חרט וילדרס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חרט וילדרס
Geert Wilders
וילדרס, 2014
וילדרס, 2014
לידה 6 בספטמבר 1963 (גיל: 61)
ונלו, הולנד
מדינה הולנדהולנד הולנד
מפלגה המפלגה למען החירות
מנהיג המפלגה למען החירות
22 בפברואר 2006 – מכהן
(18 שנים)

חֵרט וילדרס (בהולנדית: Geert Wilders; נולד ב-6 בספטמבר 1963) הוא איש עסקים ופוליטיקאי הולנדי המכהן כחבר בפרלמנט ההולנדי החל משנת 1998, תחילה מטעם מפלגת החירות והדמוקרטיה העממית, והחל מ-2006 מטעם המפלגה למען החירות (PVV), שאותה ייסד ובראשה הוא עומד.

נודע כמבקר חריף של האסלאם, מתנגד להגירת מוסלמים להולנד, ומבטא עמדות פרו-ישראליות מובהקות.

ביוגרפיה

וילדרס נולד ב-1963 בעיר פנלו שבמחוז לימבורג בדרום-מזרח הולנד, למשפחה קתולית ממעמד הביניים, הצעיר בארבעת ילדי המשפחה. אביו עסק בניהול בית דפוס. אמו נולדה באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, לימים אינדונזיה. ב-2009 פרסם השבועון "De Groene Amsterdammer" מאמר המבוסס על חומרי ארכיון שחשף כי סבתו של וילדרס מצד אמו היא ממוצא אינדונזי.[1][2] לדברי כותבת המאמר, אבי-סבתו של וילדרס היה ממשפחת מאייר – משפחה יהודית-אינדונזית ידועה ועשירה – אך אם-סבתו הייתה ממוצא מעורב. לדברי מזכיר האגודה הגנאלוגית האינדונזית, אם-סבתו של וילדרס הייתה "כמעט בוודאות מוסלמית, או אולי סינית, הווה אומר בודהיסטית".[3]

רכש השכלה תיכונית בבית ספר ממלכתי בהולנד, ואחר כך פנה להכשרה מקצועית בתחום ביטוחי הבריאות. בנוסף, למד משפטים באוניברסיטה הפתוחה ולאחר שהשלים את לימודיו הוסמך בתחומו.

בשנות העשרים של חייו החליט להקדיש את ימיו למסעות בעולם ובאחד ממסעותיו אלה הגיע לישראל. הוא התנדב במושב תומר שבבקעת הירדן במשך כשנה.[4] מאוחר יותר הגדיר את התקופה הזו בחייו כגורם שעיצב אותו כ"ידיד אמת של ישראל".

קריירה פוליטית

כששב להולנד, החל וילדרס לעסוק בתחום לימודיו בביטוח בריאות, ולאחר מכן גם בפוליטיקה, ככותב נאומים למפלגת החירות והדמוקרטיה. בשנים 1990–1998 עבד בתור עוזר פרלמנטרי של מנהיג מפלגתו פריץ בולקסטיין. בתפקידו זה, הוא ביקר כמעט בכל מדינות המזרח התיכון, לרבות מצרים, איראן, סוריה, ישראל וירדן. בולקסטיין היווה מקור השראה לווילדרס וממנו הוא אימץ את הישירות המאפיינת אותו ואת ההתמקדות בנושא ההגירה ההמונית לאירופה בכלל ולהולנד בפרט.

בשנת 1997 נבחר וילדרס לראשונה כנציג שכונתו לעיריית רובע מגוריו, קנלנאיילנד (Kanaleneiland) שבאוטרכט. השכונה הייתה שכונת מעמד הביניים, שאליה הגיעו במהלך השנים מהגרים רבים מארצות האסלאם. כתוצאה מההגירה עלו שיעורי הפשיעה בשכונה, במידה ניכרת. וילדרס עצמו נשדד סמוך לביתו. יש הרואים באירוע זה זרז להפיכתו לפוליטיקאי במגרש הלאומי.

