אבא (תנא)
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תחומי עיסוק | תנא |
| רבותיו | הלל הזקן, שמאי הזקן |
| בני דורו | רבן גמליאל הזקן |
אבא היה תנא שחי בסוף תקופת הזוגות, כנראה בדורם של הלל ושמאי.
אזכורו במשנה
אבא נזכר במשנה במסכת פאה, בהקשר של סיפור על רבי שמעון איש המצפה זרע שני סוגי חיטה בשדה אחת, והסתפק כמה פאה צריך להשאיר בשדה פאה. הוא עלה יחד עם רבן גמליאל הזקן לבית הדין הגדול שבלשכת הגזית כדי לברר את הדין, ושם אמר נחום הלבלר את ההלכה ששמע מרבי מיאשא, ששמע אותה מתנא בשם אבא:
מקובל אני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא, שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני, בזורע את שדהו שני מיני חיטין, אם עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פאות
.
כיוון שהלל ושמאי היו הזוג האחרון, ורבן גמליאל חי בדור שאחרי הזוגות, מסתבר שאבא חי בדור האחרון של הזוגות – תקופת הלל ושמאי, ומהם הוא שמע את ההלכה שמסר לרבי מיאשא.[1]
לפי גרסת המשנה המובאת בפירוש הרא"ש למסכת נזיר, רבי מיאשא לא קיבל מחכם בשם אבא, אלא מאביו (של רבי מיאשא)[2].
בספר יוחסין מצוטטת ברייתא על פיה בדורם של רבי אלעזר ברבי צדוק ורבן גמליאל הזקן חי תנא בשם רבי אבא[3]. הרב אהרן היימן משער שאם גרסה זו נכונה, אבא המוזכר במשנה בפאה הוא אותו רבי אבא חברו של רבי אלעזר ברבי צדוק, והוא חי בתחילת הדור הראשון לתנאים.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:אבא (תנא), באתר ויקיטקסט- רבי אהרן הימן, "אבא (תנא בזמן הבית)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף נ"ו עמוד ב', בפירוש רש"י ובתוספות.
- ^ פירוש הרא"ש, מסכת נזיר, דף נ"ו, עמוד א'
- ^ רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, ירושלים ה'תשכ"ג, עמ' 3828, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
38701777אבא (תנא)