מוחמד ותד
לידה |
1 ביוני 1937 ג'ת, פלשתינה (א"י) | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 24 בספטמבר 1994 (בגיל 57) | ||||
מדינה | ישראל | ||||
מקום קבורה | בית הקברות, ג'ת | ||||
השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||
סיעה | המערך השני, מפ"ם, חד"ש | ||||
| |||||
|
מוחמד איברהים ותד (בערבית: محمد وتد; תעתיק מדויק: מחמד ותד; 1 ביוני 1937 - 24 בספטמבר 1994) כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגות מפ"ם וחד"ש. קודם לכן שימש עורך עיתון "על המשמר" בשפה הערבית.
ביוגרפיה
ותד נולד בשנת 1937 בג'ת ולמד בבית ספר מקומי. לאחר תקופה קצרה בתנועת הנוער בנק"י הצטרף לתנועה הערבית המקבילה לתנועת "השומר הצעיר", במסגרתה נבחר להנהגת התנועה. את לימודיו התיכוניים סיים בבאקה אל-גרבייה ומאוחר יותר למד בחוג ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
בהמשך לפעילות בתנועת הנוער, ותד היה פעיל בשורות מפ"ם במגזר הערבי. תקופה ארוכה שימש עורך עיתון התנועה בערבית, "אל מרצאד" (המקביל לעיתון "על המשמר") וחבר הוועדה המדינית של מפ"ם[1]. כן התמנה לחבר הנהלת המרכז ללימודים ערביים ופעל במועצות ציבוריות שונות הנוגעות למגזר הערבי. לפרנסתו עסק בכתיבה ובעריכה. ב-1970 הוצג מחזהו "דו קיום" בתיאטרון העירוני חיפה בבימויה של נולה צ'לטון[2].
בבחירות למועצות בשנת ב-1978 התמודד על ראשות מועצת ג'ת, אך הפסיד בסיבוב השני[3].
בשנים 1981–1988 כיהן כחבר בכנסת העשירית והאחת עשרה. לשתי כנסות אלו נבחר מטעם מפ"ם במסגרת המערך. בכנסת ה-11 פרש ותד עם חברי מפ"ם לסיעה נפרדת ובשנת 1988, טרם הבחירות, פרש ממנה על רקע האינתיפאדה והצטרף למפלגת חד"ש. לאורך שבע שנות כהונתו היה חבר ועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים ואיכות הסביבה.
לאחר סיום כהונתו בכנסת ניהל וערך את העיתון "כל אל-ערב" בנצרת ובשנותיו האחרונות ניהל משרד יחסי ציבור.
ותד נהרג בשנת 1994 בתאונת דרכים. היה נשוי ואב לשבעה.
קישורים חיצוניים
- מוחמד ותד, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
- מוחמד ותד, באתר כנסת פתוחה
- רפאל בשן, חשבון הנפש של ערבי ישראלי, מעריב, 5 בדצמבר 1969
- לא עוד חרוזים צבעוניים מזכוכית, דבר, 2 באוקטובר 1981
הערות שוליים
- ^ חנה זמר, להבחין בין ערבים אזרחי ישראל, דבר, 19 בדצמבר 1969
- ^ כל העולם במה, דבר, 23 ביוני 1970
שרגא הר-גיל, ישמעאל ויצחק מאכס וחיים, מעריב, 8 ביולי 1970
יורם קניוק, דו קיום, דבר, 9 ביולי 1970 - ^ הסיבוב השני: הישג למערך, דבר, 23 בנובמבר 1978
24724125מוחמד ותד