ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן חלק מסדר התפילה היהודית, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מתפילת ערבית ותפילת שחרית. מספר הברכות ונוסחן שונה בין ערבית ושחרית: בתפילת שחרית אומרים שלוש ברכות, שתיים לפני קריאת שמע ואחת אחריה. בערבית אומרים ארבע ברכות, שתיים לפני ושתיים אחרי. שלוש הברכות הנאמרות בשחרית דומות או מקבילות לשלוש הברכות הראשונות בערב, אף שהגרסאות הנאמרות בערב קצרות יותר. הירושלמי כותב שהמקור לברכות אלו הוא מהפסוק בתהילים שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (תהילים קיט,קסד) דהיינו שבשעה שאומרים ביום את משפטי צדקך, נהללך אף בשבע ברכות אלו.
רשימת הברכות
לפני קריאת שמע
בשחרית:
- ברכת יוצר: הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בשחרית היא "ברכת יוצר" (או "יוצר אור") הנקראת כך משום שהיא נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל". בשבת, מאריכים בברכה זו מעניין השבת, ומוסיפים פיוט קל אדון על כל המעשים. ביום כיפור, יש הפותחים במשפט "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הפותח לנו שערי רחמים, ומאיר עיני המחכים לסליחתו, יוצר אור ובורא חושך, עשה שלום ובורא את הכל".
- ברכת אהבה: הברכה השנייה עוסקת בקשר בין הקל לבין עם ישראל. הברכה פותחת במילים "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו" (בנוסח אשכנז: "אהבה רבה"). בזמן הגאונים, היו שתי נוסחאות לברכה: הנוסח הנפוץ נפתח ב"אהבת עולם", ונוסח נוסף היה "אהבה רבה", כאשר הוא נאמר גם במעריב. רב כהן צדק גאון עשה פשרה בין המנהגים וקבע לומר בשחרית אהבה רבה ובערב אהבת עולם[1].
בערבית:
- ברכת מעריב (ערבים): הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בערבית מקבילה לברכת יוצר. נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר בדברו מעריב ערבים". היא עוסקת בשליטתו של הקל בגרמי השמים, בחושך ובאור, ובאיזון שבין היום והלילה ובין החושך והאור. ברוב נוסחי התפילה בברכה זו אין הבדל בין ימי חול ושבתות וחגים, אך בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת.
- ברכת אהבה: נוסח ברכה זו בערב קצר מזה שבבוקר, אך היא עוסקת באותם נושאים.
אחרי קריאת שמע
בשחרית:
- ברכת גאולה ("אמת ויציב"): ברכה זו עוסקת בשני נושאים. הנושא הראשון הוא אישור של אמיתות דברי התורה הנקראים במסגרת קריאת שמע, ואליו מתייחס הפתיח של הברכה, "אמת ויציב". הנושא השני והעיקרי הוא גאולת ישראל מידי אויביו בעבר, ובייחוד יציאת מצרים. מכאן שם הברכה, ולנושא זה מתייחסת גם חתימתה "ברוך אתה ה', גאל ישראל".
בערבית:
- ברכת גאולה (אמת ואמונה): ברכה זו עוסקת באותם נושאים כמו ברכת גאולה של שחרית, אבל נוסח הברכה שונה. היא פותחת במילים "אמת ואמונה" ולכן נקראת גם כך.
- ברכת השכיבנו: ברכה זו נאמרת רק בערבית, משום שהיא עוסקת בבקשת הגנה בשעות הלילה. הברכה מתחילה במילים "השכיבנו ה' אלוקינו (הספרדים אומרים: אבינו) לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום", ומסתיימת במילים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד". לדעת הרמב"ם[2] והשולחן ערוך יש לחתום את ברכת השכיבנו בעניית אמן אחר הברכה של עצמו, ואילו לדעת הרמ"א אין לענות אמן אלא כששמעה מאחרים.
התפתחות הברכות
במשנה במסכת תמיד מוזכרות ברכות שהיו הכהנים אומרים בבית המקדש לפני ואחרי קריאת שמע: ברכה אחת לפניה (על פי התלמוד מדובר בברכת אהבה), ושלוש ברכות לאחריה: "אמת ויציב", "עבודה" ו"ברכת כהנים".