כעבור שנה, ב-1998, הוא נבחר לפרלמנט ההולנדי, אך לא התבלט במיוחד. פריצתו לתודעה הציבורית הלאומית אירעה רק בשנת 2002, כשהחל להדגיש בכל נאומיו את הסכנות הכרוכות באסלאם הקיצוני.

מפלגת החירות

בספטמבר 2004 עזב וילדרס את מפלגתו וייסד את המפלגה למען החירות – PVV. אחת הסיבות לכך הייתה אי הסכמתו עם עמדת מפלגת החירות והדמוקרטיה לגבי המשא ומתן לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי. במצע של מפלגתו החדשה כלל את הצורך בהקטנת הסקטור הציבורי, הורדת המיסוי, הקמת תחנות כוח גרעיניות, הכללת זכויות בעלי חיים בחוקה האירופית, אכיפת חוק קפדנית ודמוקרטיה ישירה. בענייני מדיניות חוץ תומכת מפלגתו בהגדלת השותפות של הולנד בנאט"ו, אי הרחבת האיחוד האירופי, התנגדות לחוקת האיחוד האירופי, ואיסור על החזקת אזרחות כפולה.

כחודשיים בלבד לאחר הקמת המפלגה החדשה, בנובמבר 2004, תפסה משטרת האג שני טרוריסטים מוסלמים-הולנדים, מקבוצה הקרויה Hofstad Network, שתכננו להתנקש בחייו ובחיי אייאן חירסי עלי.

בשנת 2008 וילדרס כתב, הפיק וביים את הסרט הקצר "פיתנה", המציג את נקודת המבט שלו על האסלאם והקוראן, ואשר עורר סערה גלובלית. בפברואר 2009 אף נאסרה בשל כך כניסתו לממלכה המאוחדת, אך לאחר שערער, הוסרה ההגבלה ובמרץ 2010 הוא התארח והציג את סרטו בבית הלורדים.

בעקבות דברים שאמר בגנות האסלאם הואשם וילדרס בהסתה לגזענות ובערכאה שיפוטית נמוכה אף הורשע. אולם ב-23 ביוני 2011 זיכה אותו בית המשפט באמסטרדם מכל ההאשמות וקבע כי "גם אם הצהרותיו בגנות האסלאם פגעו במוסלמים, הן נאמרו במסגרת השיח הפוליטי הלגיטימי".[5] וילדרס הגיב על הזיכוי באומרו כי:

אפשר מעתה לבקר בפומבי את האסלאם. אנו זקוקים להיתר כזה משום שהאסלאמיזציה של החברות שבהן אנו חיים היא בעיה מהותית ואיום על החופש שלנו. כעת מותר לי לומר זאת.

עד ספטמבר 2012 החזיקה "המפלגה למען החירות" בראשותו, ב-24 מתוך 150 המושבים בבית התחתון של הפרלמנט ההולנדי (כפול ויותר ממה שהיה לה בבחירות שקדמו). המפלגה נטלה חלק בקואליציית הימין-מרכז ששלטה במדינה מאז 2010, בלי להיות שותפה בממשלה. אחת ההתחייבויות הקואליציוניות העיקריות שניתנו למפלגתו של וילדרס בתקופה זו, הייתה הקטנת זרם ההגירה למדינה.

בבחירות ספטמבר 2012 בהולנד ירדה המפלגה לכוחה הקודם כמעט, כשזכתה ב-15 מושבים בלבד, בפרלמנט.[6] המפלה הזו הייתה על רקע המשבר הכלכלי וסירובה של מפלגת החירות לתמוך בצעדי צנע נוספים בהתאם לדרישות האיחוד האירופי, וללא קשר לענייני ההגירה.[7] הממשלה שהוקמה בנובמבר, כחודשיים לאחר הבחירות הייתה ממשלת אחדות הולנדית בראשות הימין-מרכז אך ללא PVV.

