תחבורה לילית

תחבורה לילית היא שם כולל לאמצעי תחבורה ציבורית הפועלים בשעות הלילה. התחבורה הלילית מופעלת על ידי ממשלות ועיריות, ופועלת בעיקר בערים גדולות. התחבורה הלילית מתחלקת לשני סוגים עיקריים: תחבורה לילית עירונית ותחבורה לילית בין-עירונית. התחבורה הלילית העירונית נפוצה פחות, ופורחת בעיקר בשנים האחרונות. קווי התחבורה, הכוללים בעיקר חשמליות ואוטובוסים, מסומנים בדרך כלל במספרים שונים מהרגיל, ומסלולם שונה גם כן, ועוצר בפחות תחנות. לעומת זאת, התחבורה הלילית הבין-עירונית נפוצה מאד, מכיוון שרבים מעדיפים לנסוע, למשל, ברכבת במהלך שעות הלילה, ולהגיע ליעדם בבוקר שלמחרת.

מאפיינים

בערים מסוימות פועלת התחבורה הציבורית ברציפות במשך 24 שעות ביממה, מה שמוריד למעשה את הצורך בתחבורה לילית ייעודית. דוגמה לשירותי תחבורה רצופים הם קווי הרכבת התחתית של ניו יורק וחלק קטן מקווי הרכבת התחתית של לונדון. רבים מהאוטובוסים של ניו יורק פועלים גם הם 24 שעות ביממה, וכך גם בעיר ברלין המפעילה את שירותי ה"מטרוטראם" שלה.

היכן שהם קיימים, שירותי הלילה מוגבלים בדרך כלל בכיסוי גאוגרפי הרבה יותר משירותי היום, עם פחות קווים ומסלולים ועוברים בנתיבים שונים לחלוטין לשירותי היום. לעיתים בכדי לחסוך בהוצאות מפעילות החברות קו אחד העובר במסלול של שני קווי יום או יותר. שירותי הלילה גם פועלים בדרך כלל בתדירות נמוכה בהרבה. לדוגמה, על פי המדריך להנחיות שירות המעבר של העיר ניו יורק, האוטובוסים של ניו יורק נדרשים לפעול לפחות כל 30 דקות בכל הזמנים למעט לילות מאוחרים. האוטובוסים המקומיים נדרשים לפעול בשעות הלילה המאוחרות (שהוגדרו מ־1 ועד 5 בבוקר) לפחות כל 60 דקות^[1].

תעריפים

על תעבורת הלילה חלים בדרך כלל מחירים נפרדים משל שעות היום המשתמשים בכרטיסים שונים. עם זאת, בגרמניה ובאוסטריה בוטלו תשלומי הלילה והתעריפים המיוחדים בעשור האחרון, כך שכל הכרטיסים של עמותות התחבורה המקומיות תקפים כעת לשימוש גם בתעבורת לילה.

מכיוון שבתחבורה הלילית נוסעים פחות אנשים מבשעות היום המחירים לשעות הלילה יקרים יותר. עם זאת, בערים רבות הורידו החברות את מספר הקווים הפעילים על מנת להוריד בעלויות, וכך יכולים הנוסעים לנסוע במחיר זהה לשעות היום.