רבי ישראל ארנטרוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל ארנטרוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ח' באייר תר"ס
מינכן, גרמניה
פטירה ח' בניסן תשכ"ה (בגיל 64)
בני ברק, ישראל
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת
תאריך עלייה ט"ו בשבט תשכ"ד
מקום מגורים מינכן, פרנקפורט, לונדון, צ'שהם, מנצ'סטר, ירושלים, בני ברק
מקום פעילות פרנקפורט, לונדון, צ'שהם, מנצ'סטר, ירושלים, בני ברק
תקופת הפעילות תרפ"בתשכ"ה
השתייכות יהדות גרמניה
תחומי עיסוק ר"מ, רב
רבותיו רבי יוסף צבי דושינסקי
אב רבי חנוך ארנטרוי
צאצאים רבי חנוך ארנטרוי (לונדון)
חותן רבי מאיר צבי יונג
רבה של צ'שהם
תרצ"טתש"ה

רבי ישראל הכהן ארנטרוי (ח' באייר תר"ס - ח' בניסן תשכ"ה) היה מראשי ישיבת פרנקפורט, רבה של צ'שהם (אנ') שבאנגליה, ובסוף ימיו רב קהל עדת ישורון בבני ברק.

ביוגרפיה

נולד במינכן שבגרמניה לרבי חנוך ארנטרוי וייטל, בתו של רבי ישראל פויכטוונגר.

בסביבות שנת תרע"ח, נסע לעיר גלנטה שבהונגריה ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. עם הזמן נהיה לתלמידו המובהק, ונקשר עמו בקשר אמיץ שנמשך עשרות שנים. בשנת תר"פ כשעבר רבו רבי יוסף צבי דושינסקי מגלנטה לחוסט, הצטרף אליו רבי ישראל. בשנת תרפ"א נקרא לשוב לבית הוריו במינכן, עקב מחלתה של אמו, שנפטרה מעט לאחר מכן, בז' בטבת תרפ"א. עם תום ימי השלושים, שב לחוסט לישיבה[1].

כשנה לאחר מכן, עוד בהיותו בחור, החל לשמש כר"מ בישיבתו של רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט[2].

בשנת תרפ"ז נשא את בלימלא יונג, בתו של רבי מאיר צבי יונג, והמשיך להתגורר בפרנקפורט ולכהן כר"מ בישיבה שם, שבינתיים עברה לראשותו של רבי יוסף ברויאר בנו של רבי שלמה זלמן שנפטר בשנת תרפ"ו. באותה תקופה כיהנו בישיבה כר"מים גם רבי אליעזר פוזן (בנו של רבי גרשון פוזן) וגיסו רבי חיים יוסף יעקובוביץ[3], וכן רבי יחיאל מיכל שלזינגר (לימים ראש ישיבת קול תורה בירושלים).

לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים זוננפלד בשנת תרצ"ב התבקש על ידי משה בלוי להתלוות עמו לחוסט בכדי לשכנע את רבי יוסף צבי דושינסקי לבוא לכהן כרבה של ירושלים. באותה שנה, גם התלווה רבי ישראל לרבי יוסף צבי בסיעתו לארץ ישראל[4].

באלול תרצ"ז, השתתף בכנסייה הגדולה השלישית במרינבאד, ומונה לכהן כחבר "המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית"[5].

לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה והתפרצות האנטישמיות בגרמניה הופעלו עליו לחצים רבים לעזוב את גרמניה, אך הוא סירב לעזוב את תלמידיו בני ישיבת פרנקפורט ונשאר בגרמניה. בי"ז בחשוון תרצ"ט, יומיים לאחר פרעות ליל הבדולח, נלקח למחנה הריכוז בוכנוואלד, שם גזזו את זקנו, ואילצוהו לעבוד בעבודה פיזית קשה ומפרכת. כמה שבועות לאחר מכן הוא שוחרר, הודות לפעילות מאומצת של גיסיו לבית משפחת יונג, אשר נתנו שוחד והפעילו לחץ מאסיבי אצל שלטונות גרמניה הנאצית כדי לשחררו[6].

לאחר שחרורו, עבר - לאחר התייעצות עם רבו רבי יוסף צבי דושינסקי - ללונדון שבאנגליה. בתקופת שהותו בלונדון, הקים בית כנסת בביתו, וכן היה מוסר שיעורים פרטיים לתלמידים. בין תלמידיו מאותה תקופה היה רבי מאיר זליג אייזמן, שכיהן לימים כרב במינאפוליס שבארצות הברית[7].

באלול תרצ"ט, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר יחד עם משפחות יהודיות רבות להתגורר בעיר צ'שהם (אנ') הממוקמת בהרי צ'ילטרן שבמחוז בקינגהאמשייר בדרום-מזרח אנגליה, כארבעים ק"מ מלונדון. בבואו לעיירה, התמנה לכהן כרב המקום, כאשר בתפקידו זה דאג רבות בית כנסת במקום, מסר שיעורים לבנים ולבנות, ודאג לכל החיים הרוחניים של התושבים[8]. בין מקורביו ששהו באותה תקופה בצ'שהם, היו: רבי אליהו אליעזר דסלר[9] ותלמידו רבי אריה כרמל (עורך ספריו מכתב מאליהו), גיסיו רבי גאצל בלוך רבי יצחק יונג ורבי גבריאל יונג, רבי ישראל אריה מרגליות האדמו"ר מפרמישלאן וחתנו רבי אברהם משה באב"ד, רבי זושא וולטנר, רבי אלתר שלמה יצחק הלפרין (חתנו של רבי משה שניידר), ורבי דוב זאב שטיינהויז[10][11], וכן דבורה שטרנבוך עם בניה הרב משה שטרנבוך, רבי דב שטרנבוך ורבי אליהו שטרנבוך וששת בנותיה[12].

