רות הקטין
רות הקטין, 1966 | |||||
לידה |
18 בדצמבר 1901 סוסניציה, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 14 ביולי 1991 (בגיל 89) | ||||
מדינה | ישראל | ||||
מקום קבורה | בית העלמין, קיבוץ חולתה | ||||
סיעה | אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך (השני), העבודה | ||||
| |||||
| |||||
|
רות הַקְטִין (18 בדצמבר 1901 – 14 ביולי 1991) הייתה חברת הכנסת בכנסות השלישית עד השישית.
ביוגרפיה
הקטין נולדה בסוסניציה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בשנת 1901. למדה בבית ספר תיכון, עבדה בפקידות והייתה פעילה במפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס). בשנת 1923 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ תל יוסף.
הייתה חברת מפלגת אחדות העבודה. בשנת 1930 הייתה בין מקימי מפא"י (שנוסדה כאיחוד בין מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר). פרשה ממפא"י יחד עם סיעה ב' והשתייכה לתנועה לאחדות העבודה.
לאחר מלחמת העולם השנייה יצאה לאירופה והייתה רכזת חברתית במחנות עולים. בשובה לארץ פרצה מלחמת השחרור והיא שימשה כקשרית בין התנועה הקיבוצית לבין הלוחמים ברחבי הארץ.[1] באותן שנים פעלה במסגרות ההסתדרות והרצתה מטעם המפלגה בכל רחבי הארץ. בין מאבקיה באותן שנים גם הדרישה לספק סיוע רפואי לכל נקודות היישוב.
בשנת 1948 הייתה בין מייסדי מפ"ם (שהוקמה כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר ובין התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון). הייתה חברת מזכירות הקיבוץ המאוחד ובשנת 1952, עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, עברה עם חברי מפ"ם לקיבוץ עין חרוד מאוחד. בשנת 1954 פרשה ממפ"ם יחד עם חבריה שהקימו מחדש את מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון.
הייתה חברת מרכז נעמת וחברת ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות. נבחרה מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון לכנסות ה-3 ועד ה-5. נבחרה מטעם המערך הראשון לכנסת ה-6. כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת השישית. בין היתר הייתה מיוזמות "חוק יחסי ממון" ו"חוק נכסי משפחה", כמו כן קידמה חקיקה העוסקת ברכוש משותף לגברים ונשים, את חוק שירות חובה לרופאים בספר ואת האיסור על פיטוריהן של נשים בהריון ממקומות עבודה. בנוסף, הייתה מראשוני יוזמי נישואים וגירושים אזרחיים בישראל וגיוס בחורי ישיבות - שתי הצעות שהיו מתקדמות לשעתן, ויזמה את הרחבת חוק חינוך חובה לגילאי 4 ואת החמרת הענישה על עבירות סרסור.
עם פרישתה מהכנסת היו המועמדות להחליפה רחל רבין, אחותו של יצחק רבין וחנה גורי אחותו של המשורר חיים גורי אך לבסוף נבחרה עדנה סירני.
בשנת 1973 הופיעה בפעם האחרונה ברשימת מועמדי המערך לוועידה ה-12 של ההסתדרות.
רות הקטין הייתה אשת שלום הקטין, אימו של יצחק הקטין וסבתם של עמירם הקטין שנפל במלחמת יום הכיפורים ב-8 באוקטובר 1973, ושל אהוד הקטין.
ספר זיכרונותיה
- כברת הדרך שלי / רות הקטין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1990.
קישורים חיצוניים
- רות הקטין, באתר הכנסת
- רות הקטין, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
- ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] רות הקטין24691988
- רשימת חברי הכנסת
- קצרמר חברי הכנסת
- נשות העלייה השלישית
- חברי הכנסת מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון
- חברי הכנסת מטעם המערך מפא"י-אחדות העבודה
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברות הכנסת מטעם העבודה
- פעילי ההסתדרות הכללית
- תל יוסף: אישים
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- חברי הכנסת השישית
- עין חרוד: אישים
- ילידי 1901
- ישראליות שנפטרו ב-1991