רבי יצחק שלמה זילברמן

רבי יצחק שלמה זילברמן

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב יצחק שלמה זילברמן
לידה	30 באפריל 1929 כ' בניסן ה'תרפ"ט ברלין, גרמניה.
פטירה	13 במרץ 2001 (בגיל 71) י"ח באדר ה'תשס"א
מקום קבורה	הר הזיתים
מקום פעילות	ירושלים, ישראל.
השתייכות	חרדי, ליטאי
תחומי עיסוק	חינוך (שיטת זילברמן)

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן ה'תרפ"ט, 30 באפריל 1929 - י"ח באדר ה'תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א.

קורות חייו

קבר הרב יצחק שלמה זילברמן בהר הזיתים

נולד בברלין שבגרמניה לרבקה ולד"ר אברהם משה זילברמן, שתרגם את פירוש רש"י על החומש לאנגלית. בילדותו התייתם מאמו וגדל אצל אביו. בשנת ה'תרצ"ד (1934) עקב עליית הנאצים לשלטון, היגרה המשפחה לאנגליה, שם נפטר אביו.

בשנת ה'תרצ"ט (1939) עלה לבדו לארץ ישראל, וגדל בבית דודו ד"ר יעקב לוי מנהל חדר יולדות בבית החולים ביקור חולים אשר התגורר בשכונת רחביה בירושלים, למד בבית ספר חורב ובישיבת "קול תורה" אצל הרב שלמה זלמן אויערבאך בשנותיה הראשונות. לאחר מכן הצטרף לקבוצה שהתגבשה סביב הרב אליעזר יהודה פינקל שבהמשך התמסדה כ"ישיבת מיר".

בעצת החזון איש נשא לאשה את שיינדל בת הרב יום-טוב זלוטניק מירושלים על אף התנגדות חלק ממשפחתו, ובעקבות כך החליף את לבושו מלבוש אירופאי ללבוש ירושלמי, והתגורר בשכונת "שערי חסד" הירושלמית. לזוג נולדו שמונה עשר ילדים, תשעה בנים ותשע בנות.

בנערותו התחבר לדרך החסידות, ובפרט לחסידות חב"ד וברסלב, על מנת לברר את מהות השיטה ואמיתותה, היה לו גם קשר עם האדמו"ר מגור ה'בית ישראל'. אך לאחר מכן נקט בעמדה של התנגדות לחסידות, לאחר שנים של בירור התמקד בדרכו של הגאון מווילנא, לצד זאת דבק גם במשנת רמח"ל, וראה את תורת הגר"א והרמח"ל כמשלימות זו את זו.

עסק רבות בשיטת החינוך לבנים בתלמודי תורה. שימש בוחן בתלמוד התורה של כולל שומרי החומות, ובשנות השישים יזם את הקמת ת"ת קמניץ. לאחר ששיטת הלימוד שרצה להנהיג לא התקבלה שם, הקים את ת"ת הדר ציון, שגם ממנו פרש מאוחר יותר.

התנדב רבות בייעוץ בענייני שלום בית, וכן במתן עידוד ותמיכה לאנשים שסבלו מהתמודדויות רגשיות ונפשיות.

הרב זילברמן הקפיד שלא לקבל משכורת מעיסוקו בחינוך^{[דרוש מקור]}, בנימוק שהדבר היה מונע ממנו לדבוק בדרכו הייחודית. תחת זאת התפרנס כסופר סת"ם. בין היתר קנו ממנו תפילין הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יוסף שלום אלישיב^{[דרוש מקור]}. הרבי מלובביץ' רצה להזמין ממנו תפילין, אולם הדבר לא יצא לפועל בעקבות אי הסכמתו להתחייב שלא ידבר בפומבי נגד חסידות חב"ד. הוא עודד את לימוד המלאכה, וניסה ולהוזיל את עלויות מוצרי הסת"ם, מכיוון שלדעתו ההלכה מחייבת שלכל יהודי יהיה ספר תורה. פיתח קולמוסים כדי להקל על המלאכה, בהם נוצה עם ראש גמיש מזהב וקולמוסים עם מכלי דיו פנימיים.

בשנות השמונים הקימו בניו את המוסדות בעיר העתיקה בירושלים הידועים בשם "אדרת אליהו", ובהם ישיבת אדרת אליהו.

