מלחמת שאול בעמלק

מלחמת שאול בעמלק הוא אירוע המתואר בתנ"ך, בו שאול המלך מצטווה על ידי ה' להילחם בעמלק מלחמת חורמה, ולא להשאיר מזרע עמלק כל זכר. שאול אינו מקיים את דבר ה' כפי שנצטווה ובכך מודח ממלכותו, והיא נמסרת לדוד בן ישי.

רקע

לאחר המלכת שאול, פוקד שמואל את שאול בציווי ה', להילחם בעמלק ולהשמידו:

עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר

— ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ג'

שאול המלך מתארגן למלחמה. הוא לוקח מעם ישראל מאתיים אלף אנשים, ועוד עשרת אלפים איש מיהודה, הולך ל'עיר עמלק', נלחם בהם ומנצחם, ובכך מתקיימת נבואת בלעם "וְיָרֹם מֵאַגַג מַלְכּוֹ" שהמלך הראשון של ישראל יכבוש את מלך עמלק.

למרות הציווי המפורש שלא להשאיר זכר מעמלק ומהשלל, בני ישראל הורגים את כל עם עמלק, מלבד את אגג שהיה באותה העת מלך עמלק ומשאירים אותו חי: "וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב". בנוסף לאגג השאירו בחיים את הצאן והבקר המשובחים. לפי האמור בפסוקי הנביא, הם חמלו על הצאן והבקר, מרחמים: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם".

על פי קדמוניות המקרא, שאול חס על חיי אגג מתוך בצע כסף, כי זה הבטיח לגלות לו מקום בו הוסתר אוצר. ובטרם הרג שמואל את אגג התעברה ממנו אשתו, הריון ממנו נולד בנו אֵדַלְיוֹס אשר הרג בסופו של דבר את שאול על הגלבוע.

חז"ל דורשים שכנסת ישראל אמרה בעת גזירות המן האגגי - ראו ”מה שילם לי ימיני, דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל”.

הדחת שאול

מיד לאחר סיום המלחמה, שולח ה' את שמואל לומר לשאול כי הוא יודח מהמלוכה מאחר שלא קיים את דבר ה'. הדבר חרה לשמואל, והוא התפלל כל הלילה לה' שימחל לשאול על מעשה זה, אך לא נענה. בבוקר כשפוגש שאול את שמואל, הוא מבשר לשמואל כי קיים את דבר ה'. שמואל תמה באוזני שאול מהם אותם קולות הצאן והבקר שנשמעים? שאול עונה כי העם חמל על מיטב מהצאן והבקר על מנת לזבוח מהם לה', אך את יתר הצאן והבקר הם אכן הרגו.

שמואל עונה לשאול, כי ה' מעדיף שיעשו את רצונו יותר משיקריבו לפניו קרבנות: ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים”.

שמואל מבשר לשאול, כי בעקבות מעשים אלו, ה' אינו חפץ במלכותו. שאול מבקש משמואל שיבוא עמו להשתחוות לפני ה'. שמואל מסרב לכך, ופונה ללכת מעם שאול. שאול תופס את כנף מעילו של שמואל, שנקרע בעקבות כך. בתגובה אומר שמואל לשאול: ”קרע ה' את ממלכות ישראל מעמך, ונתנה לרעך הטוב ממך”. שאול עונה לשמואל כי אכן חטא, ושוב הוא מבקש משמואל שיבוא עמו להשתחוות לה', על מנת שלא יתבזה בפני עם ישראל וזקניו. שמואל נענה לבקשתו ומצטרף לשאול.

הריגת אגג

לאחר ששמואל מלווה את שאול ומשתחווה עמו לה'. הוא מבקש שיביאו לפניו את אגג, שמואל משסף את גרונו של אגג, בגלגל. לאחר מעשה זה שמואל פונה לביתו שברמה, ושאול פונה אף הוא לביתו שבגבעה (מכונה בנביא 'גבעת שאול'). שמואל מיאן לראות את שאול את יום מותו.

המלכת דוד

ערך מורחב – משיחת דוד למלך

לאחר הדחתו של שאול מהמלוכה, ה' אומר לשמואל שימליך למלך - תחת שאול - את אחד מבניו של ישי. לאחר שכל בני ישי עוברים לפני שמואל, שמואל, בנבואה מה', ממאן למשוח את אחד מהם, עד שמביאים לפניו את בנו הקטן של ישי, דוד, שבאותה עת רעה את הצאן. כשבא דוד, מבשר שמואל שאכן אליו הייתה כוונת ה' והוא מושח אותו למלך.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32805696מלחמת שאול בעמלק