סדר הברכות המקובל היום מוזכר במסכת ברכות, אך חוקרים משערים שנוסח הברכות בעבר היה מקוצר יותר. רב סעדיה גאון למשל מביא נוסח קצר יותר של ברכת יוצר, המורכב משלושה משפטים - הפתיחה, המשפט השני, והחתימה של הנוסח המקובל היום. ביניהם נוספו במהלך ההיסטוריה לברכה קטעי פיוט, פסוקי קדושה, תאורי מלאכים ועוד. מקור נוסף שממנו ניתן ללמוד על ההתפתחות ההיסטורית של הברכות הוא מהשוואה בין גרסת השחרית והערבית. ברכת אהבה בשחרית, לדוגמה, עוסקת גם בבקשות לגאולה וקיבוץ גלויות, שאינן מוזכרות בברכה שבערבית. מכך ניתן להסיק שאולי הן תוספת מאוחרת יחסית לנוסח וכן מופיע בנוסח ארץ ישראל של הגניזה הקהירית.
הבדלי נוסח
בנוסח אשכנז, לפני חתימת ברכת יוצר נאמר המשפט "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו". רב סעדיה גאון התנגד לשילוב המשפט בברכה זו. הוא הדגיש שהברכה עוסקת בנושא אוניברסלי ובבריאת כלל העולם, ואת ניגודו של פסוק זה לרוח הברכה. יהודי ספרד וארצות האסלאם דבקים בהתנגדות זו ו"אור חדש" אינו כלול בנוסחיהם.
גם בברכת הגאולה בשחרית יש הבדלים בין הנוסחים.
ברכות קריאת שמע בליל שבת
בארץ ישראל היו שנהגו לומר בליל שבת ברכות קריאת שמע בנוסח מיוחד, הנוסח מובא בסידור רס"ג. בתשובת הרמב"ם[3] הביא מנהג זה כמנהג הפשוט בבבל וסוריה ואדום,[4], נוסח זה נהוג עד היום בקרב הנוהגים להתפלל בנוסח איטליא:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר כִּלָּה מַעֲשָׂיו בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיִּקְרָאֵהוּ עֹנֶג שַׁבָּת, קִדְּשׁוֹ מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב, הִתְקִין מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כִּרְצוֹנוֹ, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ, וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.
לְמַעַן אַהֲבַת עֲמוּסִים, נָטַעְתָּ עֵץ חַיִּים, שַׁבָּת קִדַּשְׁתָּ מִיָּמִים וְאוֹתָהּ הִנְחַלְתָּ לִתְמִימִים, וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הִיא עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.
אמת ויציב כו' כבכל ערב[5], ומוסיף:
אֱמֶת אֱמוּנָתְךָ בַּשְּׁבִיעִי קִיַּמְתָּ גָּזַרְתָּ דִּבַּרְתָּ הִקְשַׁבְנוּ וְשָׁמַעְנוּ, זְכוֹר חִמַדְּתָּ טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ כְּתוּבָה הִיא לְרֹאשׁ אַרְבָּעָה, מִשְּׁעַת נְתִינָתָהּ שִֹימַח בָּהּ לֵב יְשֻׁרוּן, עֵדָה פָּדִיתָה צְדָקָה קָנִיתָה, רוֹמַמְתָּ שַׁבָּת תָּמִיד בֵּינְךָ לְבֵינֵינוּ, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים עוֹלָמְךָ תִּכַּנְתָּ וּבַשְּׁבִיעִי נַחְתָּ, לְמַעַן שֶׁתַּנִּיחַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. אָבוֹת וּבָנִים כְּעָלוּ מִן הַיָּם, בְּגִילָה בְּרִנָּה אָמְרוּ כֻלָּם: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא". שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִי רָאוּ גְּבוּרָתְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם, זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ עָנוּ וְאָמְרוּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמָר: כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב, וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.
ברכת השכיבנו בשבת
בנוסח אשכנז ואף בנוסח איטליא (שאומרים שאר ברכות ק"ש בנוסח מיוחד) נוסח ברכה זו הוא כמעט כמו בימות החול אלא שמוספים לומר "ופרושׂ עלינו סוכת שלומך" ובמקום לסיים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד", מסיימים "ברוך אתה ה' פורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים". הנוסח דומה לנוסח ארץ ישראל (גם בחול), "בָּרוּךְ אַתָּה יי פּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם".
אצל הספרדים והתימנים משמיטים מנוסח הברכה את הבקשה להצלה "והסר מעלינו מכת אויב, דבר, חרב..." וכו' ואומרים במקום "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו)שלום", וחותמים "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים (יש מוסיפים: עיר הקודש) אמן".
