יחסי אוסטרליה–ישראל
| יחסי אוסטרליה–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| אוסטרליה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 7,741,228 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 26,800,815 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,723,827 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 64,320 | 50,940 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי אוסטרליה-ישראל הם היחסים בין הקהילייה של אוסטרליה למדינת ישראל. בין המדינות מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וכן קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים. לישראל ישנה שגרירות בקנברה, ולאוסטרליה שגרירות בתל אביב.
שגריר אוסטרליה בישראל מנובמבר 2020 הוא פול לינדזי גריפית'ס,[1] שגריר ישראל באוסטרליה מאז תחילת 2022, הוא אמיר מימון[2].
היסטוריה
לפני קום המדינה
התנועה הציונית הייתה פעילה באוסטרליה החל מתחילת המאה ה-20[3]. כוחות הפרשים האוסטרלים הקלים השתתפו במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה (כחלק מחיילי האימפריה הבריטית). בשנת 1927 נבחר הגנרל היהודי-אוסטרלי ג'ון מונש לנשיא התנועה הציונית באוסטרליה[4].
בפברואר 1941 ערך ראש ממשלת אוסטרליה רוברט מנזיס ביקור בארץ ישראל בדרכו ללונדון[5].
החל מהמחצית השנייה של שנות ה-40 של המאה ה-20 הפעילה אוסטרליה לשכת מסחר עם ארץ ישראל[6], ומספר משלחות מסחריות ערכו ביקורים[7].
כינון היחסים
ב-29 בנובמבר 1947 כיהן שר החוץ האוסטרלי הרברט וור אוואט כיו"ר ועדת העצרת הכללית של האו"ם בעת ההצבעה על סיום המנדט הבריטי וסייע לקדם את תוכנית החלוקה של האו"ם. אוסטרליה הייתה מן המדינות הראשונות שהביעו תמיכה בתוכנית על אף הלחץ הכבד מצד בריטניה להימנע בהצבעה[8]. ב-29 בינואר 1949 הכירה אוסטרליה דה פאקטו במדינת ישראל[9]. אך לא כננו עדיין יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות[10].
באוקטובר 1949 הסכימו ישראל ואוסטרליה להחליף נציגים בדרג צירים[11]. ציר אוסטרליה בישראל החל בתפקידו בדצמבר 1949[12]. הוא הגיש את כתבו האמנתו לנשיא חיים ויצמן בקריה בתל אביב ב-4 בינואר 1950[13].
ציר ישראל הראשון באוסטרליה, ג'וזף אייבור לינטון, הגיש את כתב האמנתו ב-25 ביוני 1950[14].
במחצית השנייה של המאה ה-20
במרץ 1967 ערך שר החוץ אבא אבן ביקור באוסטרליה ונפגש עם ראש ממשלת אוסטרליה הרולד הולט בבית הפרלמנט האוסטרלי בקנברה[15].
ב-22 באוקטובר 1973, כחברה זמנית במועצת הביטחון של האומות המאוחדות הצביעה אוסטרליה בעד החלטה 338 שקרא להפסקת אש מידיית במלחמת יום הכיפורים ולביצוע החלטה 242 של מועצת הביטחון על כל חלקיה, כלול את נסיגת כוחותיה המזוינים של ישראל מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
ב-10 בנובמבר 1975 הצביעה אוסטרליה נגד החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם הקובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית"[16].
בנובמבר 1986 ערך נשא המדינה חיים הרצוג ביקור רשמי באוסטרליה[17].
בינואר 1987 ערך ראש ממשלת אוסטרליה בוב הוק ביקור רשמי בישראל[18]. במהלך הביקור הצהיר כי אוסטרליה מכירה בזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים, ובכלל זה להקמת מדינה עצמאית[19].
במאה ה-21
במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הביעו ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד ושר החוץ האוסטרלי אלכסנדר דוונר את תמיכתם בישראל[20].
