יחסי הולנד–ספרד
| יחסי הולנד–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| הולנד | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 41,543 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 18,278,144 | 47,901,903 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,118,125 | 1,580,695 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 61,173 | 32,999 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה חוקתית |
יחסי הולנד–ספרד הם היחסים הבילטרליים בין הולנד לספרד. היחסים בין שתי המדינות מוגדרים בעיקר על ידי חברותן באיחוד האירופי ועל ידי היותן בעלות ברית בנאט"ו, וכן על ידי השתייכותן לארגונים בינלאומיים רבים[1].
היסטוריה
ערכים מורחבים – מלחמת שמונים השנה, שבעה-עשר המחוזות
במאה ה-16 עבר כל שטח ארצות השפלה, באמצעות כיבושים וירושה, לשליטת בית הבסבורג תחת קרל החמישי, שאיחד את הישויות הפוליטיות השונות למדינה אחת. מזרח הולנד היה כבוש במשך כמה עשרות שנים בלבד לפני תחילת המאבק ההולנדי לעצמאות. על כל פנים, ב-1548, שמונה שנים לפני שוויתר על כיסאו, העניק הקיסר קרל החמישי לשבע עשרה הפרובינציות מעמד של ישות נבדלת גם מהקיסרות וגם מצרפת. צו קיסרי זה (הידוע בשם "הסנקציה הפרגמטית") לא הקנה לפרובינציות עצמאות מלאה, אך הוא העניק להן אוטונומיה רבה.
אחרי קרל עלה לשלטון בנו, פליפה השני. שלא כאביו, שגדל בגנט שבפלנדריה, פליפה גדל בספרד ולא חש כל קשר אישי לארצות השפלה, בהן התגורר ארבע שנים בלבד. כיוון שכך, הוא נתפס כמנותק בקרב האצולה המקומית. פליפה, שהיה קתולי אדוק, נחרד מהצלחתה של הרפורמציה בארצות השפלה ומכך שמספר גדל והולך של אנשים המירו את דתם לקלוויניזם. נסיונותיו לרדוף את הפרוטסטנטים ולהביא לשלטון, משפט וכלכלה ריכוזיים פגעו עוד יותר בפופולריות שלו וגרמו למרד נגדו. ההולנדים לחמו לעצמאות משלטון ספרד, ובכך פתחו את מלחמת שמונים השנה (1568–1648). מספר פרובינציות מורדות חתמו על איחוד אוטרכט ב-1579 ויצרו את איחוד שבעת המחוזות.
וילם הראשון מבית אורנז' (24 באפריל 1533 - 10 ביולי 1584), מייסד בית המלוכה ההולנדי, הנהיג את ההולנדים בחלק הראשון של המלחמה. בשנים הראשונות הייתה ידם של הספרדים על העליונה. אבל בשנים הבאות נתקלו המצור וההתקפות על ההולנדים בהתנגדות מוצקה. מלך ספרד איבד שליטה על הולנד אחרי ביזת אנטוורפן בידי חיילים ספרדיים שהתמרדו, שבה נהרגו כ-10,000 תושבי העיר. הקתולים השמרנים בדרום ובמערב תמכו בספרדים, שכבשו מחדש את אנטוורפן וערים הולנדיות ופלמיות אחרות. בסופו של דבר הצליחו המחוזות הצפוניים לשמור על עצמאות דה פקטו, ואילו המחוזות הדרומיים (פלנדריה, בראבנט, לוקסמבורג, פלנדריה הצרפתית, פלנדריה הוולונית - אזור ליל - ואחרים) נותרו בשלטון ספרדי, שהכביד עליהם את ידו. מספר רב של דרומיים נמלטו לצפון: מחצית מאוכלוסיית אנטוורפן, שלושת-רבעי אוכלוסיית ברוז' וגנט וכל תושבי דנקרק וערים קטנות אחרות. המלחמה נמשכה עוד 60 שנה נוספות אחרי שעיקר הלחימה הסתיים. שלום וסטפליה, שנחתם ב-30 בינואר 1648, אישר את עצמאותם של המחוזות המאוחדים מספרד ומגרמניה[2], והשאיר את ארצות השפלה הדרומיות בשלטון ספרד - מאותה עת התפצלו דרכי שני החבלים, והדרום הקתולי עתיד להפוך חלק מבלגיה, ואילו הולנד העצמאית תישאר פרוטסטנטית ברובה. מבין "שבעת המחוזות" החשוב ביותר היה מחוז הולנד, ולכן במקומות רבים קראו בשם "הולנד" למדינה כולה. המלחמה הפכה את המדינה החדשה לכוח חשוב במערב אירופה.
יחסים דיפלומטיים
היחסים הדיפלומטיים בין ספרד להולנד טובים. לאחר חתימת מזכר ההבנות ב-13 ביולי 2004 בהאג, גברו היחסים והביקורים הבילטרליים. בשנת 2008 חתם ראש הממשלה יאן פיטר בלקנאנדה על הצהרה משותפת במדריד לפיתוח מזכר ההבנות. היא חזתה את התעצמות שיתוף הפעולה בהגירה, מו"פ, אנרגיה, שינויי אקלים, טרור, זכויות אדם ודיאלוג בין-תרבותי, ושיתוף פעולה רב-צדדי (נאט"ו ושיתוף פעולה בפיתוח).
יחסי סחר
הולנד היא אחת משותפות הסחר העיקריות של ספרד, ותופסת את המיקום השביעי בדירוג המדינות המייבאות ייצוא ספרדי ומגיעה לנתון יצוא של 6.807 מיליארד אירו, 2.9% מסך היצוא של ספרד בשנת 2013. על פי ההערכות שמסר מאגר אסטקום, היצוא הספרדי להולנד גדל ב-2.15% בשנת 2013. מבחינת היבוא, הולנד היא הספקית השישית בגודלה של ספרד. שווי הסחורות והשירותים המיובאים מהארץ לספרד בשנת 2013 הסתכם ב-9.853 מיליארד אירו. יבוא המוצרים ההולנדים לספרד ירד בשנת 2013, ובאותה תקופה שיעור הכיסוי היה 69%.
יחסי תרבות
בהולנד יש עניין רב לשפה ותרבות הספרדית וזה בא לידי ביטוי בביטויים הרבים של התרבות הספרדית במדינה זו. בשגרירות ספרד פועלת מחלקת תרבות שמבצעת מדי שנה תוכנית תרבות שאושרה בעבר על ידי משרד החוץ. בתחום החינוך בולטת העלייה בביקוש לספרדית כשפה זרה בכל מדורי החינוך, במיוחד באוניברסיטאות ובהשכלה הגבוהה. בנוסף, מכון סרוואנטס, הממוקם באוטרכט, מארגן פעילויות רבות לקידום והפצת תרבות בספרדית.
נציגויות דיפלומטיות
- ספרד מחזיקה בהולנד שגרירות בהאג ו-3 קונסוליות באמסטרדם, מאסטריכט ורוטרדם.
- הולנד מחזיקה בספרד שגרירות במדריד ו-10 קונסוליות בברצלונה, בנידורם, בילבאו, סאוטה, חיחון, מלאגה, פלמה דה מיורקה, סנטה קרוס דה טנריפה, סביליה וולנסיה[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Bélgica" (PDF).
- ^ אף כי ההולנדים לא ראו בעצמם גרמנים כבר מאז המאה ה-15, עד 1648 הם נחשבו רשמית חלק מגרמניה.
- ^ אתר על יחסי מדינות
30873125יחסי הולנד–ספרד