קליפה
ערך זה עוסק בשכבת המגן החיצונית של פרי או ירק. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו .jpg)
קליפה היא שכבת המגן החיצונית של הפרי או הירק אשר ניתן לקלפה. קליפה קיימת גם בסוגי מזון אחרים, כגון ביצים.
בהתאם לעובי והטעם, קליפת הפרי נאכלת לעיתים כחלק מהפרי (כמו עם תפוחים). במקרים מסוימים הקליפה היא לא טעימה או בלתי אכילה, ובמקרה זה תוסר ותושלך (דוגמת בננות או אשכוליות). קליפת פירות מסוימים, לדוגמה רימון, עשירות בטאנין ובפולי -פנולים אחרים. הקליפה של פירות ההדר היא מרה בדרך כלל ולא נאכלת בצורה גולמית, אך ניתן להשתמש בה בבישול.
קמח מלא הוא קמח שבהכנתו נטחן הדגן בשלמותו, כולל הקליפה, ואילו קמח לבן הוא כך שבו נטחן הדגן לאחר הסרת קליפתו.
קילוף
עיבוד של פירות וירקות לשם אכילתם כולל גם קילוף (בהתאם לאופי הקליפה). לעיתים נעשה הקילוף בידי הצרכן, סמוך לאכילה (למשל באכילת בננה), ולעיתים בידי המשווק. גרעיני חמנית, למשל, נמכרים בקליפתם או קלופים בידי המשווק. שקדים נמכרים בשלוש רמות קילוף:
- בצורתם הטבעית, ללא קילוף.
- קילוף חלקי: הסרת הקליפה החיצונית, הירוקה, והותרת הקליפה הפנימית.
- קילוף מלא: הגלעין בלבד, מוכן לאכילה.
בדגנים, קמח מלא הוא קמח שבהכנתו נטחן הדגן בשלמותו, כולל הקליפה, ואילו קמח לבן הוא כך שבו נטחן הדגן לאחר הסרת קליפתו.
פעולת הקילוף נעשית ידנית או באמצעות מכשיר המיועד לכך, כגון קולפן או סכין, בהתאם לאופי הקליפה. בתעשיית המזון משמשות גם מכונות קילוף.
לעומת קליפות רוב הפירות שניתן לקלפן, הרי שקליפות האגוזים אינן מתקלפות ביד או בקולפן והן נקראות קליפות למרות קשיחותן.
בישראל, פירות וירקות בלתי מעובדים פטורים ממס ערך מוסף. פעולות עיבוד מסוימות, כגון ניקוי או הבחלה, אינן פוגעות בפטור זה, אך קילוף הוא עיבוד המבטל את הפטור - מכירת פרי שקולף חייבת במס.[1]
בהלכות כשרות, יש המקפידים על איסור לינת לילה לפיו אין לאכול בצלים, שומים וביצים שנקלפו ועבר עליהם לילה, מפאת סכנה.
הערות שוליים
- ^ הוראת פרשנות מס' 6/2015- החבות במע"מ של מכירת פירות וירקות, באתר רשות המיסים, 30 בדצמבר 2015