בינואר 2014 הצהירה שרת החוץ האוסטרלית, ג'ולי בישופ, שההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי. ביוני 2014 הכריז שר החוץ של ממשלת אוסטרליה, בפרלמנט האוסטרלי, כי ממשלתו איננה רואה בשלטון ישראל במזרח ירושלים "שטח כבוש".[21] באותה שנה כאשר נידונה באו"ם השאלה האם לשנות את מעמדה של הרשות הפלסטינית מחברה משקיפה לחברה מלאה, הצביעה אוסטרליה נגד.[22]
ביחס להחלטה 2334 מדצמבר 2016 שקבעה שההתנחלויות אינן חוקיות התבטא ראש הממשלה מלקולם טרנבול ואמר כי היא "חד-צדדית ומטרידה".[23]
בפברואר 2017 ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באוסטרליה. ביקור אשר הוכתר כביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי מכהן. במסגרת הביקור דנו ראש הממשלה ועמיתו האוסטרלי טרנבול, על הרחבת הסכמי הסחר ועל חיזוק הקשר הביטחוני בין שתי המדינות, זאת לאחר שמספר ביקורים קודמים שתוכננו, בוטלו.[24].
בפברואר 2020 ביקר נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין באוסטרליה ונפגש עם ראש ממשלת ניו סאות' ויילס גלדיס ברג'יקליאן (אנ'), ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון והקהילה היהודית באוסטרליה[25].
הכרה בירושלים כבירת ישראל
עם הקמת מדינת ישראל אוסטרליה לא הכירה בירושלים כבירתה, מאחר שתוכנית החלוקה קבעה כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בין־לאומית (שאמור היה לכלול גם את בית לחם), בהובלת מושל זר שימונה על ידי האו"ם, ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. בסוף 1949 אף הובילה אוסטרליה מהלך ליישום ההחלטה להפיכת ירושלים לעיר בין־לאומית[26][27]. ההצעה אוחדה עם הצעות דומות נוספות ועברה ברוב של שני שלישים כנדרש בעצרת הכללית של האומות המאוחדות כהחלטה 303 של העצרת הכללית של האו"ם ב-9 בדצמבר 1949.
ביוני 2018, כינוס מועצת המפלגה הליברלית של אוסטרליה (אז מפלגת השלטון) הצביע בעד העברת השגרירות האוסטרלית מתל אביב לירושלים. ההחלטה גם קראה לעצור את הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית עד שתפסיק לשלם קצבאות למשפחות אסירים פלסטינים. את ההצעה יזם פלג צעירי המפלגה, והיא זכתה לתמיכה של 43 נציגים, לעומת 31 שהתנגדו. אולם שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ הודיעה כי ההחלטה לא תיושם[28].
באוקטובר 2018 הודיע ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, שוקל להעביר את שגרירות אוסטרליה בתל אביב-יפו אל ירושלים, ובכך להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל[30]. שלושה ימים אחר כך פרסמה סוכנות הביון האוסטרלית, כי העברת שגרירות אוסטרליה מתל אביב-יפו לירושלים עלולה להצית גל מחאה אלים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, מה שהעיב על ההעברה הפוטנציאלית[31].
ב-14 בדצמבר אותה שנה הודיע ראש ממשלת אוסטרליה במסיבת עיתונאים בסידני, כי מדינתו מכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, אך השגרירות לא תועבר מיד לירושלים. עוד ציין כי בירושלים יוקמו משרדים לענייני ביטחון ומסחר, ויוחל בתהליך בחינת אתר עתידי לשגרירות[32]. החלטה זו התקבלה בתגובות צוננות בישראל: מצד אחד מדובר בהכרה בירושלים מצידה של מדינה מערבית, אך מצד שני גם באי-הכרה באיחודה של העיר מצידה של ידידה קרובה. באפריל 2019 פתחה אוסטרליה רשמית משרד מסחרי וביטחוני ברחוב המלך ג'ורג' בעיר[33].
ב-18 באוקטובר 2022 חזרה בה ממשלת אוסטרליה בהנהגת מפלגת הלייבור מההכרה בירושלים כבירת ישראל והודיעה כי "מעמדה הסופי של ירושלים היא סוגיה שיש לפתור כחלק מכל משא ומתן לשלום בין ישראל לעם הפלסטיני"[34]. משרד החוץ הישראלי הודיע בתגובה כי הוא יזמן במהלך היום את השגריר האוסטרלי בישראל לשיחת הבהרה[35].
