שיטת זכרו
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
זִכְרוּ (קיצור של "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" מתוך ספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ב) היא שיטת לימוד הנהוגה בחלק ממוסדות הלימוד החרדיים, ליטאיים וחסידיים לבנים בישראל ובעולם. השיטה נוסדה על ידי הרב משה קלצקין והרב אברהם מנדלזון, כגרסה מתונה של שיטת זילברמן.
עקרונות השיטה המרכזיים הם לימוד בהספק, שינון מרובה, והבנה פשוטה.
עיקרי השיטה
בחיידרים של זכרו מתחילים בחומש בראשית ולומדים את חמשה חומשי תורה לפי סדר הפרשיות בשאיפה להגיע לידיעת החומש בידיעה יסודית מלאה וכמעט בעל פה. בסוף כיתה ג' התלמידים מסיימים חמישה חומשי תורה. מכיתה ב' ואילך לומדים במקביל נ"ך לפי הסדר, ובכיתה ד' מתחילים בלימוד משניות כשהתלמידים לומדים סדרי משנה שלמים בהבנה מלאה ובבקיאות בעל פה, כאשר לרוב בכיתה ה', ובמקומות מסוימים רק באמצעה מתחילים בלימוד הגמרא. בנוסף לכל אלו לומדים גם הלכה ומוסר.
מלבד סדר הלימוד הייחודי, ניתן דגש על לימוד משניות בעל פה ושינון וחזרה של התורה והנביאים. כך שמכיתה ד' ואילך, לאחר שסיימו את חמישה חומשי תורה, חוזרים עליהם כל שנה.
ייחוד נוסף בשיטת זכרו הוא לימוד התנ"ך בטעמים ובהתבסס בעיקר על פירוש רש"י על התורה. זאת בשונה מהשיטה המקובלת של לימוד עם "טייטש",שמהותה שינון הלימוד מילה מילה עם פירושה הפשוט.
בשונה משיטת זילברמן, המיוסדת על המשנה בפרקי אבות לפיה בן חמש למקרא, עשר למשנה ובן חמש עשרה לתלמוד, בשיטת זכרו קירבו באופן חלקי את הנעשה אצלם לשיטה המקובלת, להתחיל את המשנה בגיל צעיר יותר, ואף לפני סיום כל התנ"ך, ואת הגמרא להתחיל בזמן מוקדם יותר, ולפני סיום כל סדרי משנה.
השיטה זכתה לתמיכה מרבנים שונים וביניהם הרב יחזקאל אברמסקי[1] הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן[2][3], רבי מיכל יהודה ליפקוביץ[4] והרב דוד אבוחצירא[5].
יחד עם זאת היו רבנים שהורו לתלמודי תורה שהורגלו ללמוד בשיטת עץ חיים לא לשנות את צביונו של התלמוד תורה. ביניהם הרב מבריסק[6], הרב שך[7], הרב אלישיב[8], ורבי חיים קניבסקי[9].
רבי זונדל קרויזר בצעירותו שימש כמלמד בתלמוד תורה קמניץ בראשית דרכו - שפעל בזמנו בשיטת זכרו, ועודד מאוד תלמודי תורה בשיטה זו[דרוש מקור]. גם בחסידות סדיגורה הנהיגו את השיטה בתלמודי התורה שלהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בעניין דרך לימוד תינוקות של בית רבן
- התלמוד תורה ה-50 של רשת ‘זכרו תורת משה’ יפתח ברכסים, באתר JDN, אב ה'תשע"ג
- דברי הרב בן ציון מוצפי בעד תלמודי התורה בשיטת זכרו
- תיעוד מסיום חומש בראשית ב"זכרו תורת משה" באתר JDN.
- רכסים: תלמוד תורה ‘דרכי תורה’ משנה את שמו ומצטרף לרשת מוסדות ‘זכרו תורת משה’ באתר שטיבל, ה'תשע"ג
- סרטון ממעמד הסיום בשנת תשפ"ב בהשתתפות הרב חיים מן ההר
הערות שוליים
- ^ https://otzar.org/wotzar/book.aspx?188232&pageid=P0014
- ^ מוסף שבת קודש של יתד נאמן וישב תשע"ט, בזאת תבחנו עמ' רצ"ו, עומק הפשט גליון 395
- ^ אף מ"מ העיד בנו הרב משה שטינמן, שדעתו היתה שצריך תלמודי תורה מכל הסוגים, כדי שכל אחד יוכל ללמוד במקום שליבו חפץ ומתאים לפי טבעו, והרבה ילדים יש להם תועלת גדולה מהשיטה הזאת. אך יש ילדים שקשה להם ללמוד בדרך זו שלא עומדים בקצב של ההספק המרובה (עומק הפשט גליון 395)
- ^ עומק הפשט גליון 395
- ^ התלמוד תורה ה-50 של רשת 'זכרו תורת משה' יפתח ברכסים, באתר חדשות JDN
- ^ במענה לשאלת רבי משה הלוי מנהל ת"ת תשב"ר (עומק הפשט גליון 395).
- ^ עומק הפשט שם.
- ^ בנתיבות ההלכה קובץ מ"ט עמ' 973, עומק הפשט שם.
- ^ במענה לחיידר שרצו לשנות את שיטת הלימוד ל'שיטת זכרו' שמתמקדת בשינון וזכירה, אמר על עצמו שלמד בחיידר 'מרכז בבני ברק' שלמדו שם רגיל, ויצאו משם תלמידי חכמים גדולים ביותר, אז למה לשנות, הרי חז"ל כבר אמרו כל המשנה ידו על התחתונה (עומק הפשט שם).
