תשלומי בושת
בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחד מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי, שבת ובושת). התשלומים הם עבור כל בושה שנגרמה בשעת הנזק, בעקבות צפייה של הרואים, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק.
חיוב בושת הוא רק כאשר המזיק הזיק בכוונה[1].
חיוב בושת נידון רק על ידי בית דין של סמוכים ולכן היום לא דנים דיני בושת. אמנם, אם הניזק תופס בממונו של המזיק, לא ניתן להוציא ממנו.
מקרים מיוחדים
לפעמים יש בעלות חוקית או כללית על תשלומי הבושת של האשה, בהתאם למצבה המשפחתי והגופני:
קטנה ונערה
המבייש ילדה קטנה עד גיל 12 או נערה עד גיל 12.5, נותן את תשלומי הבושת לאביה. אם מת האב לפני העמדה בדין, לפני שזכה בפועל בתשלומים, זוכה הנערה עצמה בבושת, מכיוון שתשלומי הבושת הוקשו לקנס שבהם החיוב חל רק בזמן ההעמדה בדין[2]. אך אם מת האב לאחר העמדה בדין - לאחר שזכה בתשלומים, יורשים האחים - הבנים את התשלומים מאביהם מדין ירושה[3]. לפי רבי שמעון, עד שבאים התשלומים לידי האב הוא אינו זוכה בהם, כי כתוב "ונתן לאבי הנערה". לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה[4], ולכן אם מת לפני שבאו לידו ממש, אפילו לאחר העמדה בדין, אין יורשים בניו מכוחו אלא הנערה עצמה זוכה בתשלומים[5]
אשה נשואה
המבייש אשה נשואה, בושתה שלה, אך לפי רבי יהודה בן בתירא יש לבעל שותפות בתשלומי הבושת. אם הכה אדם אשה במכה הגורמת לבושה, אם מדובר ב"בושת שבסתר", שביישה בינו לבינה, כך שעיקר הבושה הייתה שלה עצמה, מגיע לאשה שני שלישים מהבושת ולבעל שליש אחד, אך אם הכה אדם אשה במקום גלוי וציבורי לעיני אנשים אחרים, כך שהבושה מגיעה באופן ישיר לבעל - שבושה היא לו שביזו את אשתו, מגיע לבעל שני חלקים ולאשה רק שליש[6].
בתלמוד מובא כי היו שחשבו שחלקו של הבעל בתשלומי אשתו קשורה בבעלותו עליה, שלא הבינו מדוע שיקבל הבעל תשלומים על בושת של אשתו, וכי אם ירקוק אדם בבגד של חבירו ישלם לו בושת? והוסבר, כי כאשר מבייש אדם אשתו של חבירו יש לבעל עצמו בושה, (אך כאשר רוקק בבגד של חבירו אין לחבר בושה) ולכן יש לו חלק בבושת[7] (בתלמוד ירושלמי מוסבר כי לבעל יש צער בבושת אשה, כי צערה - צערו, כי הוא משתתף בצערה). לעומת זאת, כאשר הקשה רבינא, אם כך למה לא ישלם אדם דמי בושת - כאשר בייש אדם ממשפחה מכובדת - לכל המשפחה המורחבת, והסביר רב אשי כי כדי לחייב תשלומי בושת צריך שהביוש יהיה בגוף האדם עצמו, אשתו כגופו, אך בני משפחתו אינם נחשבים כגופו[8].
מדד לתשלומים
המדד לתשלומים מפורש במשנה במסכת כתובות:”' איזהו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש”[9]
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"א, סעיף א'
- ^ תוספות בכתובות מא ב.
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ד', משנה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"א עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ו', משנה א'.
- ^ ראו בשיטה מקובצת פירושים שונים בדברי הגמרא, וזה אחד מהם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ו עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ' עמוד א'.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
23458007תשלומי בושת