רבי מאיר צבי יונג
| לידה |
תרי"ט טיסה-אסלאר, הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
ד' בסיון תרפ"א (בגיל 62 בערך) לונדון, אנגליה |
| למד ב | ישיבת פרשבורג, ישיבת חוסט |
| מקום פעילות | מנהיים, אונגריש ברוד, קראקוב, למברג, סטורוז'ינץ, לונדון |
| תחומי עיסוק | רבנות, חינוך |
| רבותיו | רבי שמחה בונם סופר, רבי משה שיק |
| צאצאים | הרב אליהו יונג |
| חותן | רבי יעקב זילברמן |
| חתנים | רבי ישראל ארנטרוי |
רבי מאיר צבי יונג היה רבם של הקהילות החרדיות במנהיים, באונגריש ברוד, ולאחר מכן בלונדון, כיהן כנשיא אגודת ישראל בבריטניה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרי"ט בעיירה טיסה-אסלאר שבמזרח הונגריה לרבי אברהם ובלומה יונג. אביו היה תלמידו של הכתב סופר, והיה מנכבדי קהילת יהודי טיסה-אסלאר[1].
בבחרותו למד בישיבת פרשבורג אצל רבי שמחה בונם סופר, בנו של הכתב סופר. לאחר מכן, עבר לעיר חוסט שבהונגריה, שם למד בישיבתו של המהר"ם שיק, ונסמך להוראה גם מרבי שמואל ארנפלד ורבי שלמה זלמן שפיצר[1].
בשנת תרמ"ב, התרחשה עלילת טיסה-אסלאר בה העלילו על יהודים מתושבי טיסה-אסלאר, כי רצחו נערה גויה, כדי להשתמש בדמה לאפיית המצות. בין היהודים שנעצרו בעלילה זו, היה אביו רבי אברהם יונג, אשר ישב בכלא כשנה וחצי, עד לכ"ח בתמוז תרמ"ד אז פסק בית המשפט כי היהודים זכאים מכל אשמה והם שוחררו. בעקבות כך, עזבה משפחת יונג את טיסה-אסלר, ועברו להתגורר בפרשוב שבצ'כוסלובקיה. שם הם גם שינו את שם משפחתם מיונגר ליונג[2].
בשנת תרמ"ו, נשא את אסתר (נפטרה בשבט תרע"ה), בתו של רבי יעקב זילברמן, רבה של סלובקיה המערבית, שהיה תלמיד חבר לרבי יהודה אסאד. אשתו יאכט, היתה נכדתו של רבי דוד דייטש ומצאצאי רבי יהודה החסיד.
פעילות ציבורית
לאחר נישואיו, כיהן כרב הקהילה האורתודוקסית במנהיים שבגרמניה, שם סבל מרדיפות קשות של הרפורמים.
לאחר כארבע שנים, נקרא לכהן כרבה של אונגריש ברוד שבמוראביה, סמוך לגבול עם הונגריה, תפקיד בו כיהן במשך 23 שנים. גם לעיר אונגריש ברוד הגיעו בתחילה רדיפותיהם של הרפורמים, אשר ניסו בכל כוחם להחדיר שינויים בכל הקשור לשמירת תורה ומצוות, אך רבי מאיר צבי לחם כנגדם בתקיפות, ובזכותו נחלשה השפעתם של הרפורמים בעיר[3].
בשנת תרס"ה, הקים בית ספר באונגריש ברוד, אשר דגל בשיטת תורה עם דרך ארץ, על פי דרכו של רבי שמשון רפאל הירש.
לאחר ההצלחה של בית הספר, נתבקש רבי מאיר צבי על ידי קהילות רבות לפתוח בעירם בית ספר דומה, כדי לשמור על ילדיהם. הבקשה המשמעותית ביותר היתה מקהילת קראקוב שבפולין, אשר התחננו אליו שיפתח בית ספר בעירם, מכיוון שלמעלה משלושת-אלפים מילדי העיר לומדים בבתי ספר גויים. רבי מאיר צבי נעתר לבקשה, ודאג לפתיחתו של בית הספר, ואף מימן את שכר המורים בבית הספר. בית ספר זה פעל במשך כמה חודשים, עד שיהודים מתבוללים מקראקוב התלוננו לשלטונות כי בית ספר זה יגרום למחיצה בין היהודים לגויים, ובהוראת השלטונות נסגר בית הספר[4].
לאחר מכן, פנו אליו יהודים מלמברג ומסטורוז'ינץ בבקשה לפתוח בית ספר כזה בעירם. הוא נענה ברצון, ובתי ספר אלו פעלו עד לשנת תרע"ה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה[5].