באמצע המלחמה, נעצר יחד עם כל אזרחי גרמניה ששהו בבריטניה, כדי למנוע מהם ריגול לטובת גרמניה, ונשלח למחנה המעצר שבאי מאן. לאחר כמה שבועות שוחרר לביתו[13].

לאחר סיום מלחמת העולם השניה, עבר עם משפחתו להתגורר ברחוב וולינגטון שבמנצ'סטר. הקים את בית הספר היהודי יסודי התורה במנצ'סטר, והשקיע רבות בחינוך התלמידים[14].

בי"א בשבט תשכ"ב נפטרה אשתו. לאחר פטירת אשתו, עבר להתגורר בבית בנו רבי מאיר צבי, ולאחר תקופה קצרה עבר להתגורר בבית שכנו רבי יוסף לאבנשטיין[15].

בט"ו בשבט תשכ"ד עלה לארץ ישראל, והתגורר אצל בתו וחתנו רבי אליעזר יעקובוביץ בשכונת בית וגן בירושלים. כעבור תקופה, נקרא לכהן כרב בית הכנסת קהל עדת ישורון בבני ברק, והתגורר בסמיכות לבית הכנסת[16].

בליל שבת הגדול, ח' בניסן תשכ"ה, בעודו מכין את דרשת שבת הגדול, בפתע לקה בליבו ונפטר בהיותו בן 65. בהלווייתו הספידוהו רבי שמואל הלוי ואזנר ורבי יעקב לנדא, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

משפחתו

גיסיו היו הרב אליהו יונג, מרבני היהדות האורתודוקסית בארצות הברית; הרב יצחק יונג, מזכיר ארגון הפדריישן (איגוד בתי הכנסת) באנגליה; ואברהם פרנקל, אביו של יונה פרנקל וחותנו של אליעזר פינצ'ובר.

בן-דודו היה רבי יצחק שלמה זילברמן מירושלים.

הערות שוליים

  1. ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ה', עמ' 53-58.
  2. ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ו', עמ' 59-66.
  3. לימים נעשה מחותן עם שניהם, בתו אסתר נישאה לרבי אליעזר יעקובוביץ (בנו של רבי חיים יוסף יעקובוביץ), ונכדתו חנה (בת חתנו רבי יוסף להמן) נישאה לרב מיכאל פוזן (נכדו של רבי אליעזר פוזן).
  4. כך כותב רבי יוסף צבי דושינסקי במכתבו לרב אליהו יונג, ”ובנסיעתי לארץ ישראל הייתי בצוותא עם כבוד גיסו הרבני הגדול בתורה ויראה כש"ת מהו' ישראל ע"ט” (עהרנטרוי) ”נ"י אשר הוא א' מבני עליה”... (נדפס בספר ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ה', עמ' 55).
  5. יחד עם עוד תשעה רבנים ואישי ציבור מגרמניה (מתוך קרוב לארבעים בעולם כולו), ביניהם רבי יוסף צבי קרליבך, רבי יונה מרצבך, ורבי קלמן כהנא.
  6. ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק י"א, עמ' 105-113.
  7. ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק י"ב, עמ' 117
  8. ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק י"ג-פרק י"ד, עמ' 131-151.
  9. הרב דסלר היה מוסר שיעורים בצ'שהם לנערים ולנערות. על פי בקשתו של רבי ישראל ששימש כמרא דאתרא, נאמרו השיעורים בזמנים שונים לחלוטין, כדי שלא תהיה תערובת בין הבנים והבנות. מעדות הגב' שולמית אריאלי (אמו של הרב אשר אריאלי), ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק י"ג, עמ' 134.
  10. הרב שטיינהויז שימש כאחד המלמדים לילדי התלמוד תורה במקום, לימים כיהן כרב קהילת מחזיקי הדת בקופנהגן, ולאחר מכן כמשגיח בישיבת קול תורה לצעירים. בנו הוא הרב יעקב שטיינהויז.
  11. רבי דוב זאב שטיינהויז, פרקי חיים, פרק ה'
  12. בתה רחל נישאה לימים לרבי חנוך ארנטרוי בנו של רבי ישראל. בנות נוספות נישאו לרבי משולם דוד סולובייצ'יק ולרבי חיים יעקב אריאלי.
  13. ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ט"ו, עמ' 153-157
  14. ראו בהרחבה בספר ישראל אשר בך אתפאר, פרק י"ז-פרק י"ט, עמ' 169-186.
  15. הסיבה לכך היתה עקב פטירת חמותו של רבי מאיר צבי, שהותירה את בעלה רבי יהודה זאב סגל (מייסד הלימוד היומי בספר חפץ חיים) עם ילדים רכים, ורבי מאיר צבי ואשתו נאלצו לעבור להתגורר בביתו ולסייע לו בטיפול הילדים
  16. ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק כ"ב, עמ' 219-232.