רבי דוד אבודרהם מביא מנהג שהיה נהוג בזמנו בערים איסביליא (היא סביליה) וטליטלא (טולדו) לומר ברכת השכיבנו בשבתות כמו בימות החול ורק בימים טובים היו אומרים "ופרוס עלינו" וכו', אך לדעתו אין מנהג זה נכון. יש מן הספרדים שבמקום הנוסח "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו) שלום" גורסים "ופרוס סוכת שלומך עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עיר קדשך".
הדיון בברכות בגמרא
סמליות המספר שבע
המספר הכולל של ברכות קריאת שמע הוא שבע (שלוש בבוקר, וארבע בערב). בתלמוד הירושלמי כתוב ששבע הברכות הן כנגד הפסוק הפסוק מספר תהילים "שבע ביום הללתיך". המהר"ל מסביר שהמספר שבע מסמל דבר שלם ומלא, "שבע מלשון שביעה", "כי יש לשבח את ה' יתברך בשבח שלם ומלא, אשר השבח השלם ומלא על ידי מספר שבע".
בריאת החושך
הגמרא, ופרשנים בעקבותיה, דנים בשאלה מדוע ב"ברכת יוצר" מברכים על בריאת החושך, שנחשב לדבר שלילי. הפירוש המקובל הוא שהכוונה היא להדגיש שהיקום, כולל הניגודים שבו, נברא על ידי הקל האחד, ולהצהיר על יחידותו ואחדותו של הקל. הברכה מבוססת על פסוק בספר ישעיהו, "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה"[6], שנאמר כפולמוס עם האמונה הזורואסטרית שעל פיה הטוב והרע נבראו בידי אלים שונים. עם זאת, החליפו המחברים של "ברכת יוצר" את "בורא רע" - ל"בורא את הכל".
מעכבים זה את זה
בשתי התלמודים לא הוכרע אם יצא כשלא אמר כל הברכות.
סדר הברכות
הגמרא מכריע שיוצא כשלא בירך ברכות ק"ש כסדרן.
הלכות למעשה
סוף זמן
למרות ההלכה שצריך לומר את קריאת שמע של שחרית עד סוף שלוש שעות זמניות, בכל זאת גם לאחר מכן ניתן לומר את קריאת שמע עם הברכות, עד סוף היום, וי"א שרק עד סוף זמן תפילה.
סמיכת גאולה לתפילה
על פי סדר התפילה, מיד לאחר הברכות ממשיכים לתפילת העמידה, שנאמרת בלחש. למעבר זה מתייחס הביטוי "סמיכת גאולה לתפילה", כלומר אמירת תפילת העמידה בסמוך לברכה השלישית מברכות קריאת שמע, ברכת גאולה. בשחרית, תפילת העמידה צמודה ממש לברכת הגאולה, אך בערבית, לאחר ברכת הגאולה נאמרת גם הברכה הרביעית, לאחריה אומרים חצי קדיש, ואז עוברים לתפילת העמידה והדבר נחשב שהסמיך גאולה לתפילה מכיון שרבנן תיקנו לומר את ברכת השכבינו אין זה הפסק. בקהילות מסוימות אומרים לאחר הברכה הרביעית ברכה נוספת שנתקנה בתקופת הסבוראים: ברכת ברוך ה' לעולם.
לקריאה נוספת
- חננאל מאק, מבוא לתפילות ישראל, ספריית האוניברסיטה המשודרת, 2001.
- סמיכות גאולה לתפילה; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ב, עמ' יח-כז.
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד הלכות ברכות קריאת שמע.
- קריאת שמע וברכותיה. על השתלשלות ברכות קריאת שמע ועל מבנה הברכות. מתוך הספר 'התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית' לאלבוגן.
- שמעון פוגל ואורי ארליך, לתולדות נוסחּה הקדום של ברכת השכיבנו
הערות שוליים
- ^ ראו אוצר הגאונים ברכות י"א: וכן אצל יוסף ויכלדר, אהבת עולם או אהבה רבה, המבשר תורני, כ"ב טבת תשע"ז.
- ^ הלכות קריית שמע פרק א הלכה טז
- ^ סימן רס
- ^ הרמב"ם העדיף שלא לאומרו, אף שאמירתו אינה מעכבת את התפילה.
- ^ עי' בערך: נוסח ארץ ישראל.
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ"ה, פסוק ז'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.