בכ' בחשוון ה'תשמ"ט (30 באוקטובר 1988) נרצחה בתו, רחל וייס, עם שלושת ילדיה - רפאל, נתנאל, ואפרים, בפיגוע בקו 961 במבואות יריחו באוטובוס שנסע מטבריה לירושלים, אירוע שהותיר בו את רישומו עד יומו האחרון. בהספדו, שעורר הדים רבים, פתח בקבלת הייסורים באהבה וציטט את לשון הגמרא "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה - אם חסד - אשירה, ואם משפט - אשירה", ולאחר מכן התחיל לבכות. על שמם קראו בניו לרשת החינוכית שהקימו "נר לרחל ובניה".

בה'תשנ"א (1991) עבר לגור בעיר העתיקה בירושלים, בין היתר כדי לקרב את הגאולה על ידי החזרת 'אנשי אמנה' לירושלים המקודשת, על פי דברים המופיעים בספר קול התור. מאותה סיבה מתגוררים גם רבים מתלמידיו ברובע היהודי. התאלמן בשנת ה'תשנ"ב (1992), ונישא בשנית בשנת ה'תשנ"ח (1998).

נפטר בי"ח באדר ה'תשס"א לאחר מחלה ונקבר בהר הזיתים בירושלים. בין מספידיו: הרב אביגדור נבנצל, הרב שמואל אוירבך, הרב משה יהודה שלזינגר, הרב נתן צבי פינקל והרב אורי זוהר.

עיקרי שיטתו

שיטתו החינוכית והלימודית

ערך מורחב – שיטת זילברמן

הרב זילברמן פיתח שיטה חינוכית מיוחדת שנקראת על שמו. השיטה מבוססת על דברי חז"ל במסכת אבות ומסכת קידושין ולדבריו נהגה בזמן חז"ל. לפי השיטה, ילדים הנכנסים לבית הספר לומדים תחילה את כל המקרא, וגורסים אותו רבות. ולאחר מכן את כל שישה סדרי משנה, בשינון רב בשאיפה כי ידעו אותם על-פה. לאחר מכן מתחילים בלימוד הגמרא.

דגל בשיטה שחובה על ההורים לדאוג שלילדים יהיה טוב בבית, ושאין לסלק ילד מהבית בשום מצב^{[דרוש מקור]}.

בלימוד הגמרא סבר שצריך לשנן פעמים רבות וללמוד "אליבא דהלכתא", כלומר לימוד לצורך הסקת המסקנות ההלכתיות מהסוגיה, ולא לשם פלפול וחידוד בלבד.

ראה עצמו כצועד בדרכו של הגאון מווילנה וראה את שיטתו כיישום דרכו. כמו כן יישם למעשה את פסקיו ההלכתיים.

למד ולימד את תורת הקבלה, על פי דרכם של הגר"א והרמח"ל. יחד עם הרב חיים פרידלנדר, הרב יואל קלופט ואחרים השתתף בקבוצה שעסקה בלימוד ובהדפסה של כתביהם הקבליים של הגר"א והרמח"ל והדפסת ספרי רמח"ל מכתבי-יד.

השקפת עולמו

הרב זילברמן עם רבי שלמה זלמן אוירבך

דגל בשיטה של "קבל את האמת ממי שאמרה", והיה שומע את טענות מבקריו, גם אם היו אלו ילדים וכדומה.

בהמשך לגר"א, הרב זילברמן התנגד לחסידות, וראה בה סטייה מדרך עבודת ה' הרצויה. אמר שיסוד עבודת ה' הוא ידיעת האדם שהוא "עבד ה'"^{[דרוש מקור]}. החסידות, לטענתו, מעדיפה לפעול לפי רגשות ובעקבות כך אינה מקפידה על זמני תפילה וכדומה. הוא התנגד לפרשנות החסידית לתורת הצמצום של האר"י, אשר לפיה גילוי אלוקות נמצא בכל מקום בעולם. לדעתו זוהי טעות חמורה, הקרובה לעבודת אלילים. על פי השקפתו, ה' הוא מרומם ונשגב ממושגיהם הגשמיים של בני האדם, וכפי שהזהירה התורה "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". את מושג ה"צמצום" שמופיע בכתבי האר"י, פירש כדברי הרמח"ל ורבי יוסף אירגס ועוד, שהקב"ה ברא ומנהיג את עולמו שלא במלוא יכולתו אלא בצורה מוגבלת, וכן שברא את העולם חסר, כדי לתת מקום לעבודת האדם. יחד עם זאת הקפיד שחילוקי הדעות לא יגלשו לשנאה אישית, וזאת מפני שלדעתו בדורנו רוב היהודים שמחזיקים בדעות מוטעות רק ממשיכים את מה שחינכום אבותיהם ולכן אינם אשמים בכך ומחוייבים לקיים בהם מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

