יצחק קורן

יצחק קורן

יצחק קורן, נובמבר 1969
לידה	קישינב, האימפריה הרוסית
מדינה
תאריך עלייה	1 במאי 1940
מקום קבורה	בית הקברות קריית שאול, תל אביב-יפו
השכלה	אוניברסיטת יאשי
סיעה	מפא"י, המערך
חבר הכנסת 30 בנובמבר 1959 – 22 בנובמבר 1965 (6 שנים)
17 בנובמבר 1969 – 21 בינואר 1974 (4 שנים ו־9 שבועות) כנסות ה־4–5, 7
תפקידים בולטים סגן שר האוצר מזכיר תנועת המושבים

יצחק קוֹרְן (11 במרץ 1911 – 22 ביוני 1994) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך, סגן שר האוצר, מזכיר תנועת המושבים ומזכ"ל תנועת העבודה הציונית.

תולדות חייו

שנותיו המוקדמות ופעילות הציבורית ברומניה

יצחק קוֹרְן (קאָרן) נולד בשנת 1911 בקישינב בחבל בסרביה שברוסיה לשרה ואברהם קורן. כילד וכנער התחנך בשילוב בין המסורת היהודית לבין חינוך חילוני. בסיום בית הספר היסודי למד בגימנסיה העברית "מגן דוד" ולמד בה תורה מפי הרב יהודה לייב צירלסון. בתום לימודיו בתיכון, בשנת 1928, נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת יאשי ועבד בעיר לפרנסתו במתן שיעורים פרטיים בעברית. במקביל ללימודיו החל בפעילות ציונית והיה בין מנהיגי אגודת הסטודנטים הציוניים, תחילה באוניברסיטה ולימים ברומניה (שאליה סופחה בסרביה לאחר מלחמת העולם הראשונה). בשנת 1929 נבחר ללוות את נחום סוקולוב בביקורו בעיר. את לימודיו סיים בשנת 1932 ולאחריהם החל לעסוק בעריכת דין. באותה שנה התרחבה פעילותו הציונית ומשך תקופה הופקד קורן על עריכת ביטאון הסטודנטים הציוניים "אונזער וועג" (יידיש: "דרכנו").

קורן היה לפעיל מרכזי בתנועת "צעירי ציון" והיה פעיל במפעל ההתרמה לקרן היסוד. במהלך תקופה זו בחר להחדיר בתנועה את חשיבותה של העלייה לארץ ישראל, ובמשותף עם חברו לתנועה מאיר קוטיק פעל להגברת חלקם בפעילותה, תחילה באמצעות פרסום מאמרים בביטאון המפלגה "ערד און ארבעט" ("אדמה ועבודה") ולאחר מכן עם בחירתו לחבר מערכת העיתון ומרכז המפלגה (1934). בשנים אלו נבחר לוועד המרכזי של המפלגה המאוחדת "אחדות"^{[דרושה הבהרה]} (מאיחודן של צעירי ציון ופועלי ציון) (1936) ולמועצה המרכזית של קרן היסוד בבסרביה (1938). במפלגה המאוחדת פעל כחבר מערכת של דו ירחון המפלגה, ובשנת 1936 יזם את הקמת תנועת הנוער של המפלגה, "בוסליה". כעבור שנה הופיע שמו ברשימת המועמדים לפרלמנט הרומני מטעם "המפלגה היהודית" ומטעם מפלגת "אחדות" נשלח כציר לקונגרס הציוני ה-20 וה-21. מטעם ההסתדרות הציונית ברומניה נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1938. לאחר שובו מהקונגרס הציוני ה-21 החל להתארגן לעלייה, שאותה מימש ב-1 במאי 1940 עם רעייתו, קלרה לבית טלמצקי (שלה נישא בשנת 1935).

