רכבת מורשת
רכבת מורשת (באנגלית: heritage railway או heritage railroad) היא רכבת היסטורית שמורה המופעלת כאטרקציה תיירותית או מיזם של היסטוריה חיה[1].
רכבות מורשת מוקמות ומופעלות לרוב על ידי עמותות פרטיות ולרוב על בסיס מתנדבים מקומיים. הפעלת רכבות כאלו דורשת שיחזור ושימור של ציוד היסטורי כגון קטרים, קרונות, תשתיות רכבת, תחנות, סדנאות תחזוקה; בנוסף להפעלת המיזם עצמו הכולל תחזוקה שותפת, אירועים מיוחדים, הפעלת תחנות רכבת וכדומה. הרצון לשמר דיוק היסטורי כמה שניתן לצד השימוש בטכנולוגיות היסטוריות, מצריך הכשרה מיוחדת לעובדים ותחזוקה יקרה; מה שמביא מיזמים אלו לעלויות תפעול גבוהות יחסית והן נשענים על תיירות ותרומות כדי להמשיך להתקיים, גם כאשר לרוב העובדים עושים זאת כאמור בהתנדבות.
בארץ רכבת המורשת היחידה המופעלת כיום היא רכבת האלונים שהוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלוחה של המסילה המזרחית לכיוון חדרה וכפר קניר.
רכבות מורשת נבחרות
בריטניה
.jpg)
רכבת המורשת הראשונה שהוקמה כיוזמה פרטית על ידי קבוצת מתנדבים במטרת שימור היסטורי הייתה רכבת טאליל'ין בוויילס ב-1950, מאז נפתחו עשרות מיזמי מורשת דומים ברחבי בריטניה והיא כיום מוקד משמעותי לתחום רכבות המורשת. בביטניה היא ייחודית בתחום מורשת התחבורה המסילתית שכן היא הובילה את התפתחות הרכבות הראשונות בתחילת המאה ה-19 ובמהלך התיעוש המאסיבי סביב הממלכה המאוחדת התפתחה רשת מסילות רכבת נרחבת, בשנות ה-60 צומצמו משמעותית קווי הרכבת הפעילים ברחבי בריטניה מה שהותיר מסילות רבות שוממות ואיפשר הקמת רכבות מורשת רבות. כיום יש בבריטניה למעלה מ-200 רכבות מורשת, "משרד המסילות והכבישים" (ORR) אמון על תקני בטיחות וניתור פעילות רכבות המורשת המופעלות באופן עצמאי ופרטי לרוב, גוף "איגוד רכבות המורשת" (HRA) מאגן רבות מרכבות המורשת[2].
אנגליה:
- רכבת אפינג אונגר, אסקס
- רכבת עמק ננה, קיימברידג'שייר
- רכבת קיילי ועמק וורת', מערב יורקשייר
- רכבת מזרח לנקשייר, צפון-מערב אנגליה
- רכבת מידלנטון, לידס - הוקמה כרכבת תעשייתית ב-1758 ורכבת מורשת מאז 1960, כיום הרכבת הוותיקה ביותר בשימוש רציף.
- רכבת הקיטור דרטמות', דבון
- רכבת הקיטור האי וייט, האי וייט
- רכבת בלובל, מערב סאסקס
- רכבת מערב סאמרסט, סאמרסט - באורך 36.6 ק"מ היא רכבת המורשת הארוכה בבריטניה.
- רכבת ונסלידייר, צפון יורקשייר
- רכבת עמק סוורן, ווסטרשייר ושרופשייר
ויילס:
- רכבת טאליל'ין, גוויניד'
- רכבת הרמה הוולשית, גוויניד'
- רכבת פסטיניוג, גוויניד'
- רכבת הר סנודון, גוויניד'
- רכבת ל'אנגול'ן, דנבישייר
- רכבת עמק רידול, קרדיגיון
סקוטלנד:
- קו מערב ההיילנדס, רכבות קיטור היסטוריות מופעלות בקו בחודשי הקיץ כאטרקציה תיירותית
- רכבת קית' ודאפטון, מוריי
אירופה
- רכבת הולנטל, אוסטריה תחתית
- בקוור קלינרבאן, גרמניה
- רכבת פיכטלברג, גרמניה
- רכבת אלבולה (חלק מהרכבת הרטית) - אתר מורשת עולמית, גראובינדן, שווייץ
- רכבת ריגי, שוויץ
- רכבת הקיטור פורקה, שוויץ
- מוקניצה עמק הוואסר, רומניה
- אינלנדסבאנאן, שבדיה - קו רכבת באורך 1,288 ק"מ העובר במרכז שבדיה ומפעיל קו נוסעים על גבי רכבות היסטוריות
איטליה:
באיטליה קיים מוסד רכבות המורשת המוגן על פי חוק (חוק מס' 128, ה-9 באוגוסט 2017[3]) וזוכה לתמיכה ממשלתית.
- רכבת ברנינה (חלק מהרכבת הרטית) - אתר מורשת עולמית, בין איטליה לשווייץ
- רכבת אסיאנו-מונטה אנטיקו, טוסקנה
- רכבת נוברה-וולארו, פיימונטה
צפון אמריקה
- רכבת רורינג קמפ, קליפורניה
- רכבת דורנגו וסילברטן, קולורדו
- רכבת גרנד קניון, אריזונה
- רכבת מדינת טקסס, טקסס
- רכבת מערב מרילנד, מרילנד
- רכבת היין עמק נאפה, קליפורניה
- רכבת צפון נבדה, נבדה
- רכבת ארקייד ואטיקה, ניו יורק
דרום אמריקה
- לה טרוצ'יטה, ארגנטינה.
- רכבת פוגיאן הדרומית "רכבת סוף העולם", ארץ האש, ארגנטינה.
- רכבת העננים, ארגנטינה.
אסיה ואוקיאניה
- רכבת פאפינג בילי, אוסטרליה - רכבת המורשת השנייה להיפתח בעולם (1962)[4].
- רכבת זיג זג, אוסטרליה
- רכבת יער קפו, אינדונזיה
- רכבת האלונים, ישראל
רכבות הרריות בהודו:
אלו לא נחשבות רכבות מורשת במובן הנהוג, שכן אלו קווי נוסעים בשימוש תחבורתי רגיל, אך מתבססים על תשתית וציוד היסטוריים הנמצאים בשימור. משום השימור ההיסטורי הייחודי, חלק מהן זכו (או נמצאות בתהליך) להכרזה כאתר מורשת עולמית.
קישורים חיצוניים
- מגזין רכבת המורשת הבריטי
- חברת רכבות המורשת בארצות הברית
הערות שוליים
- ↑ How Heritage Railways Preserve History, Strasburg Railroad, 7 בדצמבר 2022
- ↑ Minor and heritage railways, Office of Rail and Road
- ↑ Legge 9 agosto 2017, n. 128, Gazzetta Ufficiale della Repubblica Italiana
- ↑ The History of Puffing Billy, Puffing Billy
רכבת מורשת40367017Q420962