנם יחסי ידידות קרובים וחמים, ומתקיימים ביניהן יחסי תיירות ומסחר מפותחים, וכן שיתוף פעולה רחב בסוגיות פוליטיות שונות. הולנד נחשבת לאחת המדינות הקרובות ביותר לישראל.

יחסים פוליטיים

קאן, בעליו של הבנק הפרטי Bankierskantoor van Lissa & Kann, הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי, היה יזם ציוני נלהב שהקים ומימן בהמשך רבים מהמפעלים הציונים כבנק אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה, חברת אשלג ארץ-ישראלית (מפעלי ים-המלח), על שמו נרכשו אדמות אחוזת בית היא ראשיתה של תל אביב, והיה לקונסול הולנד הראשון בארץ ישראל (בין השנים 1924–1928). קאן אף העמיד לראשונה לרשותו של הרצל והתנועה הציונית את המימון והקשרים הפוליטיים הדרושים לקיום הקונגרסים הציונים ולהגשמת הרעיון הציוני.

שגרירות הולנד בישראל, שהקומה על ידי שדרוג קונסוליית הולנד בירושלים למעמד צירות ב-1950, הייתה השגרירות הראשונה בירושלים. ביוני אותה שנה מונה מיכאל עמיר לשגריר ישראל הראשון בהולנד[1].

לאחר ניתוק יחסי ברית המועצות–ישראל ביוני 1967, ייצגה שגרירות הולנד במוסקבה את האינטרסים הישראלים בברית המועצות[2].

מי שהיה ראש ממשלת הולנד בשנים 2010-2024, מארק רוטה, ידוע בתור תומך נלהב של ישראל. במסגרת סקר שערכה שגרירות הולנד בישראל, דורגה הולנד על ידי ישראלים כמדינה השנייה הידידותית ביותר לישראל באירופה, לאחר גרמניה, בעיקר הודות לתמיכתה הפוליטית האיתנה במדינת ישראל ולרמת האנטישמיות הנמוכה יחסית בה[3].

היחסים החמים באו לידי ביטוי במהלך פגישתו של נשיא מדינת ישראל שמעון פרס עם מלך ומלכת הולנד באוקטובר 2013, במהלכה הגדיר המלך את הידידות בין שתי המדינות כ"ידידות היסטורית" שראשיתה בפועלו של הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן, וקרא להמשך המעורבות ההולנדית בתהליך השלום במזרח התיכון[4]

יחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני

הולנד נחשבת על ידי רבים בישראל ומחוצה לה כידידה קרובה של ישראל באיחוד האירופי, לצד גרמניה, ולתומכת עקבית בצד הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני וזאת חרף חילוקי דעות פנימיים במערכת הפוליטית בהולנד ביחס לכך[5].

בבחירות שנערכו בנובמבר 2023 זכתה המפלגה למען החירות (PVV), שאותה ייסד ובראשה עומד חרט וילדרס במספר הרב ביותר של קולות בפרלמנט. וילדרס נודע כמבקר חריף של האסלאם, מתנגד להגירת מוסלמים להולנד, ומבטא עמדות פרו-ישראליות מובהקות. בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה בהולנד בעקבות בחירות אלה, במאי 2024, נכלל סעיף להעברת שגרירות הולנד בישראל לירושלים "בזמן המתאים"[6]

יחסי מסחר

באוגוסט 1961 נחתמה עסקת נשק בין ישראל להולנד, במסגרתה סיפקה ישראל לצבא הולנד 80,000 תת-מקלעים מסוג עוזי. עסקה זו הייתה עסקת הנשק הגדולה ביותר שביצעה ישראל עד אז[7].

לאורך השנים, הולנד הייתה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר במהלכן נחתמו מספר אמנות והסכמים כלכליים בין שתי המדינות, לרבות הסכם לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח, וכן אמנה למניעת כפל מס אשר נועדה לעודד את יחסי המסחר בין המדינות[8]. מאמצים אלו נשאו פרי, כאשר שנת 2012 היוותה שנת שיא בסחר ההדדי בין שתי המדינות, אשר היקפו באותה השנה נמדד על למעלה מ-5 מיליארד דולר. הדבר הופך את ישראל ליעד היצוא השלישי בהיקפו באירופה עבור הולנד, לאחר גרמניה ואיטליה, עם 2.84 מיליארד דולר, ואת הולנד ליעד היצוא השני בהיקפו באירופה עבור ישראל, לאחר בריטניה, עם 2.3 מיליארד דולר[9][10].

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בהאג, האחראית על ניהול וקידום יחסי הסחר עם הולנד. מטרת הנספחות היא לסייע לחברות ישראליות להשתלב בשווקים השונים במדינה. בנוסף, הנספחות מקדמת השקעה ושותפות אסטרטגית בין המדינות. הנספח הכלכלי בהאג הוא יורם גלעדי (אחראי גם על דנמרק ושוודיה).

ב-11 בפברואר 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל הורה בית המשפט בהולנד לממשלה לחסום ייצוא חלפי F-35 לישראל בשל הפצצות בעזה.[11][12] לאחר פסיקת בית המשפט הופסק הייצוא הישיר של חלפים אלה מהולנד לישראל, אולם חלקים המיוצרים בהולנד ונשלחים למאגרים המנוהלים על ידי ארצות הברית ממשיכים להגיע לישראל.[13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי הולנד–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 105.
  2. ^ הולנד תייצג את ישראל בבריה"מ, למרחב, 13 ביוני 1967
  3. ^ מלך חדש בהולנד באתר "מגפון"
  4. ^ שושי חתוקה, ‏כשהנשיא פרס נפגש עם מלכת הולנד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באוקטובר 2013‏
  5. ^ הגר מזרחי, ממשלת הולנד מפולגת: לשדרג יחסים עם ישראל?, באתר ynet, 12 ביוני 2009
  6. ^ איתמר אייכנר, ההסכם הקואליציוני בהולנד: השגרירות תועבר לירושלים, "אך בעיתוי המתאים", באתר ynet, 16 במאי 2024
  7. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
  8. ^ יחסי סחר ישראל – הולנד באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
  9. ^ 2012 – שנת שיא בהיקף הסחר ההדדי בין הולנד וישראל באתר "מגפון"
  10. ^ שגרירות הולנד ולשכת המסחר ת"א והמרכז באירוע נטוורקינג משותף באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז"
  11. ^ Court orders Netherlands to stop F-35 parts delivery to Israel, France 24, ‏2024-02-12 (באנגלית)
  12. ^ יאיר נבות, בית המשפט בהולנד עצר ייצוא של חלקי F-35 לישראל: "הפרות חמורות", באתר ynet, 12 בפברואר 2024
  13. ^ למרות האיסור: כך מצליחה ישראל להשיג חלקי F-35 מהולנד, באתר מעריב אונליין, 29 ביוני 2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39933387יחסי הולנד–ישראל