בהסתדרות ובתנועת המושבים

עם עלייתו לארץ התיישב עם קלרה בתל אביב והצטרף לארגון "ההגנה". בשנת 1941 מונה למנהל מחלקת ההסברה והארגון של המשביר המרכזי, האחראי על האספקה במסגרת הסתדרות העובדים הכללית. הוא החזיק בתפקיד זה עד לשנת 1944, ולאחריו מונה לתפקיד מזכיר תנועת המושבים.

בראש תנועת המושבים עמד קורן במשך 17 שנים, עד לשנת 1961. בתפקיד זה החליף את אליעזר יפה, מזכיר התנועה מיום הקמתה וחבר מושב בעצמו. קורן, עולה חדש תושב תל אביב, נבחר להחליפו והחזיק בתפקיד בשנות הקמתה של מדינת ישראל וביסוס מושבי העולים לאחר קום המדינה.

במהלך שנות כהונתו בתפקיד הוקמו 158 מושבים. בשנים אלו עבד בסמיכות ללוי אשכול, ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, ובעצתו אימץ את רעיון אכלוסם של הכפרים הערביים הנטושים במושבי עולים. התנועה יצאה בשנים אלו בסיסמאות "מן המחנה אל הכפר" ו"מן האנייה אל הכפר" וקורן הרבה לעבור בין מחנות העולים והמעברות ויצא בשליחות לארצות הברית, ברזיל וארגנטינה, במטרה לעודד את ביסוסה של ההתיישבות העובדת בישראל.

בשנת 1959 נבחר מטעם מפא"י לכהן כחבר בכנסת הרביעית. לאחר בחירתו המחודשת לכנסת, בשנת 1961, פרש מתפקידו בתנועה והקדיש את מלוא פעילותו לעבודת הכנסת.

חבר הכנסת וסגן שר האוצר

קורן נבחר לכנסת הרביעית בשנת 1959 מטעם מפא"י וכיהן כחבר בוועדת הכלכלה וועדת חוקה, חוק ומשפט. בשנת 1961 נבחר לכנסת החמישית וכעבור שנה מונה על ידי שר האוצר לוי אשכול לשמש כסגנו. קודם למינוי זה עמד קורן בראש הגוף הציבורי העליון לייעול המשק, במסגרת הוועדה הכלכלית במפא"י, ובתפקיד זה גישר על הפערים שנתגלעו בין עמדות שרי המפלגה ובין ציבור העובדים וההסתדרות. מינויו לסגן שר הוצע לו על ידי אשכול שבועות ספורים לאחר הכרזת האוצר על ביצוע תוכנית כלכלית חדשה המכוונת לפיחות הלירה הישראלית. כסגנו היה אמון קורן על ביצוע התוכנית והועמד בראש הוועדה הבין-משרדית לייעול משרדי הממשלה והמשק והמועצה הלאומית לחסכון.

בשנת 1963, עם חילופי השרים במשרד האוצר ומינויו של פנחס ספיר לתפקיד, קורן פסק מלשמש בתפקידו. כחבר הכנסת הוא פעל בוועדת הכספים ובאותה שנה, לאחר מותו של מאיר ארגוב, מונה למזכיר תנועת "האיחוד העולמי", התנועה העולמית של מפא"י.

לאחר שלא כיהן בכנסת השישית, שב ונבחר מטעם המערך לכהן בכנסת השביעית. בכהונתו זו היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט וכיהן לצד חתנו, משה נסים. פעילות מאומצת הקדיש בשנים אלו לנושא יהדות התפוצות והחינוך היהודי בגולה.

פעילות ציבורית אחרת

מזכ"ל תנועת העבודה הציונית

בין השנים 1963–1977 שימש כמזכיר "האיחוד העולמי", התנועה העולמית של מפא"י ומשנת 1968 של תנועת העבודה הציונית. מתוקף תפקידו היה קורן נציג המפלגה לקונגרסים הציוניים שהתכנסו בשנים אלו ושימש מרכז הסיעה בקונגרס. לאור היותו בתפקיד זה במהלך שנות כהונתה של הכנסת השישית, עבודתו בכנסת השביעית התרכזה בדאגה לחינוך הציוני בגולה ולאופייה הציוני של מדינת ישראל. פעמים רבות קרא קורן לעלייתם ארצה של פעילי התנועה בתפוצות, לצד טיפוח משמרת צעירה של התנועה העולמית. עבודתו זו נעשתה במשותף עם יחיאל לקט, מזכיר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה.

