קול התור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קול התור
מידע כללי
סוגה ספר השקפה
נושא גאולה
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה ה'תש"ז  
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט קול התור  
הספרייה הלאומית  

קול התור הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.

לדברי צאצאי הרב הלל ריבלין משקלוב, סבם הוא זה שחיבר את הספר על-פי תורת רבו, הגאון מווילנה. הספר פורסם לראשונה על ידי שלמה זלמן ריבלין בשנת תש"ז[1][2], אף שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של הרב יוסף ריבלין (נפטר ב-1896), נכדו של הרב הלל ומבוני השכונות החדשות בירושלים.

מסרים עיקריים של הספר

  • הגר"א ראה את עצמו ניצוץ של משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבנין הארץ ולשם כך שלח את תלמידיו אליה[3].
  • מוטיב מרכזי הוא עניין שני משיחים; משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, ופועלו, קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל, בדרך טבעית, המעוררת הנהגה אלוהית ניסית נסתרת. לעומת זאת, משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, ועניינו הוא הגאולה השלמה הרוחנית, הכוללת חזרת מלכות בית דוד, התורה והנבואה; ובנין בית המקדש, שיתקיימו על ידי מעשים טבעיים משולבים בניסים גלויים.
  • בתלמוד[4] כתוב שנגזר על משיח בן יוסף שייהרג במלחמת גוג ומגוג (ומשמעות הדבר שכל המפעל החומרי בארץ ישראל יחרב) . בספרי הקבלה מפורש[דרוש מקור] שייהרג על ידי ארמילוס הרשע, שר הערב רב.
    הגר"א מוסר לתלמידיו בספר[5] שבעה עקרונות בנוגע לאתחלתא דגאולה, בהם הכלל של "עוד יוסף חי", כלומר שגזירת מותו של משיח בן יוסף התבטלה על ידי אורך הגלות, סבל ייסוריו, המעשים שנעשים על ארץ ישראל, חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו. משמעות הדבר, שעם המציאות של עקבות המשיח לפני הגאולה, תהיה הצלחת קיבוץ גלויות דהיינו מדינת ישראל[דרושה הבהרה].
  • ככל שמתקדמים תהליכי הגאולה בדרך הדרגתית, כך מתעוררים לעומתם הפרעות וקיטרוגים מצד אומות העולם מבחוץ, ומצד הערב רב מבפנים. מגמת הערב רב להפריד בין שני המשיחים, דהיינו בין חלקי עם ישראל העוסקים בעניינים החומריים שהם מבחינת משיח בן יוסף, ובין חלקי עם ישראל העוסקים בעניינים הרוחניים שהם מבחינת משיח בן דוד. הגאולה השלמה תבוא ע"י עבודתם יחד מתוך אחדות שלמה ככתוב ביחזקאל[6] "והיו לאחדים בידי".[7]
  • הגאולה תתקדם בדרך של 'עקבים' הכוללת שני חלקים. גם בהדרגה קמעא קמעא מתוך השתדלות מצידנו שתכלול קשיים וצרות המתוארות בסוף מסכת סוטה[8]. וגם בהסתר פנים ע"י אנשים הרחוקים מיהדות שיבנו את ארץ ישראל מבחינה חומרית. כל זה מפני שהגאולה תתחיל על ידינו בבחינת "בעתה", שזה במידת הדין, מחמת חוסר בזכויות וע"י כך הגאולה תושלם באופן שאומות העולם והערב רב לא יתנגדו לה, עד אשר תתגלה האמת אט אט, ויתאחדו הכוחות הרוחניים עם הכוחות החומריים ותגיע הגאולה השלמה משמים מבחינת "אחישנה" שהוא ברחמים[9].
  • במידה ויגדל קיבוץ הגלויות וישוב הארץ, תתגבר קטגוריה על היושבים בחו"ל שאינם משתתפים בבניינה, ותתגברנה הצרות עליהם, ותישאר מהם רק פליטה[10]. בכך חזה הגר"א את השואה ועל כן האיץ בתלמידיו למהר ולעסוק ביישוב הארץ מרצון ולא מהכרח של פליטה[11], עוד אמר לתלמידיו כי אם נצליח לארגן שש מאות אלף יהודים בארץ תתחיל הגאולה[12].

לשאלת תלמידיו איך מותר לעשות פעולות אלו שעלולות לסכן את עם ישראל, השיב שכן עשה יעקב אבינו, ואדרבה הלא הפס' מעיד כי רק בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה ועל כן חובה להכין את הקרקע לעם ישראל בארצו והיא הצלתו[13]. עוד הוסיף כי השבועה שהשביע ה' את ישראל "שלא ידחקו את הקץ", אמורה לגבי בניית בית המקדש לפני ביאת המשיח[14].

הדפסת הספר

למרות העדויות המוקדמות בכתבי ר' יושעה ריבלין על שיטה זאת, עצם קיומו של הספר הגיע לתודעה הציבורית רק בימי בנו, ר' שלמה זלמן ריבלין, שהחל בהדפסת קבצים מהספר, ופרסם ספרים נוספים על ההיסטוריה של עליית תלמידי הגר"א לפי שיטתו, דוגמת ספר "מוסד היסוד", פזמוניו של אביו, "חזון ציון"- שהוא ספר דרשות של בנו של ר' הלל, ר' משה ריבלין (שכיוניו היה "ר' משה מגיד" או "המגיד דורש ציון") שעוסקים בענייני הגאולה, ועוד.

