התנועה לאחדות העבודה
| מדינה | היישוב היהודי בארץ ישראל |
|---|---|
| מייסד | סיעה ב |
| תקופת הפעילות | 1942–1946 (כ־4 שנים) |
| אידאולוגיות | ציונות, סוציאליזם |
| נוצרה מתוך | מפא"י |
| התמזגה לתוך | התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
התנועה לאחדות העבודה הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ביישוב, שנוסדה על ידי "סיעה ב'" שפרשה ממפא"י והשתתפה לראשונה כמפלגה עצמאית בבחירות להסתדרות בשנת 1944.
"סיעה ב'" הייתה סיעה גדולה במפא"י, בראשה עמד יצחק טבנקין, מנהיג הקיבוץ המאוחד. סיעה ב' התפלגה ממפא"י, לאחר שהרוב במפא"י (בראשות דוד בן-גוריון) התנגד לקיום סיעות במפלגה ולאחר ועידת מפא"י, שנערכה באוקטובר 1942 בכפר ויתקין, ושאת דיוניה החרימה "סיעה ב'". לאחר הפרישה ממפא"י, השתתפה "התנועה לאחדות העבודה" בבחירות לוועידה השישית של ההסתדרות, בשנת 1944.
"התנועה לאחדות העבודה", כמו גם המפלגות שהמשיכו אותה ("התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" ו-"אחדות העבודה - פועלי ציון") ידועה בשם המקוצר "אחדות העבודה", אך יש להבדיל בינה ובין מפלגת אחדות העבודה, שפעלה בארץ ישראל בשנים 1919–1930.
בשנת 1946 התאחדה "התנועה לאחדות העבודה" עם המפלגה הקטנה פועלי ציון שמאל למפלגה בשם חדש - "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון". בשנת 1948, התאחדה "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" עם מפלגת פועלים השומר הצעיר למפלגה חדשה בשם "מפלגת הפועלים המאוחדת" (מפ"ם). בשנת 1954 התפלגו יוצאי "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" ממפ"ם והקימו את מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון, שהתקיימה עד לאיחודה עם מפא"י ורפ"י ב-1968, במסגרת מפלגת העבודה.
"התנועה לאחדות העבודה" בראשות יצחק טבנקין (לימים מאבות התנועה למען ארץ ישראל השלמה) דרשה מדינה יהודית בכל ארץ ישראל והתנגדה לעמדתו של בן-גוריון, שתבע הקמת מדינה יהודית לאלתר, ולו במחיר של חלוקת הארץ. לעומת זאת, מן הבחינה החברתית, נטתה עמדת "התנועה לאחדות העבודה" שמאלה מעמדתה המרכזית של מפא"י וכן נקטה עמדה אוהדת כלפי המשטר הסובייטי. הנטייה שמאלה של "התנועה לאחדות העבודה" התחזקה עם האיחוד עם "פועלי ציון שמאל" והתגברה עוד יותר בעת האיחוד במסגרת מפ"ם, עד כדי כך, שהניגוד בין עמדתה הפרו-סובייטית ובין עמדת מפא"י הביא לפילוג בקיבוץ המאוחד, לרבות חלוקת קיבוצים והוצאת חברי קיבוץ מיישובים בהם חיו עשרות שנים. משפטי פראג הביאו להתפכחות רבים מן התמיכה העיוורת במשטר הסובייטי, דבר שהביא לפרישת יוצאי "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" ממפ"ם ולהקמת המפלגה מחדש בשם אחדות העבודה - פועלי ציון.
לקריאה נוספת
- שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל (כרך שלישי, תולדות עם ישראל בעת החדשה), הוצאת דביר, 1969.
- אורי יזהר, בין חזון לשלטון - מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון בתקופת היישוב והמדינה, הוצאת יד טבנקין, 2005.
24593721התנועה לאחדות העבודה