כעבור חמש שנים, בבחירות מרץ 2017, המפלגה עלתה שוב, גם אם לא חזרה לשיא אליו הגיעה ב-2012. היא קיבלה 20 צירים בפרלמנט והייתה למפלגה השנייה בגודלה במדינה. עם זאת, מרבית המפלגות האחרות הצהירו שלא יֵשבו איתה בממשלה אחת ולפיכך תורכב הקואליציה ההולנדית ככל הנראה בלעדיה.

בבחירות בנובמבר 2023 זכתה מפלגתו ב-37 מושבים והייתה למפלגה הגדולה ביותר בבית התחתון.[8] ב-15 במאי 2024 נחתם הסכם בין מפלגת החרות של וילדרס ושלוש מפלגות נוספות (VVD, NSC ו- BBB) על הקמת ממשלה בראשותה של מפלגת החרות.[9]

אידאולוגיה

אסלאם

וילדרס מרבה לעסוק באסלאם ובמוסלמים באירופה. הפחד העיקרי שלו, חזר ואמר, הוא שאירופה תהפוך לאיסלאמית. וילדרס מתאר כיצד שכונות שלמות מקבלות אופי מוסלמי ותושביהן נוהגים באלימות קשה כלפי יהודים ונשים מערביות. לדברי וילדרס, ההתפשטות של המוסלמים באירופה אינה נובעת מתוך רצון להשתלב בחברה, אלא מתוך רצון לכבוש את החברה האירופית על ידי עולם האסלאם. וילדרס קורא למניעים אלו מניעים קולוניאליסטים[10].

לווילדרס ביקורת קשה מאוד על האסלאם. הוא טוען שהיא כמעט ואינה דת במובן הרגיל של קשר בין האדם לאלוקים, אלא בעיקר אידאולוגיה פוליטית, שיטה המכתיבה ליחיד ולחברה כל פרט בחייו. השיטה הזו אינה דוגלת בחירות של האחר, ולכן ניתן לכנותה אידאולוגיה טוטליטרית.

בנוסף, יש לווילדרס ביקורת קשה גם על "נביא" האסלאם, מוחמד. לדבריו, הוא היה "רוצח המונים, שהיה נשוי לכמה נשים בעת ובעונה אחת". באסלאם אין מקום לביקורת כלפי מוחמד, אלא הוא מהווה דמות לחיקוי מוחלט, והתפיסה של הקוראן היא כדיבור שנמסר מידי אללה, בלי מקום לשינויים. מכאן הוא הגיע למסקנה שהקוראן קורא "לשנאה, לאלימות, לשעבוד, לרצח ולטרור", ולג'יהאד כלפי לא מוסלמים.

לדבריו בהרצאה שנשא בניו יורק, ב-25 בספטמבר 2008, "הקוראן מבטא אנטישמיות גלויה ומתאר את היהודים כקופים וחזירים... באסלאם אין קריאה מוסרית, אלא המוסר היחיד של האסלאם הוא קידום האסלאם". ובהמשך הוא השמיע ציטוט שייחס למדינאי וינסטון צ'רצ'יל, המגדיר את האסלאם "הגורם הריאקציונרי ביותר בעולם", והשווה בין הקוראן ל"מיין קאמפף".

הוא כינה גם את הנביא מוחמד בכינויי גנאי, תיאר את האסלאם בתור "אידיאולוגיה פשיסטית" ו"דת נחשלת". הוא קרא לאסור על מסגדים חדשים[11] ועל הקוראן.[12][13]

וילדרס מתאר כבגידה את עמדת האליטה האירופית והשמאל הפרוגרסיבי. לטענתו, במקום להזדהות עם הערכים היודו-נוצריים של המוסר והחירות, ולשמור על התרבות המערבית, הם פנו לכיוון הרב-תרבותיות, שתוצאותיה הן אובדן הערכים והתרבות המערביים. לדבריו, סובלנות צריכה לבוא רק כלפי סובלנים ולא כלפי לא-סובלנים (פרדוקס הסובלנות), אך בפועל, הממסד המערבי מצדד דווקא באויב התרבותי, בעודו נלחם במגיני הערכים המערביים. בבתי ספר באירופה חדלו ללמד יצירות מערביות קלאסיות, מפני שהן פוגעות באסלאם. זוהי לדעתו גם הסיבה למאבק נגד הסרט שלו ולפגיעה בחופש הביטוי, דווקא נגד הידיד.

