מלקולם טרנבול

מלקולם טרנבול
Malcolm Bligh Turnbull
לידה	24 באוקטובר 1954 (גיל: 70); סידני, אוסטרליה
מדינה	אוסטרליה
מפלגה	המפלגה הליברלית
בת זוג	לוסי יוז
	MalcolmTurnbull.com.au
	15 בספטמבר 2015 – 24 באוגוסט 2018; (3 שנים)
סגן ראש ממשלת אוסטרליה	ברנבי ג'ויס, מייקל מקורמאק
	→ טוני אבוט סקוט מוריסון ←
	14 בספטמבר 2015 – 24 באוגוסט 2018; (3 שנים)
סגן יו"ר המפלגה הליברלית של אוסטרליה	ג'ולי בישופ
	→ טוני אבוט סקוט מוריסון ←
	18 בספטמבר 2013 – 14 בספטמבר 2015; (שנתיים)
	18 בספטמבר 2013 – 14 בספטמבר 2015; (שנתיים)
	16 בספטמבר 2008 – 1 בדצמבר 2009; (שנה ו־10 שבועות)
	→ ברנדן נלסון טוני אבוט ←

מלקולם בליי טרנבול (באנגלית: Malcolm Bligh Turnbull; נולד ב-24 באוקטובר 1954) הוא פוליטיקאי אוסטרלי שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה וכמנהיג המפלגה הליברלית של אוסטרליה מספטמבר 2015 עד אוגוסט 2018.

ראשית חייו ומשפחתו

טרנבול נולד וגדל בסידני. כשהיה בגיל 9, נפרדו הוריו. אמו, קורל מגנוליה לנסברו, שהייתה שחקנית ותסריטאית בתסכיתי רדיו, עזבה את אוסטרליה, והוא גדל עם אביו, ברוס בליי טרנבול, שעבד כסוכן בתחום המלונאות.

ב-1973 החל ללמוד מדעי המדינה ומשפטים באוניברסיטת סידני, ובמקביל עבד כעיתונאי וסיקר את הפוליטיקה המקומית. ב-1978 זכה במלגת רודז ולמד באוניברסיטת אוקספורד משפט אזרחי. בתקופה זו גם כתב עבור הסאנדיי טיימס, ועיתונים נוספים באוסטרליה וארצות הברית.

עם שובו לאוסטרליה ב-1980 החל לעסוק במשפטים ואחר כך בעסקים. ב-1986 פתח משרד עורכי דין ושנה לאחר מכן השתתף בהקמת בנק להשקעות. היה שותף בגולדמן זקס, והיה יושב ראש אחת מספקיות האינטרנט הגדולות באוסטרליה, OzEmail.

טרנבול נשוי ללויס היוג'ס מאז 1980, ואב לשני ילדים.

בראשות התנועה הרפובליקנית

בשנים 1993–2000 עמד בראש התנועה הרפובליקנית האוסטרלית. ב-1998 היה ציר בוועידה החוקתית שניסחה את הצעת שינוי החוקה שהייתה אמורה להפוך את אוסטרליה לרפובליקה.

טרנבול תמך ב'רפובליקה מינימליסטית' שבה זכויותיו וחובותיו של נשיא אוסטרלי נבחר יהיו זהות לאלה של המושל הכללי, כלומר שמקור העוצמה הפוליטית יושאר בידי ראש הממשלה ובכך ימנע עימות בין שני מרכזי כוח פוליטיים, והנשיא יבחר על ידי רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט הפדרלי, דבר המחייב שהנשיא יהיה מקובל על שני הקצוות של הקשת הפוליטית. הוא התנגד לרעיון של נשיא שייבחר בבחירות ישירות על ידי הציבור, כי בשיטה מקסימליסטית שכזו יזדקק הנשיא לתמיכה של 51% בלבד מכלל הבוחרים, דבר שיהפוך אותו לשנוי במחלוקת פוליטית.