קורן היה בשנים אלו נציגה בתפוצות של מפלגת השלטון והוזמן להתארח בקהילות יהודיות ברחבי העולם. פעילות רבה הוקדשה לקהילות בדרום אמריקה ובשנת 1971 נאם בפני הפרלמנט של צ'ילה. בשנת 1973 הוקדשה ישיבתה של ההנהלה הציונית לדיון על הקהילות היהודיות באמריקה הלטינית.

בשנת 1977, לאחר שהצליח בהעברת הדרישה לשריון 40% ממושבי הקונגרס לצעירים, פרש מתפקידו ומונה ליו"ר מועצת ותיקי התנועה.

יו"ר האיגוד העולמי של יהודי בסרביה

בשנות החמישים כיהן קורן שש שנים כיו"ר התאחדות עולי רומניה. בשנת 1958 נבחר ליו"ר הראשון של האיגוד העולמי של יהודי בסרביה. האיגוד העולמי בראשותו פעל לקידום מחקרים היסטוריים על יהדות בסרביה ולהנצחת הקהילה. בשנת 1965 הסתייעה בידו הקמת "בית יהודי בסרביה" בתל אביב (הנקרא כיום על שמו), אשר הוקם בשנת 1971.

שנים רבות עמד קורן גם בראש הליגה לידידות ישראל–רומניה, ובשנת 1992 נבחר בה ליו"ר כבוד.

פעילותו לעידוד תרבות היידיש

בשנת 1969 ייסד קורן את "הועד לעידוד תרבות היידיש". בשנת 1973 החל הוועד בחלוקת פרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש. בעקבות פעילותו הוקמה גם, בשנת 1969, "המועצה לתרבות היידיש בישראל", ובהשפעתה מינה שר החינוך אהרון ידלין ועדה מיוחדת לבחינת לימודי שפת היידיש וספרותה בבתי הספר התיכוניים.

משנת 1976 עמד קורן בראש המועצה עולמית לתרבות יידיש. ביוזמת המועצה הונחו גם היסודות להקמת תיאטרון יידיש, אשר הוקם לבסוף על ידי עיריית תל אביב, וקורן נמנה עם חברי עמותתו הציבורית.

משפחתו

בתו של קורן, רות, נשואה לשר לשעבר משה נסים. בנו, דני קורן, הוא דוקטור למדע המדינה, שכיהן גם הוא לתקופה קצרה כחבר הכנסת בכנסת השש עשרה.

פרסומיו

• יהודי קישינוב,‫ תל אביב: אבוקה, תש"י 1950.
• קעשענעוו: 200 יאר יידיש לעבן אין דער הויפט שטאט פון בעסעראביע (פון העברעיש: חיים בראקאזש), בואנוס איירס: בעסאראבער לאנדסלייט-פאריין אין ארגענטינע (בעסאראבער יידן, באנד 3), תשי"א 1950.
• קיבוץ הגלויות בהתנחלותו: לתולדות מושבי העולים בישראל,‫ תל אביב: עם עובד, תשכ"ה 1964.
• די געשיכטע פון די מושבי עולים אין ישראל, בואנוס איירס: קיום, תשכ"ח 1968. (ביידיש)
• דור במאבקו: התנועה הציונית בתקופת המדינה, תל אביב: אותפז, תש"ל 1970. (קובץ המכיל מבחר מן המאמרים שפרסם במשך למעלה מעשרים שנה ומעלה, בנושאי הציונות, מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות)
• יידן אויפן שיידוועג: ארטיקלען און עסייען, תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, תשל"ח 1978. ‬(ביידיש) (מקביל לספרו העברי: "יהודים על פרשת דרכים"; תורגם לאנגלית)
• יהודים על פרשת דרכים: מסות ומאמרים,‫ תל אביב: אבוקה, 1979. (מקביל לספרו היידי "יידין אויפן שיידוועג"; תורגם לאנגלית בשם "Jews at the Crossroads")
• דאס געראנגל פאר יידיש: עסייען, תל אביב: וועלטראט פאר יידיש און יידישער קולטור, תשמ"ב 1982. ‬(מסות) (ביידיש)
• יידיש אין רומעניע: עסייען,‫ תל אביב: אבוקה, תשמ"ט 1989. ‬(מסות) (ביידיש)

