רבי מונא (תנא)
| מקום פעילות | עכו, ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור החמישי של התנאים |
| רבותיו | רבי יהודה |
| בני דורו | רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי בן רבי יהודה |
רבי מונא היה תנא ארצישראלי בדור החמישי תלמידו של רבי יהודה.
משנתו
מוזכר בתלמוד בבלי כשמביא מימרות משמו של רבי יהודה, במסכת ברכות[1] מובא שאמר בשם רבי יהודה שעל פת הבאה בכסנין מברכים המוציא, ונחלקו שם אמוראים האם ההלכה כמותו או לא.
כמו כן במסכת מגילה[2] אמר בשם רבי יהודה שהקורא את המגילה ושהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, ונחלקו רב ושמואל האם ההלכה כמותו. וכן חידש את נטילת ידיים בשחרית[3].
גר בעכו (שהינה עיר בגבולות ארץ ישראל ההלכתית), ומסופר בתלמוד ירושלמי[4] שפעם אחת הגיעו אליו רבי יהודה הנשיא ורבי יוסי בן רבי יהודה במוצאי שנת השמיטה, וביקש רבי שיתנו להם לאכול ירקות, ונתן להם בשר. למחרת ביקש רבי שוב לאכול ירקות, ונתן להם בשר עוף. שאל רבי את רבי יוסי האם רבי מונא עשיר שנותן להם בשר במקום ירקות, ענהו רבי יוסי שמעולם לא היה עשיר, אבל הוא סובר כרבו רבי יהודה שירקות שביעית אסורים בערי הגבול של ארץ ישראל. כשמעו זאת - ציווה עליו רבי שיתחיל להורות להיתר.
מאמרותיו
אמר רבי מונא משום רבי יהודה טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית מכל קילורין שבעולם
הוא היה אומר יד לעין תיקצץ, יד לחוטם תיקצץ, יד לפה תיקצץ, יד לאוזן תיקצץ, יד לחסודה תיקצץ, יד לאמה תיקצץ, יד לפי טבעת תיקצץ, יד לגיגית תקצץ, יד מסמא, יד מחרשת, יד מעלה פוליפוס.
פירש רש"י יד לעין - שחרית קודם שיטול ידיו: תיקצץ - נוח לו שתקצץ שרוח רעה שורה על היד ומסמתו וכן כולן:
קישורים חיצוניים
הרב אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ג עמוד 883 - 884