הרב משולם ראטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משולם ראטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משולם ראטה
לידה 14 בספטמבר 1875
י"ד באלול תרל"ה
גליציה
פטירה 23 בדצמבר 1962 (בגיל 87)
כ"ו בכסלו תשכ"ג
חיפה
מקום פעילות אוקראינה, רומניה וישראל
חיבוריו קול מבשר, מבשר ירושלים, מבשר עזרא, רגלי מבשר

הרב משולם ראטה (מבוטא: רוֹטה; י"ד באלול תרל"ה, 14 בספטמבר 1875 - כ"ו בכסלו תשכ"ג, 23 בדצמבר 1962) היה רב, דיין ופוסק הלכה באוקראינה, רומניה וישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בעת קום מדינת ישראל, מחבר הספר "קול מבשר".

תולדות חייו

נולד בגליציה למשפחת חסידי טשורטקוב. למד תורה אצל הרב יעקב וידנפלד, אב"ד הרימלוב, הרב אברהם שטינברג בעל 'מחזה אברהם' ואב"ד ברודי, והרב מאיר אריק. כבר בגיל 13 נודע בעולם היהודי כ"העילוי מהורנדקה", סופרו עליו סיפורי גאונות והוא השתדך עם בתו של הגביר שטינהולץ. בשנת תרנ"ג, בהיותו בן 18 הוסמך לרבנות ונישא לארוסתו. הזוג הצעיר היה סמוך על שולחן אבי הכלה במשך ארבע שנים במילניצא. בשנת תרנ"ט מונה לרב בקהילת חרסקוב (חורוסטקוב), לאחר שהרשים את יהודי העיר בשבת מבחן ששהה בעיר. רוב גדול של תושבי העיר בחרו ברב ראטה, אולם חסידי הוסיאטין סירבו לקבל רב שלא מהחוג שלהם ובחרו רב אחר ששימש במקביל לרב ראטה[1].

בחרסקוב היה הרב ראטה פעיל בארגון "מציון תצא תורה" שיסדה בית ספר ברוח המזרחי בחרסקוב. בשנת תרס"ו יסד ישיבה בעיר וכיהן בה כראש ישיבה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה[2]. בשנת תרפ"א השתתף כציר בקונגרס הציוני ה-12.

בשנת תרפ"ט, עבר לכהן כרב בסוצ'אבה (שכונתה שאץ), ולאחר שש שנים עבר לכהן כאב בית דין בצ'רנוביץ והחל משנת 1936 כיהן בראשות הישיבה במקום[3]. לאחר הכיבוש הנאצי, הוברח תמורת שוחד רב מצ'רנוביץ לבוקרשט ועלה לארץ ישראל בשנת תש"ד[4] ומונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר במועצת הרבנות הראשית[5]. בשנות ה-50 של המאה ה-20 פרש לביתו בבני ברק[6].

אשתו הראשונה נפטרה עליו בחייו ולאחר זמן נישא ללאה בת רבי פינחס מנחם מענדל רובין מסערט, שמילא את מקום אביו רבי שמואל שמעלקא כאדמו"ר בסערעטה בוקאווינא (סירט, בוקובינה).

נפטר בחיפה והועלה לקבורה בירושלים בחלקת הרבנים בבית הקברות סנהדריה. על שמו רחובות בשכונת בית וגן בירושלים[7], בשכונת קריית הרצוג בבני ברק, בנתניה (תחת השם הרב משולם ראט) וקריית שמואל (על שם ספרו "קול מבשר")[8].

השקפותיו

את הישיבה בערי חרסקוב יסד על שיטת הלימוד ההדרגתית של המשנה, "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה וכו'". הרב מאיר שפירא מלובלין לפני שפתח את ישיבתו בלובלין שלח אליו מכתב ובו ביקש את חוות דעתו באשר לסדרי הישיבה ואופן הלימוד[9].

הרב ראטה היה מזוהה עם הציונות הדתית, וזכה לביקורת על עמדותיו הציוניות. עם זאת, היה מוערך גם על חוגים חרדיים אשר יצאו נגד שימוש במילים חריפות בביקורת עליו[10].כאשר נשאל הרב צבי יהודה הכהן קוק מי לדעתו נחשב גדול הדור אחרי פטירת אביו הראי"ה, ציין את הרב ראטה. הוא ויתר על תפקידי רבנות בקהילות חשובות כמו לבוב אשר התנו את קבלת הרבנות בהפסקת התמיכה בציונות.

כתב תשובה המחייבת אמירת הלל ביום העצמאות אך התנה את אמירת הברכה בהשגת הסכמה מצד רוב גדולי ישראל[11]. התנגד בנחרצות לתנועה הקונסרבטיבית ובעקבות זאת סירב לקבל את פרס הרב קוק ביחד עם פרופסור שאול ליברמן אשר כיהן כמרצה בבית המדרש לרבנים באמריקה של התנועה הקונסרבטיבית[12].

משפחתו

  • בנו אפרים נפטר על פני אביו בגיל 19.
  • בתו שרה תמר נישאה לרב ד"ר ישראל הייטנר (האיתן), שכיהן שנים רבות כרב הראשי של חיל הים. בנם הרב יצחק מאיר האיתן כיהן כרב אזורי בשומרון, ניהל את עזבונו והוציא לאור מכתביו.
    • בתם צפירה נישאה למדען צבי קמיל. חתנם של צבי וצפירה קמיל הוא אבי רט, נין אחיו של הרב משולם ראטה.

ספריו

לקריאה נוספת

  • מבשר ואומר : מתולדותיו, מעשיו ומכתביו של הגאון הרב משלם ראטה זצ"ל, גבעת שמואל תשס"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Sefer Choroskow, פרק ראשון
  2. ^ מגורים בספרד ובגרמניה, אתר דעת
  3. ^ מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם, תשט"ז, ניו יורק, עמוד 536
  4. ^ דב אברון, חינוך במאבקו, ספריית אלינר, תשמ"ח, עמוד 138; [1]
  5. ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר היברובוקס; לא ברור אם מונה מיד בהגיעו לארץ או רק בתש"ז
  6. ^ ספר שו"ת קול מבשר, הפרדס, כסלו תשי"ז, עמוד 28, באתר היברובוקס
  7. ^ אתר עיריית ירושלים
  8. ^ אמציה פלד, רחוב קול מבשר, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
  9. ^ "אגרות ותולדות מהר"ם שפירא", דוד אברהם מנדלבוים, תשע"א.
  10. ^ דברי הביקורת על ספרו קול מבשר, כרם, שבט תשי"ח; ביקורת על הביקורת, כרם, ניסן תשי"ח, עמוד 2; התנצלות, כרם, אלול תשי"ח, עמוד 24; קובץ בית אהרון וישראל, כסלו-טבת, תשנ"ה, עמוד קל
  11. ^ שו"ת קול מבשר, חלק א', כ"א
  12. ^ שאול ליברמן והתנועה האורתודוקסית, הרהורים, 26 בינואר 2006. הבלוג מתייחס לספר של מרק שפירו בנושא.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0