• Itzhak Korn, Co-operative farming in Israel, Tel Aviv: General Federation of Jewish Labour in Israel, 1952.
• Yitzhak Korn, Jews at the Crossroads,‪ New York: Cornwall Books, 1983.‎

חוברות:

• התיישבות העולים, תל אביב: הסתדרות העובדים בארץ ישראל המחלקה להסברה, תשי"א 1951 (תולדות התיישבות העולים, מצבה ומספרה)
• חמש שנים התיישבות עולים (1948–1953), תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י – מרכז לתרבות ולחינוך, 1954.
• אויפגאבן און פראבלעמען: צו דער וועלט קאנפערענץ פון איחוד עולמי, תל אביב: איחוד עולמי פועלי ציון (צ.ס.), 1954. (ביידיש)
• מת"ח: מפעלי תעשייה חקלאית, תל אביב: תנועת מושבי העובדים בישראל, 1955.
• דרכה של תנועת המושבים: סיכומים וסיכויים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל – הוועד הפועל – מרכז לתרבות ולחינוך, תשי"ח 1957.
• מעשים און פארמעסטן, תל אביב – ניו יורק: איחוד עולמי (פועלי-ציון-התאחדות), 1966. (ביידיש)
• 'תנועת העבודה הציונית בשנות ה-70: ראשי פרקים לקראת הבירורים האידאולוגיים, סיכומי הוועדה הרעיונית של תנועת העבודה הציונית העולמית שנוסחו על ידי שלמה דרך, תל אביב: המזכירות העולמית של תנועת העבודה הציונית, 1970.
• מרכזיותה של ישראל: הכרח לאומי, תל אביב: תנועת העבודה הציונית העולמית, תשל"ד 1974.
• הקונגרס היהודי העולמי, תל אביב: ההנהלה הישראלית של הקונגרס היהודי העולמי, 1975. (תורגם לאנגלית ולספרדית)
• דאס געשטאלט פון בעסאראבער יידנטום (Облик бессарабского еврейства), תל אביב: בית יהודי בסרביה בישראל, 1978. ‬(יידיש ורוסית)

• Itzhak Korn, Tnuat Hamoshavim: cooperative farm villages, Tel Aviv: Tnuat Hamoshavim,‎ 1957.‎
• L'avenir de l'Organisation sioniste /‎ propositions par Itzhak Korn [et al.],‪ Jerusalem: Executif de l’Organisation sioniste, Département d’organisation, 1967. (בצרפתית)
• Yitzhak Korn, Labour Zionism in the ’seventies’: General outline for ideological discussions in the World Labour Zionist Movement, drawn up by Shlomo Derekh,‪ Tel Aviv: World Labour Zionist Movement,‎ 1970.‎
• Itzjak Korn, El pogrom de Kischinev; traducción del hebreo por Isidoro Niborski,‪ Buenos Aires: Congreso Judío Latinoamericano (Biblioteca popular judía. Hechos de la historia judía, 51), 1972. (בספרדית)
• Itzak Korn, The World Jewish Congress,‪ Tel Aviv: Israeli Executive of the World Jewish Congress, 1975.‎
• Itzhak Korn, El Congreso Judio Mundial: 40 años de lucha por los derechos del pueblo judio; traducción del hebreo de Marcelo Snéh,‪ Buenos Aires: Congreso Judio Latinoamericano, Rama del Congreso Judio Mundial (Biblioteca popular judía. Colección Hechos de la historia judía, 79), 1975. (בספרדית)
• Itzhak Korn, Jews without Judaism; Zionists without Zionism, Tel Aviv: "Avuka",‎ 1978.‎