לשיטתו ראוי שאדם יתפרנס מיגיע כפיו. עם זאת התנגד ללימודים אקדמיים שלשיטתו מושכים את האדם לעולם שבו סולם הערכים שונה מהתורה, וסבר כי יש להתפרנס מ"אומנות נקייה וקלה" כלשון המשנה במסכת קידושין. לימד את ילדיו ונכדיו את מלאכת כתיבת הסת"ם, בהסתמך על המשנה במסכת קידושין האומרת שאדם חייב ללמד את בנו אומנות.

יחסו ליישוב ארץ ישראל ובפרט לבניין ירושלים - היה חיובי. השקפתו הגאולית נתמכה על יסודות ספרי הגר"א ובפרט על הספר קול התור. הוא ראה את עיקרי היסוד של הספר אותנטיים ושייכים לימינו. הוא סבר כי עיקרי הגאולה בימינו מופיעים בפשט התנ"ך, בגישה דומה לזו של הרב ד"ר יצחק ברויאר אותו העריך מאוד. החשיב את המלחמה בערב רב (שהם להגדרתו אנשים שמטרתם ללכת נגד התורה ונגד הברית בין הקב"ה לעם ישראל) כחלק מתהליך הגאולה, וביקר את יחסו המכבד של הרב צבי יהודה קוק כלפי מנהיגים חילוניים וטען כי זו גישה לא נכונה ומסוכנת.

היה בקי בכתבי הראשונים בענייני אמונה, והשתתף בכמה ויכוחים ארוכים עם נוצרים שבסופם לא היה להם מה להשיב כנגד טענותיו^{[דרוש מקור]}. עם זאת אחז כי יש לבסס את האמונה על היסודות שהתורה בונה עליהם את האמונה, שהם: יציאת מצרים ומעמד הר סיני שכשהם ברורים כל הטענות שבעולם לא יכולות לפורכן, ולא על התשובות לטענות הטועים. כמו כן עסק ב"קירוב רחוקים" והחזרה בתשובה, והיה אחראי לחזרתם בתשובה של מפורסמים רבים, בהם אורי זוהר ומרדכי ארנון^{[דרוש מקור]} וזאת לאחר דיונים ארוכים בני עשרות שעות, וכן להתקרבותו לדת של רחבעם זאבי^{[דרוש מקור]}.

היה מהראשונים שהחלו לתת בכנפי בגדיהם פתיל תכלת שצבעו נלקח מהחילזון ארגמון קהה קוצים, ופרסם את העניין. בשנת תשע"ו הקים תלמידו יוסף אליהו שטיינברג את עמותת "וזכרתם" ששמה לה למגמה להחזיר את מצוות התכלת לתפארתה ולהופכה לנחלת הכלל.

נהג להיות עטור בתפילין במשך כל היום כמנהג הגר"א, וכן נוהגים תלמידיו.

הרב יצחק שלמה זילברמן בהכנסת ספר תורה לזכר ביתו רחל ויס ובניה הי"ד

הדגיש מאד את העבודה שבלב, והיה נוהג לצטט את לשון הרמח"ל שכאשר אמרו חז"ל "רחמנא ליבא בעי", "לא להקל באו, אלא להחמיר במאוד מאד באו". לימד לקבוצות רבות את הספר מסילת ישרים של הרמח"ל. ודיבר רבות על מעלת הביטחון המוחלט בקב"ה, שלדבריו ייתכן רק לאחר בירור שכלי ומיושב של אמונת ישראל, בדרכם של הכוזרי והרמב"ן.

הקהילה

ערך מורחב – קהילת אדרת אליהו

מרבית חייו נחשבה משנתו הרוחנית של הרב זילברמן כחריגה מעט ברחוב החרדי. רוב מוסדות החינוך שהקים פרשו משיטתו לאחר מספר שנים, ורק קומץ תלמידים צעדו בדרכו.