מחלוקות
בשנת 2005 גורש מאוסטרליה הקונסול הישראלי אמיר לאטי משום שנחשד כי ניסה לגייס עובדות במערכת הביטחון האוסטרלית.[36] במאי 2010 גירשה אוסטרליה דיפלומט ישראלי בשל השימוש שעשתה ישראל בדרכונים אוסטרליים עבור התנקשות בבכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח. שר החוץ האוסטרלי סטפן סמית' אמר כי השימוש לרעה בדרכונים "אינו מעשה חברי" והוסיף כי בעוד "אוסטרליה נותרה ידידה נחרצת של ישראל... מערכת היחסים שלנו חייבת להתנהל על בסיס אמון וכבוד הדדיים".[37]
המתיחות בין המדינות גברה באותה שנה לאחר המשט לעזה בשנת 2010, בו נפצעו אזרחים אוסטרלים בעקבות פעולת צה"ל לעצירתו. ראש ממשלת אוסטרליה קווין ראד גינה את פעולת ישראל[38].
בתחילת שנת 2013 נוצר משבר בין המדינות לאחר שפורסם כי אזרח אוסטרלי שהיה עצור בישראל בשם בדוי התאבד בכלאו. באוסטרליה פורסם כי האיש, בן זיגייר, היה בעבר סוכן מוסד שעבר עבירות ביטחון.
בשנת 2008 נמלטה לישראל מלכה לייפר, ישראלית שניהלה בית ספר חרדי לבנות במלבורן, אשר תלויים נגדה 74 אישומים. ב-2014 הגישה אוסטרליה בקשת הסגרה בעניינה. באוסטרליה הובעה מורת רוח מכך, במיוחד על רקע המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד שר הבריאות, יעקב ליצמן, בחשד שהפעיל לחץ על גורמי בריאות הנפש, על מנת שלייפר תוכרז כבלתי כשירה לעמוד לדין. ב-26 במאי 2020 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שלייפר כשירה לעמוד לדין.[39] לאחר שנדחו ערעוריה היא הוסגרה לאוסטרליה בינואר 2021.[40] בינואר 2022 חתם ליצמן על הסדר טיעון בו יודה בהפרת אמונים בפרשה ויתפטר מתפקידו כחבר כנסת במסגרתו,[41] לאחר שבאוגוסט 2019 הגיעה משטרת ישראל למסקנה כי יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד ליצמן בגין הדחת עד, מרמה והפרת אמונים אשר לדבריה, ניסה להשפיע על פסיכיאטרים לתת חוות דעת המונעת את הסגרת לייפר.[42] ביוני 2022 התפטר ליצמן מהכנסת בעקבות ההסדר.[43]
יחסי מסחר וכלכלה
בין המדינות מתקיים סחר בתחומים שונים. הסכם בדבר יחסי הסחר והכלכלה בין המדינות נחתם לראשונה בשנת 1951[44], ומאז עולה בהתמדה היקף הסחר בין המדינות. בשנת 2008 הגיע לקרוב למיליארד דולר[45]. עיקר הסחר הוא בענף הכימיקלים, היהלומים, ציוד חקלאי[46], האלקטרוניקה ומערכות התקשורת.
ב-1992 הקים איש העסקים היהודי-אוסטרלי ג'ק ליברמן קרן אוסטרלית להשקעות בישראל[47], בין השאר רכש ליברמן את פז חברת נפט[48]. נכדו ג'סטין ליברמן גם הקים קרן הון סיכון אוסטרלית המשקיעה בישראל[49].
ב-2000 זכתה חברת ECI Telecom מישראל בחוזה לאספקת ציוד לרשת טלוויזיה דיגיטלית ותקשורת באוסטרליה[50].
ב-2006 זכתה סרגון נטוורקס בחוזה לאספקת ציוד תקשורת לרשת 3G במדינה[51]. וב-2010 בחוזה נוסף[52].
ב-2013, משרד החוץ של אוסטרליה תיאר את אוסטרליה וישראל כבעלות "יחסים מסחריים בריאים עם סחר דו-כיווני בשווי 919 מיליון דולר". בשנים 2015–2016, שווי הסחורות במסגרת הסחר הדו-כיווני הסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר, כאשר היצוא האוסטרלי עמד על 349 מיליון דולר והייבוא מישראל על 952 מיליון דולר[דרוש מקור].