ממאמריו:

• 'פרקי קישינוב', הפועל הצעיר 30, 31, 34... (תש"ח).
• 'ההתיישבות החדשה ואנשי הרוח, הפועל הצעיר ‬38 (תמוז תשי"ג).
• '60 שנה לפוגרום בקישינוב', גשר, שנה ט, 2 (סיון תשכ"ג 1963), 56–72.
• 'צי ענדיקט זיך די השפעה פון מזרח-אייראפעישן יידנטום?', ביי זיך 7 (יולי 1976). (ביידיש)
• 'יידן אן יידישקייט: ציוניסטן אן ציוניזם', ביי זיך 8; 9–10 (1977). (ביידיש)
• 'די צוקונפט פון יידיש', ביי זיך 16 (תש"ם). (ביידיש)
• 'ראש פינה, זכרון יעקב: לקראת יובל המאה לראשית ההתיישבות של יהודי רומניה בארץ ישראל', שבט רומניה 7–9 (1980).
• 'יידיש און העברעיש', ביי זיך 18 (1981).
• 'יידיש אין ארץ-ישראל', ביי זיך 19 (1981).

בעריכתו:

• ספר ברנשטיין-כהן: דברי הערכה, זכרונות, אגרות (לוקט והובא לדפוס על ידי מרים ברנשטיין-כהן ויצחק קורן),‫ תל אביב: חוג יוצאי בסרביה, תש"ו 1946.
• אנציקלופדיה של גלויות, כרך 11: האיגוד העולמי של יהודי ביסאראביה (חברי המערכת: ק"א ברתיני, ב"י מיכלי, יצחק קורן), יהדות ביסאראביה,‫ ירושלים: חברת אנציקלופדיה של גלויות, תשל"א 1971.

לקריאה נוספת

• איש חזון והגשמה: חייו ופועלו של יצחק קורן, הוצאת המכון לחקר יהדות בסרביה והאיגוד העולמי של יוצאי בסרביה, 2004.

קישורים חיצוניים

• יצחק קורן, באתר הכנסת
• יצחק קורן, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "יצחק קורן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1813
• רשימת הפרסומים של יצחק קורן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יורם פרי, מבצע 100,000 עולים: שיחה עם יצחק קורן, דבר, 6 ביולי 1967

מפרי עטו (מבחר):

• לסיכום חמש שנות התישבות עולים, דבר, 12 בפברואר 1954
• חובותיו של איש־תנועה בגולה, דבר, 16 במאי 1954
• יצחק קורן, מזכיר תנועת המושבים והארגונים, תנועת המושבים בגידולה ובמאבק התבססותה, דבר, 30 ביוני 1954
• לקח מועצת המושבים בכפר ויתקין, דבר, 1 בדצמבר 1954
• לקראת מפנה, דבר, 13 באוגוסט 1954
• על שבט יהודי עממי (לכינוס העולמי הראשון של יהודי בסרביה), דבר, 13 באפריל 1958
• הצלחתה של ההתישבות החדשה, דבר, 9 באוקטובר 1959
• לקראת חירות משפטית מלאה, דבר, 27 באפריל 1962
• הוועידה השמינית של "האיחוד העולמי" (בית ברל 20.7.64): ח"כ יצחק קורן, לקראת התחדשות בתנועה (דברי פתיחה), דבר, 3 באוגוסט 1964, המשך
• אין ליידות אבנים בסוכנות היהודית, מעריב, 30 באפריל 1967
• עת למעשים, מעריב, 21 ביולי 1967
• יצחק קורן, ח.כ., האם זקוקים עוד לקונגרס יהודי עולמי?, מעריב, 3 במרץ 1971

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27799548יצחק קורן