בשני העשורים האחרונים לחייו החלה להתגבש בעיר העתיקה בירושלים קהילה של תלמידיו. בתחילת שנות השמונים הקימו בניו את מוסדותיו בעיר העתיקה בירושלים, מתוך שאיפה לבניין הרוחני של ירושלים וקירוב הגאולה. ובשנים האחרונות הוקמה קהילה גם בישוב מיצד בגוש עציון. כיום מונה קהילתו מאות משפחות. לקהילה מוסדות חינוך ברובע היהודי, בביתר ובמיצד, ובית מדרש וישיבה ברובע המוסלמי. רב הקהילה הוא בנו, הרב אליהו זילברמן.

מבניו וחתניו

• בנו הבכור הרב יום טוב זילברמן - מנהל חינוכי בת"ת אדרת אליהו, ומגיד מישרים.
• חתנו הרב אברהם מנדלזון - לשעבר ראש ישיבת ברכת משה-פרשבורג.
• חתנו הרב שמואל נטע וסרשטיין - מחבר ספרי פירושים על מסכתות קטנות.
• בנו הרב אליהו זילברמן - ראש ישיבת אדרת אליהו ורב הקהילה.
• חתנו הרב צבי שרלין - רב הקהילה החרדית בשכונת רמת אשכול בירושלים.
• בנו הרב ירמיהו - ראש הישיבה הקטנה אדרת אליהו.
• בנו הרב יוסף זילברמן - מנהל תלמוד תורה אדרת אליהו שבעיר העתיקה.
• חתנו הרב יעקב קובר - מנהל תלמוד תורה "שער התורה" בשיטת זכרו בבני ברק.
• חתנו הרב מרדכי יוסף שיף - משגיח בישיבה גדולה אדרת אליהו.
• חתנו הרב מנחם הייזלר - משגיח בישיבה קטנה אדרת אליהו.
• בנו הרב אפרים זילברמן - רב "קהילת אדרת אליהו" בישוב מיצד.

כיכר בירושלים בכניסה לשכונת סנהדריה על שם הרב זילברמן

מתלמידיו הבולטים

• הרב נתן רוטמן - מראשי ישיבת נתיבות חכמה ור"מ לשעבר בישיבת מיר-ברכפלד
• הרב נחום מאיר רוזנברג - בנו של הרב שריאל רוזנברג דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק.
• הרב אריה שפירא - מחבר ספרי קבלה וספר אחרית כראשית (ירושלים תשס"ג) העוסק בענייני הגאולה.
• הרב אורי זוהר
• הרב בנימין זאב כהנא
• הרב מרדכי ארנון
• הרב שמואל טל - ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (לשעבר בנווה דקלים)
• הרב חיים קוק - מראשי הישיבה הגדולה ירוחם, לשעבר ראש ישיבת תורת רפאל
• הרב מרדכי בר זכאי משגיח בישיבת אמרי משה

• הרב ברוך צבי גרינבוים, ראש ישיבת דרך השם
• הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת פתחי עולם
• חבר הכנסת הרב יצחק פינדרוס.

לקריאה נוספת

• "ואורח צדיקים כאור נוגה" - הספדים שנאמרו על הרב זילברמן ירושלים תשע"א

קישורים חיצוניים

• שיעוריו ושיחותיו בקול הלשון
• אוסף גליונות על הרב זילברמן
• ה"סטייפלער" והרב זילברמן
• יואל יעקובי, ‏בחזרה למקורות - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 1 בינואר 2001
• ראיון עם אורי זוהר על חזרתו בתשובה על ידי הרב זילברמן
• דיון בפורום ספרים וסופרים על הרב זילברמן (עם אוסף לינקים)
• ראיון עם הרב יום טוב בקשר לדרך הלימוד
• "פינת יקרת" גיליון ו' - מתוך שיחותיו על לימוד המקרא וסדר לימוד תשב"ר
• מאמר על דמותו, מוסף שבת קודש, יתד נאמן, ויקהל תשע"ד
• אדרת אליהו אתר השיעורים של אדרת אליהו
• אורי זוהר, הספד בהלווית הרב זילברמן זצ"ל, שיעור לשמיעה באתר "קול הלשון"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0