בשנים 2017–2018, סך עלות הסחורות בין אוסטרליה לישראל הייתה שווה יותר ממיליארד דולר, בעוד ההשקעה של ישראל באוסטרליה ב-2017 עמדה על כ-301 מיליון דולר.[53] בדצמבר 2019 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוסטרליה שמבוססת על אמנת המודל של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).[54]
יחסים ביטחוניים
התעשייה הביטחונית בישראל מייצאת באופן קבועה מערכות צבאיות שונות לכוחות ההגנה של אוסטרליה.
ב-1988 התעשייה האווירית לישראל סיפקה לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי ארבע מערכות לתדלוק אווירי, בעסקה שבמסגרתה רכשה ישראל פחם מאוסטרליה[55].
ב-1989 זכתה חברת אלביט לראשונה בחוזה לאספקת ציוד תקשורת[56].
ב-1997 התמודד קונסורציום ישראלי, בו היו שותפים רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, מפעל מל"מ של התעשייה האווירית לישראל וחברת "בי.וי.אר", במכרז של משרד ההגנה של אוסטרליה להקמת מערכת אימונים אלקטרונית למטוסים[57].
ב-1998 זכתה חברת אלישרא בחוזה לאספקת מערכות ל"א לאוסטרליה[58].
ב-1999 חברת רפאל סיפקה טילי אוויר-קרקע מדגם "פופאי" לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, באמצעות מיזם משותף שלה עם חברת לוקהיד מרטין לייצור טילים[59].
ב-2002 חברת רפאל סיפקה למשרד ההגנה האוסטרלי מערכות נשק מתוצרתו, אשר הותקנו על גבי ספינות סיור של משמר החופים[60].
ב-2004 חברת "רבינטקס" זכתה במכרז לאספת קסדות לצבא אוסטרליה[61].
ב-2005 זכתה חברת "ITL אופטרוניקס" מקבוצת מיקאל במכרז לאספקת מערכות ראשונות לבקרת אש[62].
במרץ 2010 זכתה חברת אלביט מערכות במכרז של משרד ההגנה האוסטרלי בסך 300 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשוב עבור כוחות ההגנה של אוסטרליה[63]. ובאוקטובר 2012 זכתה אלביט במכרז לאספקת מערכות ניהול קרב לכוח הנחתים של אוסטרליה[64]. בעקבות הזכייה בחוזים אלו הקימה אלביט חברה מקומית, בה מועסקים כ-400 עובדים בארבעה אתרים ברחבי המדינה[65]. ב-2018 זכתה במכרז נוסף לאספקת מערכות בקרה, ניהול ושליטה בשדה תמורת 150 מיליון דולר[66].
באוקטובר 2015, נבחרו חברת פלסן סאסא וקבוצת תאלס הצרפתית, לספק 1,100 כלי רכב ממוגנים לצבא אוסטרליה בעסקה ששווייה 1.3 מיליארד דולר[67].
בנובמבר 2017 הודיעה חברת רפאל על פתיחת חברת שיווק מקומית באוסטרליה[68].
ישראלים באוסטרליה
ערך מורחב – יהדות אוסטרליה#ישראלים באוסטרליה
אוסטרליה מוגדרת כיעד מרכזי להגירה של ישראלים, במידה רבה בשל איכות החיים הגבוהה יחסית במדינה, וכן בשל מדיניות ההגירה האוסטרלית אשר מעודדת הגירת בעלי מקצועות נדרשים. בכל שנה מקבלים כמה מאות ישראלים מעמד של תושבות קבע אוסטרלית,[69] והיא למעשה השלב העיקרי הראשון בתהליך ההגירה לאוסטרליה. מהגרים אלה מצטרפים לקהילה של כמה אלפי ישראלים החיים באוסטרליה, ומרוכזים בעיקר בערים מלבורן וסידני.
