יעקב פרנק (חבר הכנסת)
| לידה |
12 במרץ 1913 ירושלים, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 9 ביולי 1993 (בגיל 80) | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| סיעה | המערך | ||||||
| |||||||
יעקב פרנק (12 במרץ 1913 - 9 ביולי 1993) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, בנו של רבי צבי פסח פרנק, שהיה אב בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, ולאחר מכן רבה של ירושלים. בשנות ה-30 היה ממפקדי ההגנה בירושלים. בשנת 1936 היה מפקד בפלוגה הדתית בירושלים והוצב בעיר העתיקה[1]. בשנת 1938 התנדב למשימת נוטרות על מחנה קידוח בריטי באזור העוג'ה מתוך רצון להכיר את אזור המדבר[2]. לאור חשש שהבריטים גילו את חברותו בהגנה הוא נסע לקרוביו בארצות הברית ועבד בניו יורק בעבודות מזדמנות. הוא התגייס לצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה והיה בה לקצין. באוקטובר 1944 הוא נפצע בפיליפינים ולאחר החלמתו שוחרר מהצבא עם גמלה. על פציעתו הוא קיבל את עיטור לב הארגמן[3]. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא היה פעיל בעלייה ב'[4] ורכש בעבורה שתי ספינות ישנות להבאת מעפילים[5]. הוא שירת בצוות של ספינת המעפילים ביריה[6]. בינואר 1948 הוא מונה למפקד "כח ציפורה" שהוכנס באופן חשאי לשדה התעופה לוד (כיום: נמל התעופה בן-גוריון) בהסכמה עם האחראי הבריטי על האבטחה במקום, כדי להגן על היהודים בשדה ולמנוע בריחת משתמטים לחוץ לארץ[7]. במאי 1948 פונה כח ציפורה משדה לוד יחד עם כל העובדים היהודיים[8] ופרנק עבר לפקד על בסיס חיל האוויר שהוקם אז במחנה עקרון[9].
לאחר תום מלחמת העצמאות השתחרר מצה"ל והקים בית מלאכה לקפיצים. בראשית 1951 הוא גויס על ידי ראובן שילוח למוסד כדי שיהיה אחראי על הפעילות בעיראק[5]. בסוף ינואר 1951 הוא טס לטהראן ולאחר חודשיים וחצי הגיע לבגדד ב-20 באפריל 1951. אולם לאחר שהרגיש שסיפור הכיסוי שלו נבנה באופן כושל וקבלת פנים צוננת מצד פעילי המחתרת בעיראק שהרגישו שמראהו הג'ינג'י יסכן אותם, הוא שב לאחר שבוע לישראל[10]. האשמות שונות הועלו לגבי שליחותו לעיראק. היו שטענו שמלכתחילה היה מטופש לשלוח אותו עם מראהו הג'ינג'י לעיראק[11]. פרנק טען שלא זאת הייתה הבעיה, אלא חוסר שיתוף הפעולה של הפעילים המקומיים[12][3].
פרנק שב לנהל את בית המלאכה שלו בשותפות עם אחיו, מפעל "טכנו קפיץ", בדרך פתח תקווה בתל אביב, שייצר קפיצים[13]. בנובמבר 1954 דווח שעובדי המפעל אילצו אותו להצטרף להסכם הקיבוצי בענף המתכת[14]. המפעל זכה באות מלחמת ששת הימים על התגייסותו למאמץ המלחמתי במלחמה[15].
במקביל היה פרנק ממקימי התאחדות בעלי מלאכה ופעיל מרכזי בה. היה חבר מועצת ענף המתכת והחשמל[16], וחבר מועצת המנהלים של הבנק למלאכה[17] והחברה לפיתוח המלאכה[18]. במשך שנים רבות היה יו"ר התאחדות בעלי המלאכה[19].
פרנק תמך במפא"י וטען שרק מפלגה גדולה יכולה להרים את משא הפיתוח של הארץ[20]. לקראת הבחירות לרשויות בנובמבר 1959 הוצב ברשימת מפא"י למועצת עיריית תל אביב כנציג בעלי המלאכה[21]. בשנת 1960 נכנס למועצת עיריית תל אביב, לאחר פרישת רבקה אהרונסון שקיבלה תפקיד ביצועי בעירייה[4]. הוא נבחר שוב למועצת העיר בשנת 1965[22]. בשנת 1969 הוצב במקום ה-66 ברשימת המערך לקראת הבחירות לכנסת השביעית[23], במקום יוסף פישר, הנציג היוצא של בעלי המלאכה. הוא נבחר לתפקיד על ידי חברי מפלגת העבודה בנשיאות ההתאחדות[24]. מקומו במועצת עיריית תל אביב הועבר לאחר[25]. ירידת כוחן של מפלגות הפועלים מנעה את כניסתו לכנסת.