וילדרס סבור שהשינוי יבוא רק מהציבור הרחב, תוך שהוא מחלחל כלפי מעלה על ידי כיבוש עמדות הכוח הפוליטיות, התקשורתיות והמשפטיות.

בעקבות התבטאויותיו הרבות נגד תהליך האסלאמיזציה המתרחש באירופה ונגד הקהילה המוסלמית בהולנד, נתון וילדרס לאיומים רבים על חייו מקרב המוסלמים בהולנד. עקב כך, נמצא וילדרס תחת אבטחה כבדה. בשנת 2008 דווח בעיתון הדר שפיגל הגרמני כי רק באותה השנה קיבל וילדרס כ-300 איומים על חייו (מתוך כ-400 איומים על פוליטיקאים הולנדים). למעשה כ-75 אחוז מקרב האיומים על פוליטיקאים הולנדים מופנים נגדו.[14]

התבטאויותיו של וילדרס נגד האסלאם הובילו בעבר להתפרצויות של הפגנות אלימות במדינות מוסלמיות, בין היתר בפקיסטן, אינדונזיה ומצרים. בפקיסטן אף הוצא נגדו פתווה.[15]

ישראל

וילדרס חי בישראל מגיל 17 עד 19, ועבד כמתנדב במושב תומר שבבקעת הירדן, בעיקר בחקלאות.[16][17] הוא סיפר כי גם במהלך עשרים וחמש שנים נוספות הוא הספיק לבקר בישראל כארבעים פעם.[18][19] בנאום בחירות בתל אביב בשנת 2003 הוא הצהיר שהוא חש קשר מיוחד עם ישראל, ושבהגיעו אליה הוא הרגיש מיד בבית.[20] לדבריו, ביקר במקומות מעניינים רבים במזרח התיכון, אך בשום מקום לא חש את האחווה המיוחדת שחש בישראל.[21] וילדרס גם דיבר (עם העיתון הגרמני דר שפיגל) על הרקע היהודי ה"אפשרי" של אבותיו,[22] ברומזו לאבי אם אמו – ממשפחת מאיר.

ב-8 במאי 2008 הצהיר וילדרס, שהוא תומך באופן מלא בדעותיה של הציונות הרוויזיוניסטית.[23]

ביוני 2009 הצהיר וילדרס בשיחה עם עיתון הארץ, כי הוא מודאג מהתמיכה המתפוררת בישראל. לדבריו, ישראל היא "החלוץ" של המערב ובתפקיד זה היא חגורת ההגנה הראשונה של אירופה נגד "גל האסלאמיזציה המתקדם". הוא הוסיף כי אירופה לא הבינה זאת והאיחוד האירופי נותר "חד צדדי נגד ישראל". וילדרס רואה בישראל דמוקרטיה בודדת, מוקפת עמים אסלאמיים, שמהווה את קו ההגנה הראשון של המערב. אילולא ישראל, היה המאבק של הטרור האסלאמי מתקדם יותר לכיוון אירופה. לדבריו, הסיבה לסכסוך אינה מעשה כלשהו של ישראל נגד הפלסטינים, או פלישת ארצות הברית לעיראק, אלא היא חלק מובנה באסלאם. לכן, הפקרתה של ישראל וחיסולה, לא רק שלא יפתרו את הבעיה, אלא יהוו זריקת עידוד לאסלאם.[24] לדבריו, על העמים החופשיים המערביים להראות "הכרת תודה עמוקה" לישראל.[23]

ב-11 בנובמבר 2009 ערך וילדרס התייעצויות עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן כדי לחזק את הקשרים בין שני הצדדים.[25]