שגרירי ישראל באוסטרליה
- ג'וזף אייבור לינטון, 1950–1952 ראש נציגות בצירות
- משה יובל 1958–1963
- דוד תשר 1963–1967
- שמחה פרת 1967–1970
- משה אראל 1970–1974
- מיכאל אליצור 1974–1979
- אברהם קדרון 1979–1982
- יששכר בן יעקב 1983–1987
- יהודה אבנר 1992–1995
- שמואל מויאל 1995–2000
- גבי לוי
- אפי בן מתתיהו
- גבי לוי
- נפתלי תמיר 2005–2007
- יובל רותם 2007–2013
- שמואל בן-שמואל 2013–2017
- מרק סופר 2017–2020
- אמיר מימון 2022–הווה
ראו גם
קישורים חיצוניים
חיילים אוסטרלים מבקרים בתל אביב. יומני כרמל, פברואר 1940 (התחלה 3:13)- הקונסול הישראלי הראשון מגיע לסידני, אוסטרליה. יומני כרמל, אוקטובר 1949 (התחלה 0:38)
הערות שוליים
- ^ מקור: אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020.
- ^ משרד החוץ אישר מינוי שגרירים למרוקו ואוסטרליה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2021
- ^ הדו"ח של הלשכה המרכזית הציונית., העולם, 23 באוגוסט 1907
אוסטרליה, הצפירה, 14 בפברואר 1918
מכתב מאוסטרליה, העולם, 7 בספטמבר 1928
עבודת קרן־היסוד בכל הארצות, הארץ, 20 באוקטובר 1925
סיר גוזו רוסל על ארץ ישראל, דואר היום, 20 באוגוסט 1928 - ^ סר ג'ון מונש - האוסטרלי הגדול, אמר, 30 במאי 1940
- ^ ראש ממשלת אוסטרליה עם עתונאי ארץ ישראל, המשקיף, 4 בפברואר 1941
- ^ לשכת מסחר ארץ ישראל-אוסטרליה, העולם, 21 ביוני 1945
- ^ אוסטרליה תגביר קשרי המסחר עם א"י, המשקיף, 6 בספטמבר 1945
משלחת להידוק ק עזרי המסחר בין אוסטרליה וא"י, המשקיף, 12 בנובמבר 1946 - ^ "אוסטרליה תמהר להכיר בישראל", על המשמר, 25 בנובמבר 1948
- ^ בריטניה וגרוריה הכירו "דה־פאקטו" בישראל, קול העם, 30 בינואר 1949
- ^ אוסטרליה מעיינת בקשירת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, קול העם, 24 ביוני 1949
- ^ ישראל ואוסטרליה יחליפו צירים, הארץ, 4 באוקטובר 1949
א. ו. פורמאן - ציר אוסטרליה בישראל, קול העם, 30 באוקטובר 1949
יוחלפו נציגים דיפלומטיים בין ממשלות ישראל ואוסטרליה, על המשמר, 4 באוקטובר 1949 - ^ ציר אוסטרליה יגיע היום, הארץ, 19 בדצמבר 1949
- ^ ציר אוסטראליה הגיש אתמול לנשיא את כתב האמנה, דבר, 5 בינואר 1950
- ^ ציר ישראל באוסטרליה הגיש את כתב מינויו, דבר, 25 ביוני 1950
- ^ א,אבן בקאנברה: ישראל בעד הסדר מוסכם בווייטנאם נפגש עם ראש ממשלת אוסטרליה, דבר, 8 במרץ 1967
אבא אבן ייוועד עם ראש ממשלת אוסטרליה, למרחב, 7 במרץ 1967 - ^ מקסיקו הצביעה נגד, דבר, 17 בדצמבר 1975
- ^ עתי"ם, הרצוג לאוסטרליה, חדשות, 2 בנובמבר 1986
- ^ רפאל מן ואריה בנדר, הוק החל ביקורו הממלכתי בירושלים במזג אויר סוער, מעריב, 27 בינואר 1987
- ^ רפאל מן ואבינועם בר יוסף, הוק: על ישראל ואש"ף להכיע להכרה הדדית, מעריב, 29 בינואר 1987
- ^ Australia and Israel: A unique friendship
- ^ אוסטרליה: אין להתייחס אל מזרח ירושלים כשטח כבוש, רשת ב' 05.06.14
- ^ 7, מועצת הביטחון דחתה את ההצעה הפלסטינית
- ^
יוסי ורטר, שלטון נתניהו מתערער, והפוליטיקאים תרים אחר בריתות חדשות, באתר הארץ, 27 בינואר 2017