הוועידה החוקתית אימצה את המודל הרפובליקני המינימליסטי והביאה אותו למשאל עם, שלקראתו טרנבול עמד בראש הקמפיין לאימוץ השינוי בחוקה. במשאל שנערך ב-6 בנובמבר 1999 הפסידו התומכים ברפובליקה עם כ-45% מהקולות, כנגד 55% שקיבלו תומכי המשך המונרכיה הקונסטיטוציונית. בעקבות ההפסד פרש טרנבול מראשות התנועה.

קריירה פוליטית

טרנבול נבחר לראשונה לבית הנבחרים של אוסטרליה ב-2004, אחרי שהדיח חבר פרלמנט מכהן בהתמודדות הפנימית על מועמדות המפלגה הליברלית, וניצח אותו בבחירות הכלליות כשהלה רץ כעצמאי. ב-2006 מונה על ידי ראש הממשלה ג'ון הווארד לסגן שר לענייני משאבי מים, ובתחילת 2007 מונה לשר לענייני הסביבה ומשאבי מים. בתפקיד זה כיהן עד הפסדו של הווארד בבחירות בסוף אותה שנה.

בעקבות פרישתו של הווארד אחר הפסדו, התמודד טרנבול על ראשות המפלגה הליברלית, אך הפסיד לברנדן נלסון ברוב קטן של 42 נגד 45 קולות בהצבעה בקרב חברי הסיעה בפרלמנט. לאחר ההתמודדות קיבל את האחריות לתיק האוצר בממשלת הצללים של נלסון. לאחר כשנה, ב-16 בספטמבר 2008 התמודד שוב על מנהיגות המפלגה מול נלסון, ובפעם זו ניצח ברוב של 45 נגד 41.

ביוני 2009, בעקבות מידע שסיפק פקיד במשרד האוצר האשים את ראש הממשלה קווין ראד ושר האוצר שלו בפרשת שחיתות, וקרא להתפטרותם. אולם לאחר כחודש התברר שאותו פקיד זייף אי-מייל ששימש כהוכחה לטענתו, וטרנבול נאלץ לסגת מהאשמותיו.

ב-24 בנובמבר 2009 הודיע טרנבול שיתמוך בתוכנית של ממשלת ראד להפחתת פליטה של גזי חממה. הדבר עורר התנגדות רבה בקרב הסיעה הליברלית. למחרת הוכרז על התמודדות כנגדו על ראשות המפלגה, התמודדות שנכשלה. אולם ההתמרמרות נגד טרנבול גברה, וחברים רבים בממשלת הצללים שלו פרשו, עד שבהתמודדות נוספת ב-1 בדצמבר הפסיד טרנבול את ראשות המפלגה לטוני אבוט על חודו של קול: 42 נגד 41.

טרנבול עבר לספסלים האחוריים של מפלגתו, ואף הודיע שלא יתמודד שוב על מקומו בפרלמנט, אך לבסוף שינה את דעתו, ואחרי הבחירות, בהן מפלגת הלייבור הצליחה להרכיב ממשלת מיעוט, חזר לממשלת הצללים וקיבל את תיק התקשורת.

בבחירות של 2013 ניצחה הקואליציה של המפלגה הליברלית והמפלגה הלאומית, וטרנבול מונה כשר התקשורת בממשלתו של טוני אבוט. עם ההתדרדרות בפופולריות של אבוט נעשה ניסיון להדיח אותו בפברואר 2015. אף מועמד לא התמודד מול אבוט, ואבוט ניצח בהצבעה. אחרי שמעמדו של אבוט לא השתפר, הכריז טרנבול ב-14 בספטמבר על התפטרותו מממשלת אבוט על מנת להתמודד מולו על הנהגת המפלגה. בהתמודדות זכה טרנבול ב-54 קולות, לעומת 44 בלבד לאבוט,^[1]^[2] וב-15 בספטמבר 2015 הושבע כראש הממשלה ה-29 של אוסטרליה.^[3]

בבחירות הפדרליות ביולי 2016 השיגה הקואליציה בראשותו את הרוב הדרוש כדי להרכיב ממשלה ונבחרה לכהונה מחדש, אם כי איבדה 16 מושבים, רובם לטובת מפלגת הלייבור.