ב-26 באוקטובר 2010, כינה וילדרס את ירדן "המדינה הפלסטינית היחידה שתתקיים אי פעם",[26] בדומה להתבטאות קודמת שלו כי "ירדן היא פלסטין".[27]

בדצמבר 2016 נחקר וילדרס על ידי השירות החשאי ההולנדי בחשד לקיום קשרים עם ישראל שעלולים להוות "איום על הביטחון הלאומי של הולנד".[28]

במרץ 2017 אמר בריאיון לערוץ 2 כי הקשרים בין ישראל להולנד יתחזקו אם הוא יצליח להרכיב קואליציה,[29] אולם לבסוף מפלגתו הגיעה למקום השני וזכתה ב-20 מתוך 150 מושבים בבית הנבחרים של הולנד. רק כעבור יותר משש שנים – בבחירות נובמבר 2023, הפכה מפלגתו של וילדרס למפלגה הגדולה ביותר – עם 37 מושבים, ומייד החלה לקיים מגעים עם שאר המפלגות בהולנד כדי להרכיב קואליציה בראשותו.

לאחר החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שלבסוף בוטלה על ידי בית המשפט האמריקאי) למנוע אשרות כניסה מכלל אזרחי 7 מדינות מוסלמיות, טען וילדרס לצביעותם של מחנות השמאל האירופי והאמריקאי, שמצד אחד גינו את החלטת טראמפ, אך מצד שני מתעלמים לגמרי מהאיסור על כניסת ישראלים לשטחיהן של מדינות מוסלמיות רבות.[30]

וילדרס נאם בעבר: "עלינו לעמוד – לצד כל עם ולצד כל אומה – שמאויימים על ידי הג'יהאד האיסלאמי, אך במיוחד אם תרשו לי – עלינו לעמוד לצד מדינה שאני כה אוהב – שהיא מדינת ישראל. הבה נהיה כנים, ישראל היא מגדלור בים של חושך איסלאמי. גרתי בישראל כמה שנים. זה הרגיש כמו בית. זה הבית שלנו. זו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. וזו המדינה היחידה באיזור ששותפה לערכינו. הבה לא נשכח זאת לעולם. והסכסוך שלה עם האיסלם, אינו על אדמה – לא תפתרו זאת על ידי חילופי קרקע, הוא על אידיאולוגיה – זה סכסוך על אידיאולוגיה, זה סכסוך בין חירות לבין רודנות. ישראל היא 'הקנרית במכרה הפחם'. אם האיסלאם יכבוש את ישראל, אנו נהיה הבאים בתור. והנטינגטון טעה: אין התנגשות של ציויליזציות, יש התנגשות בין הציויליזציה שלנו לבין ברבריות. זו המציאות".[31][דרוש מקור][מפני ש...]

ב-28 בינואר 2024 צייץ "No more money to UNRWA. Never again." כתמיכה בישראל והפסקת המימון ההולנדי לארגון אונר"א בעקבות ראיות שהציגה ישראל לארה"ב כי עובדי אונר"א השתתפו במתקפת הפתע על ישראל.[32]

חיים אישיים

נישואיו הראשונים של וילדרס לא החזיקו זמן רב. ב-31 ביולי 1992 נישא לאשתו השנייה, כריסטינה מארפאי, הונגרייה ממוצא יהודי.

ספריו

  • Marked for Death: Islam's War Against the West and Me, Regnery Publishing (May 1, 2012), מסת"ב 1596987960