- ^ חמי שלו, ביקור נתניהו באוסטרליה: בין פשעי עבר קולוניאלי ואהבת ישראל בהווה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2017
- ^ איתמר אייכנר, עם פמליית הנשיא באוסטרליה, ליטוף לקואלה ופגישות עם הקהילה היהודית: הביקור החם של הנשיא באוסטרליה, באתר ynet, 25 בפברואר 2020 יהונתן ליס ואיי.פי, ריבלין דן עם ראש ממשלת אוסטרליה על הסגרת לייפר: "לא נאפשר לאיש להימלט מהחוק", באתר הארץ, 26 בפברואר 2020
- ^ הצעת אוסטרליה לבינאוס יחשליס לפיוס התושבים הקתולים במדינה, הבוקר, 25 בנובמבר 1949
האפיפיור בעד הצעת אוסטרליה, הארץ, 27 בנובמבר 1949 - ^ אין כל סיכוי שהצעת אוסטרליה תקבל רוב בעצרת, הבוקר, 4 בדצמבר 1949
- ^ איימי רמייקיס, הגרדיאן, אוסטרליה: שרת החוץ שללה יוזמה להעברת השגרירות בישראל לירושלים, באתר הארץ, 16 ביוני 2018
- ^ איתמר אייכנר, אפקט טראמפ? "אוסטרליה שוקלת להכיר בירושלים כבירת ישראל", באתר ynet, 15 באוקטובר 2018
- ^ [29] הגרדיאן, שר המסחר האוסטרלי: נעביר את השגרירות לירושלים אחרי בחינת ההשלכות על הליך השלום, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2018
טל שניידר, אוסטרליה: שוקלים להעביר את השגרירות לירושלים, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2018 - ^ סוכנויות הידיעות, סוכנות הביון האוסטרלית לשרים: העברת השגרירות לי-ם תעורר אלימות, באתר וואלה!, 18 באוקטובר 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, אוסטרליה הכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, באתר ynet, 15 בדצמבר 2018
שי ניר וסוכנות הידיעות AP, מדיני / אוסטרליה הכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, השגרירות נשארת בת"א, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בדצמבר 2018 - ^ איתמר אייכנר, אוסטרליה פתחה משרד מסחרי-ביטחוני בירושלים, באתר ynet, 17 באפריל 2019
- ^ סוכנויות הידיעות, אוסטרליה ביטלה את ההכרה במערב ירושלים כבירת ישראל: "מחויבים לפתרון שתי המדינות", באתר ynet, 18 באוקטובר 2022
- ^ ניצן קידר, זעם בירושלים: אוסטרליה חזרה בה מההכרה בירושלים כבירת ישראל, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2022
- ^ יוסי מלמן,, ר"מ אוסטרליה: היחסים עם ישראל טובים גם לאחר גירוש הקונסול, באתר הארץ, 19 בפברואר 2005
- ^ "Rudd government to expel Israeli diplomat over forged passports used in Hamas hit".
- ^ [1]
- ^ איתמר אייכנר ויעל פרידסון, אוסטרליה מגיבה: "להסגיר את מלכה לייפר כדי שהצדק ייעשה", באתר ynet, 26 במאי 2020
- ^ אלי סניור, אחרי אינספור דחיות - ורגע לפני סגירת השמיים: מלכה לייפר הוסגרה לאוסטרליה, באתר ynet, 25 בינואר 2021
- ^ מורג, גלעד; צימוקי, טובה (2022-01-27). "ליצמן חתם על הסדר טיעון: יודה בהפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר". Ynet. נבדק ב-2022-01-27.
- ^ השבוע, המלצה להגיש כתב אישום נגד ליצמן בשני תיקים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בספטמבר 2019
- ^ אזולאי, מורן (2022-06-01). "יעקב ליצמן מתפטר מהכנסת בעקבות הסדר הטיעון: "חשבתי שאזכה להצביע על פיזור הכנסת"". Ynet. נבדק ב-2022-06-01.
