תחנת כוח הידרואלקטרית
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו |
תחנת כוח הידרואלקטרית היא תחנת כוח המייצרת חשמל באמצעות מים. אנרגיה המיוצרת בתחנת כוח כזו היא אנרגיה מתחדשת, ולאחר סיום בניית תחנת כוח זו, ייצור החשמל נעשה כמעט ללא תוצרי לוואי כגון גזי חממה או פסולת המשתחררים לאוויר.
עקרון פעולה
ערך מורחב – אנרגיה הידרואלקטרית
בתחנת כוח הידרואלקטרית, לרוב נופלים מים מפתח סכר או ממפל מים טבעי, ומסובבים טורבינה. מהטורבינה עובר הספק מכני סיבובי לגנרטור, והגנרטור ממיר את ההספק המכני הסיבובי להספק חשמלי ומשם לעמודי החשמל. אנרגיה זו מהווה אנרגיה מתחדשת, והיא השיטה הנפוצה ביותר בעולם לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
בעולם
תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה הוקמה באנגליה בשנת 1870. החל משנת 2007 תחנת הכוח הגדולה ביותר בעולם היא התחנה ההידרואלקטרית בסכר שלושת הערוצים שבסין, ומשנת 2012 היא מייצרת 22.5 גיגה-ואט.
בישראל
בישראל מספר תחנות הידרואלקטריות קטנות, המייצרות חלק זניח מתוך סך החשמל הכללי המיוצר במדינה.
תחנת הכוח הראשונה שסיפקה חשמל לארץ ישראל ולעבר הירדן הייתה תחנה הידרואלקטרית - התחנה בנהריים הוקמה על ידי פנחס רוטנברג ונחנכה בשנת 1932, ניצלה את מי הנהרות ירדן וירמוך להפקת 18 מגה-ואט חשמל. התחנה הושבתה במלחמת העצמאות, ולא חידשה מאז את פעילותה.
בעת תכנון המוביל הארצי תוכנן שילוב יחידת ייצור חשמל שתנצל את הפרשי הגובה של זרימת מי הירדן (התכנון המקורי) ומי הכנרת (בתכנון הסופי) למאגר אשכול בבקעת בית נטופה. תוכנית זו לא מומשה עד היום. ניצול זרימת המים מהמאגרים לצורך יצור חשמל נעשית במתקן בכפר יהושע המופעל על ידי מקורות, וישנן תוכניות להקמת מתקנים בהספק דומה במספר מקומות נוספים על ידי מקורות.
תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בתחומי מדינת ישראל הוקמה על ידי קיבוץ הגושרים בשנת 1982 ביוזמתם, תכנונם וביצועם של שניים מחברי הקיבוץ, צביקה חבלין ומיקי שמחאי. הפרויקט מתבסס על קו המים הקיים, המוליך מים מנחל הדן לשטחים חקלאיים, תוך ניצול הפרש גובה של כ-50 מטר בין נקודת תפיסת המים לבין שדות הקיבוץ, לצורך הפקת חשמל. החשמל המופק מהתחנה משמש עד היום את הקיבוץ. הטורבינה מייצרת כ-180–210 קילו-ואט לשעה, ששקולים לכמיליון קילו-ואט לשנה. לאחר סיום הפרויקט זכה צביקה חבלין בפרס יו"ר הכנסת "על יוזמתו הברוכה לחיסכון באנרגיה בסללו דרכים חדשות בניצול מי נהרות לייצור חשמל ולהשקיה חקלאית תוך שמירה על מקורות המים ועל איכות הסביבה".
בשנת 1992 הקימה חברת מצד עתרת – המאגדת את קיבוץ כפר הנשיא עם מספר אנשי עסקים – תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה בנהר הירדן סמוך למצד עתרת, כשני ק"מ ורבע מדרום לגשר בנות יעקב. לתחנה הספק של כ-2.6 מגהוואט.[1] בישראל מספר תחנות כוח הידרואלקטריות בהספק קטן יותר: בעמק החולה (מפעל המים חצבאני-דן, הספק של 2.2 מגה-ואט), מתקן מקורות בכפר יהושע (0.95 מגה-ואט), ובעין הנצי"ב (4 מתקנים בהספק של 0.96 מגה-ואט). החשמל המיוצר על ידי מפעלים אלו משמש לצריכה מקומית, וחלקו נמכר לחברת החשמל או מסופק לצרכנים גדולים דרך רשת ההולכה של חברת החשמל. סך הייצור הכללי באמצעות תחנות אלו (כ־6.7 מגה-ואט) הוא זניח בהשוואה ליכולת הייצור הארצית (כ־13,000 מגה-ואט, נכון לשנת 2013).
יתרונות וחסרונות
יתרונות:
- לא מזהם את הסביבה
- מופעלת על ידי אנרגיית התנועה של המים
- אנרגיה נקייה המיוצרת ללא תהליך בערה
- זמינות גבוהה- לאנרגיה זו זמינות גבוהה סביב 90% (לעומת אנרגיית רוח בעלת 25%)[דרוש מקור].
חסרונות:
- זיהום המים[דרוש מקור]
- גרימה למותם של יצורים החיים במים, כמו דגים ואצות
- הצפה.
- השקעה התחלתית- השקעה ראשונית גבוהה כדי ליצור תחנת כוח חדשה[דרוש מקור].
- כמות המשקעים בהתאם- היצור תלוי בגשמים, בעיקר באזורים מסוימים.
כל אלה גורמים למריבות רבות בין החברות שמייצרות את הסכר לבין ארגוני טבע.
קישורים חיצוניים
- ד"ר ארז גרטי, איך פועלת תחנת כוח הידרואלקטרית?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 ביוני 2011
הערות שוליים
- ^ התחנה ההידרואלקטרית, באתר קיבוץ הנשיא
| אנרגיה מתחדשת | ||
|---|---|---|
| אנרגיה סולארית | תא פוטו-וולטאי • פאנל סולארי • מגדל שמש • טורבינה סולארית • ארובת שרב (טכנולוגיה מוצעת) • בריכת שמש • דוד שמש • לייזרים שאובי-שמש • הליוסטט • תנור שמש | 
|
| אנרגיית רוח | טורבינת רוח • טחנת רוח | |
| אנרגיית מים | אנרגיה הידרואלקטרית • תחנת כוח הידרואלקטרית • אנרגיית גלים • אנרגיית גאות ושפל • טחנת מים • מבטשה • אנרגיה שאובה | |
| כוחות נוספים | דלק ביולוגי (ביו דיזל) • ביוגז • אנרגיה גאותרמית | |
33347918תחנת כוח הידרואלקטרית