בשנת תרע"ב נקרא לכהן כרב הראשי של ארגון הפדריישן (איגוד בתי הכנסת) באנגליה, והיה מנהיגם הרוחני של יהודי מזרח אירופה שהיגרו לאנגליה. מעט לאחר בואו לאנגליה, בסיון תרע"ב, עם הקמת תנועת אגודת ישראל, נבחר על ידי רבי יוסף חיים זוננפלד לייצג את יהדות בריטניה בועידה הגדולה שהתקיימה בקטוביץ, וכיהן כנשיא אגודת ישראל באנגליה[6].
מתוקף תפקידו, היה מעורב בהשגת הצהרת בלפור על ידי ממשלת בריטניה בשנת תרע"ח. לימים סיפר רבי יעקב רוזנהיים על מה שעמד מאחורי תמיכת הרב יונג: מנהיגי הציונות דאז, רצו את תמיכת היהדות החרדית, והבטיחו לרבנים ולעסקני אגודת ישראל תמורת תמיכתם, שכל החלטה בענין חינוך [ילד]]י ארץ ישראל תהיה תחת סמכותם הבלעדית של רבני אגודת ישראל. בעקבות הבטחה זו, הפעיל הרב יונג את השפעתו על בתי הכנסת החרדיים בלונדון ועל חברי אגודת ישראל, וביקש מהם לתמוך בהצהרת בלפור. אך לאחר ההצהרה, חזרו בהם מנהיגי הציונות מכל התחייבויותיהם[7].
בנו הרב אליהו יונג מספר במכתב לרבי יעקב רוזנהיים, כי אביו ניסה להיפגש עם מנהיגי הציונות, ואף נקבעה לו פגישה עם נחום סוקולוב, אך ברגע האחרון סירב סוקולוב להגיע לפגישה. בעקבות כך, הכריז הרב יונג ברבים על הציונות שהיא ריקה מיהדות, הכרזה שעלתה לו בהרבה שינאה והתנכלויות מצד מנהיגי הציונות[8].
בתקופת שהותו בלונדון, קיבל בקשות רבות מגדולי דורו לסיוע באיסוף כספים ל[ישיבות]] ומוסדות תורה במזרח אירופה ובארץ ישראל, ביניהם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי אליעזר רבינוביץ, רבי יחיאל מרדכי גורדון ורבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, ואכן הוא פעל רבות לשם כך[9].
במכתב ניחומים שכתב רבי יוסף חיים זוננפלד לבני משפחתו, הוא כותב עליו בין השאר: ”אשר לא נח ולא שקט להוציא כנוגה דרישת הדור הישן, אשר שם ליבו לא רק על טובת האומה בכללה, אלא גם כעל טובת יחידי סגולה של האומה ורבות עשה להחזקת התלמידי חכמים שרידי דור הישן בעיה"ק ת"ו, האיש אשר אמרנו בצלו ובהשתדלותו יעמוד איתן הישוב הישן באה"ק ת"ו”[10].
משפחתו
- בנו הרב אליהו יונג, מרבני היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
- בנו הרב יצחק יונג, מזכיר ארגון הפדריישן (איגוד בתי הכנסת) באנגליה.
- חתנו רבי ישראל ארנטרוי - מראשי ישיבת פרנקפורט ורבה של צ'שהם שבאנגליה.
- נכדו רבי חנוך ארנטרוי - גאב"ד אירופה וראש בית המדרש לרבנים בברלין.
גיסו היה רבי אברהם משה זילברמן, אביו של רבי יצחק שלמה זילברמן.
| עץ משפחת זילברמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- רבי משה לייטר, מארכיונו של רמ"ץ יונג, קובץ הדרום, גליון ז', י"ח, י"ט, כ', כ"א, כ"ב, כ"ג.
- ישראל אשר בך אתפאר, תולדות חתנו רבי ישראל ארנטרוי, פרק ז' - ט', ישראל תש"פ.
- יעקב רוזנהיים, ספר הזכרונות, עמ' רע"ז.
- מאיר וונדר, רבי מאיר צבי יונג, אנציקלופדיה לחכמי גליציה ג, ירושלים: מכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ב, עמ' 232, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ז', עמ' 69.
- ↑ ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ז', עמ' 70-73.
- ↑ ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ח', עמ' 76.
- ↑ ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ח', עמ' 77-79.
- ↑ ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ח', עמ' 80.
- ↑ ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ט', עמ' 83-88.
- ↑ יעקב רוזנהיים, ספר זכרונות.
- ↑ ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ט', עמ' 89.
- ↑ מכתבים אלו נדפסו בספר ישראל אשר בך אתפאר בנספחים שבסוף הספר, עמ' 289-298.
- ↑ המכתב המלא, מובא בספר ישראל אשר בך אתפאר, תולדות רבי ישראל ארנטרוי, פרק ט', עמ' 90-91.