- ^ נחתם הסכם כלכלי ישראל - אוסטרליה, דבר, 10 בספטמבר 1951
- ^ דו"ח של הנספחות המסחרית הישראלי בסידני
- ^ עדנה ארידור, עסק טוב ישראלים משקים את אוסטרליה, חדשות, 19 בנובמבר 1985
- ^ נווית זומר, משלחת כלכלית מאוסטרליה מגיעה לישראל לבחון השקעות, חדשות, 18 ביוני 1992
- ^ דוד חיון, נפטר ג'ק ליברמן, בעל השליטה בקבוצת פז, באתר גלובס, 20 ביולי 1997
- ^ צפריר בשן, קרן ההשקעות האוסטרלית שמסתערת על ישראל, באתר גלובס, 18 ביוני 2015
- ^ ליאור כגן, אי.סי.איי זכתה בחוזה באוסטרליה בהיקף של כ-74 מיליון דולר, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2000
- ^ שירי חביב, סרגון תספק לסינגטל אופטוס האוסטרלית פתרונות להרחבת הדור השלישי, באתר גלובס, 25 ביולי 2006
- ^ ואדים סבידרסקי, סרגון תספק פתרונות תקשורת לחברה אוסטרלית בהיקף של כמיליון דולר, באתר TheMarker, 17 במאי 2010
- ^ Australia’s newest tax treaty – good for business, www.australianjewishnews.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ נחתמה האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוסטרליה, באתר GOV.IL
- ^ עודד שורר, מערכות תידלוק מהתעשיה האווירית ־ לצבא האוסטרלי, מעריב, 21 ביולי 1988
- ^ דן אקרין, אלביט תמכור לצי המלכותי האוסטרלי 4 אנטנות בחצי מיליון דולר, מעריב, 10 בספטמבר 1989
- ^ דרור מרום, קונסורציום ישראלי מתמודד על אימונים אלקטרוניים לטייסים באוסטרליה, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1997
- ^ דרור מרום, אלישרא זכתה במיכרזים בהיקף 80 מיליון דולר באוסטרליה, ונצואלה וגרמניה, באתר גלובס, 7 בינואר 1998
TheMarker digital, אלישרא זכתה בתואר יצואן מצטיין לאוסטרליה מטעם לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה, באתר TheMarker, 5 ביוני 2001 - ^ דרור מרום, רפא"ל ולוקהיד-מרטין יספקו טילי "פופאי" לאוסטרליה ולמדינות נוספות ב-133 מיליון ד', באתר גלובס, 16 בפברואר 1999
- ^ דרור מרום, רפאל תספק לספינות הצי האוסטרלי תותחים בהיקף של 50 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2002
- ^ אמנון ברזילי, צבא אוסטרליה ירכוש קסדות מתוצרת רבינטקס ב-6.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 19 ביולי 2004
- ^ שי פאוזנר, צבא אוסטרליה רכש מאיי.טי.אל אופטרוניקס מערכות ראשונות לקרת אש; צופה פוטנציאל של 10 מיליון דולר למכירות המשך, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2005
- ^ יורם גביזון, אלביט מערכות זכתה בחוזה של צבא אוסטרליה בסך 300 מיליון דולר, באתר TheMarker, 15 במרץ 2010
- ^ יורם גביזון, אלביט מערכות זכתה בחוזה המשך ב-229 מיליון דולר באוסטרליה, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2013
- ^ חגי עמית, אלביט מערכות פותחת מרכז טכנולוגי באוסטרליה לתחום הלוחמה הרשתית, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2019
- ^ שירות גלובס, אלביט מערכות זכתה במכרז של צבא אוסטרליה ב-150 מיליון ד', באתר גלובס, 25 בינואר 2018
- ^ אורה קורן, פלסן הישראלית שותפה לזכייה במכרז של צבא אוסטרליה ב-1.3 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2015
- ^ אורה קורן, כיפת ברזל בדרך לאוסטרליה? רפאל מקימה חברה מקומית במלבורן, באתר TheMarker, 5 בנובמבר 2017
- ^ בשנת 4–2003 קיבלו מעמד תושבות קבע באוסטרליה 438 ישראלים, בשנת 5–2004 510, בשנת 6–2005 444.
34893248יחסי אוסטרליה–ישראל