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרט וילדרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Lizzy van Leeuwen, Wreker van zijn Indische grootouders, De Groene Amsterdammer, ‏02-09-2009 (בהולנדית)
  2. ^ Lizzy van Leeuwen, What motivates Geert Wilders? – De Groene Amsterdammer, The Groene Amsterdammer, ‏02-09-2009 (באנגלית)
  3. ^ Seije Slager, Wilders' overgrootmoeder was moslim of boeddhist, Trouw, ‏20-06-2009 (בהולנדית)
  4. ^ עמית ולדמן, ה, חירט וילדרס: מועמד הימין הקיצוני כמתנדב בארץ, באתר חדשות 13, 15 במרץ 2017
  5. ^ לאטמה - 26 ביוני 2011
  6. ^ תוצאות הבחירות - ספטמבר 2012 - NOS
  7. ^ רויטרס, בחירות בהולנד || מפלגת הימין הקיצוני של וילדרס איבדה כמחצית מכוחה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
  8. ^ רויטרס, ‏היסטוריה בבחירות בהולנד: מסתמן ניצחון מוחץ למפלגת הימין הקיצוני, באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2023
  9. ^ https://nos.nl/artikel/2520601-pvv-vvd-nsc-en-bbb-bereiken-akkoord-moeten-nog-verder-praten-over-premier
  10. ^ תום יפרח, על המשגה של חירט וילדרס, באתר "העוקץ", 27 בפברואר 2011
  11. ^ "Dutch voters boost far-right party of Geert Wilders". Christian Science Monitor. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2023-11-23.
  12. ^ מדגמים בהולנד: מפלגת הימין הקיצוני של חירט וילדרס זכתה ברוב גדול בבחירות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-11-22
  13. ^ Dutch party wants to outlaw mosques, Islamic schools, Koran, POLITICO, ‏2016-08-26 (באנגלית)
  14. ^ "הולנד: חירט וילדרס מבודד מאי פעם". NRG. נבדק ב-2018-11-03.
  15. ^ מדגמים בהולנד: מפלגת הימין הקיצוני של חירט וילדרס זכתה ברוב גדול בבחירות, באתר וואלה!‏, 22 בנובמבר 2023
  16. ^ כנען ליפשיץ, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד מאשים: מתנכלים לי כי אני אוהד את ישראל, באתר הארץ, 25 במאי 2007
  17. ^ אלכסנדרה לוקש ואלישע בן קימון, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד התנדב במושב: "עבד בירקות ובענבים", באתר ynet, 13 במרץ 2017
  18. ^ De sterke wil van Wilders - Nieuw Israelietisch Weekblad, Geert Wilders Weblog, 3 October 2005
  19. ^ Niek Stolker, De wilde haren & jonge jaren van Geert Wilders, 2 September 2009
  20. ^ Door Theo Koelé, Michiel Kruijt, Verliefd op Israël, de Volkskrant, ‏10.4.2007
  21. ^ רועי נחמיאס, מנהיג ימין בהולנד: לשנות שמה של ירדן לפלסטין, באתר ynet, 20 ביוני 2010
  22. ^ Gerald Traufetter, Islam Critic Wilders – A Missionary with Dark Visions , Der Spiegel, 27 March 2008
  23. ^ 23.0 23.1 [1] (הקישור אינו פעיל)
  24. ^ רועי נחמיאס, מנהיג ימין בהולנד: לשנות שמה של ירדן לפלסטין, באתר ynet, 20 ביוני 2010
  25. ^ [2] (הקישור אינו פעיל)
  26. ^ Wilders wil meer joodse nederzettingen, Spits, ‏23.10.10
  27. ^ רועי נחמיאס, מנהיג ימין בהולנד: לשנות שמה של ירדן לפלסטין, באתר ynet, 20 ביוני 2010
  28. ^ "הולנד: הקשר הישראלי של וילדרס איים על ביטחון המדינה". NRG. נבדק ב-2018-11-03.
  29. ^ אלעד שמחיוף, ‏"אם אבחר, הקשר עם ישראל יתחזק", באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 במרץ 2017‏
  30. ^ "הולנד: אלו המדינות שאוסרות כניסת ישראלים לשטחן". NRG. נבדק ב-2018-11-03.
  31. ^ ראש ממשלת הולנד: חירט וילדרס - הפרו ישראלי ● ישראל היא מגדלור בים של חושך האיסלמי, סרטון באתר יוטיוב
  32. ^ הציוץ של וילדרס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38698442חרט וילדרס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חרט_וילדרס&oldid=2726851"