בינואר 1971 נתמנה לחבר ב"ועדת אשר" בראשות השופט שלמה אשר לבדיקה מערכת המיסים בישראל[26], כנציג התאחדות בעלי המלאכה[27] והיה חבר בוועדת המשנה לעניין מס רכוש[28]. באופן מפתיע הוא הביע תמיכה בהנהגת מס ערך מוסף בשיעור של 10%, למרות שהעמדה המסורתית של התאחדות בעלי המלאכה הייתה נגד מס ערך מוסף. לעומת זאת, הוא התנגד לדרישה מעצמאים לנהל פנקסי חשבונות.
בשנת 1975 הושבע מטעם המערך לכנסת השמינית, במקומו של פנחס ספיר, וכיהן בה קרוב לשנתיים עד לפיזורה. בתקופת כהונתו היה חבר ועדת הכלכלה והוועדה לענייני ביקורת המדינה.
קישורים חיצוניים
יעקב פרנק, באתר הכנסת - יעקב פרנק, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
- ^ ההגנה בירושלים, עדויות וזכרונות מפי חברים, הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים ע״י קרית־ספר, 1973, עמוד 170
- ^ משה עדקי, באש נצורה, עם עובד, 1975, עמ' 41
- ^ 3.0 3.1 אלי דנון, הג'ינג'י שנשלח לנהל המחתרת בעיראק "בגלל רשלנות המפקדים כמעט נתפסתי, מעריב, 30 בינואר 1984
- ^ 4.0 4.1 בן הרב, מעריב, 22 בפברואר 1960
- ^ 5.0 5.1 יוסי מלמן, מרגלים לא מושלמים, עמ' 32-33
- ^ סיפור הפלגת ביריה, אתר הפל-ים
- ^ עידו אמבר, שורשי חיל האוויר, חיל־האוויר, צבא הגנה לישראל, 1997, עמ' 138-139
- ^ פרשת ציפורה, בלוג עד הלום
- ^ שורשי חיל האוויר, עמ' 318
- ^ שלמה הלל, רוח קדים, עידנים, 1985, עמ' 326
- ^ גבריאל סתרסמן, בחזרה מן הגרדום, ידיעות אחרונות 1992, עמ' 100
- ^ משה גת, קהילה יהודית במשבר, מרכז זלמן שזר, 1989, עמ' 222
- ^ מהר"ן הרב צבי פסח פרנק, דבר, 13 בדצמבר 1960
- ^ בארגון, דבר, 25 בנובמבר 1954
- ^ הייצור בתע"ש שולש מאז המלחמה, דבר, 16 ביולי 1969
- ^ מר יעקב פרנק ורעיתו, דבר, 18 בפברואר 1963
- ^ יעקב פרנק, דבר, 14 ביוני 1962
- ^ החברה לפיתוח המלאכה - מקימה מרכזים למלאכה חדישים, דבר, 18 בספטמבר 1963
- ^ בעלי המלאכה ישבתו אם לא יבוטלו מסקנות רווה, מעריב, 18 ביוני 1970
הת' בעלי מלאכה: הגבלת האשראי - תחנוק מפעלים, דבר, 31 ביולי 1973
15 מליון דולר יושקעו בהקמת קרית עץ באריאל, מעריב, 7 ביולי 1987 - ^ יומן באר שבע, דבר, 23 באוגוסט 1963
- ^ מ. מייזלס, בת"א המפתח בידי הדתיים, מעריב, 28 בספטמבר 1959
- ^ אברהם רותם, כך הצביעו אזורי תל אביב השונים בבחירות לעיריה, מעריב, 8 בנובמבר 1965
- ^ הרשימות סימניהן ובעלי מקומות ריאליים, מעריב, 25 בספטמבר 1969
- ^ י. פרנק - נציג בעלי המלאכה לכנסת, דבר, 16 בספטמבר 1969
- ^ אברהם רותם, עשר רשימות רצות בתל אביב פנים חדשות במערך ובגח"ל, מעריב, 1 באוקטובר 1969
- ^ מונתה ועדה ציבורית לבחינת מערכת המסים, מעריב, 20 בינואר 1971
- ^ מס הכנסה 65% - מעל 5,000 ל"י לחודש, מעריב, 13 בספטמבר 1971
- ^ השינויים במס רכוש לדירות ייכנסו לתוקפם מאפריל 1972, מעריב, 13 ביולי 1971
28713191יעקב פרנק (חבר הכנסת)