ר' זלמן ריבלין לא הספיק לסיים את הדפסת הספר, ובחייו הוציא לאור רק מהדורה מקוצרת וחלקית, שלא זכתה לתפוצה רבה. לאחר מלחמת ששת הימים צירף הרב מנחם מנדל כשר את הספר כפי שהדפיסו ר' זלמן לספרו התקופה הגדולה. לפי עדותו של ר' זלמן עצמו, אין הספר העתקה מדויקת של ספר שחיבר ר' הלל, אלא סיכום של מסורות שעברו בעל-פה במשפחת ריבלין ובין צאצאי תלמידי הגר"א, כפי שניתן לראות בכתבי אביו ר' יושעה, ובדרשותיו של ר' משה מגיד. באותה שנה (תשכ"ט) הודפס הספר על ידי הרב חיים פרידלנדר והוועד להפצת "קול התור". בשנת תשנ"ד יצאה לאור מהדורה נוספת בתוספת כמה הרחבות על ידי פרופ' יוסף ריבלין, נכדו של ר' זלמן ריבלין.

הפולמוס על הספר

המתנגדים

לאחר הדפסת הספר בשנית התעורר פולמוס בגינו. חלקים מהציבור החרדי טענו שהמסורות של 'קול התור' אינן אמינות ושהספר לא נכתב בידי הרב הלל משקלוב.

הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, המתנגד נמרצות לשיטת 'קול התור', טוען כי גם אם הספר מקורי הרי שהוכנסו בו מסורות לא מדויקות בידי צאצאי הרב הלל. עוד הוא טוען שהמהדיר של הספר (ר' זלמן ריבלין), שהיה ציוני נלהב, הציג את הגר"א כ'לאומי'.[15] גם הרב ישראל אליהו וינטרוב יצא חוצץ נגד שיטה זו בחיבורו התקופה בסערת אליהו, שבו כתב באריכות ש"קול התור" מזויף, וקיבל הסכמה מהרב אלעזר מנחם מן שך[16].

הרב יוסף אביב"י הוכיח כי הספר חובר על ידי ריבלין לאחר שנת תרצ"ט[17].

בשנת תשע"ז הודפס ספר 'תשועת עולמים' , ובפרק ח' מוכיח המחבר שקול התור מזוייף ואינו מהגר"א, כשהוא מציג הרבה סתירות מדברי הגר"א בעצמו וכן מתלמידיו, לעומת מה שכתוב בקול התור, כן הוכח בספר בכמה הוכחות שהרב ריבלין לא היה מתלמידיו המובהקים של הגר"א[18].

התומכים

במהדורת תשנ"ד הובאו מספר הקדמות מרבני ירושלים התומכות באותנטיות החיבור ומחזקות את טענת הרב חיים פרידלנדר וחבריו כי "סוף דבר, כל מי שהאמת נר לרגליו, לא ימצא בספר הזה דבר שיספק עליו אמיתתו והיותו כולו מתורתו של רבינו הגר"א". רבני ירושלים מצאצאי תלמידי הגר"א סברו שהספר אוטנטי, ביניהם הרב חיים שרגא פייבל פרנק, הרב אליהו ראם[19]

הרב יצחק שלמה זילברמן ראה את הספר כאותנטי והשתמש בו כביסוס למשנתו[20]. בכתב העת קדושת ציון הופיעה סדרת מאמרים ארוכה מאת הרב חיים והב, שבה תמך באותנטיות של הספר[21].

ראש ישיבת מרכז הרב הציונית דתית הרב צבי יהודה קוק החשיב מאוד את הספר כאותנטי[דרוש מקור].

מחקרים על הספר

מחקרים אודות הספר שנעשו בידי ד"ר רפאל שוח"ט והרב אברהם קוסמן מובילים למסקנה, שספר קול התור מכיל יסודות אותנטיים המופיעים בספרי הקבלה של הגר"א ומרחיב אותם. כאמור, נראה כי כתב-היד המקורי של הספר לא הגיע לידי המהדיר רש"ז ריבלין, אלא רק עיבודים או תקצירים, והוא ערך אותם. מסגנון הספר ולשונו ניכר שמדובר בעורך מאוחר המשתמש במילים מודרניות, וכן נראה שלפני המהדיר (או עורך שקדם לו) עמד טקסט קדום, שלא תמיד הבין המהדיר את משמעותו הנכונה. הדבר ניכר בטקסטים המסומנים בסימני שאלה, בניסוחים לא מוצלחים וכדומה. לכן נכון להשוות את האמור בספר באופן ביקורתי לשאר ספרי הגר"א.

על פי תאוריה של החוקר אלי אשד, נכתב הספר בידי הרב המקובל יצחק צבי ריבלין, "דרשן הגאולה", שייתכן שנעזר בכתיבה בידי הרב אליהו לנדא נכד הגר"א. את הדמיון ברעיונות לפזמוניו של יושעה ריבלין מסביר אשד בכך ש"קול התור" התבסס על הפזמונים ולא להפך.[22]

ד"ר יצחק הרשקוביץ הגיע למסקנה[23] שהספר נכתב בשלהי המאה התשע עשרה או בתחילת המאה העשרים, והוא משקף עמדות סוציאליסטיות שרווחו באותה עת. לדעתו, הספר מנסה להציע השקפת עולם שמתאימה את הערכים הקבליים שבתורת הגאון מווילנא ותלמידיו למציאות של המשבר הכלכלי, החברתי והאידאולוגי בירושלים, בפרט אחרי שנת ת"ר, שבה התעוררה עלילת דמשק והישוב סבל ממחסור וקשיים. מציאות זו הובילה מנהיגים רוחניים של היישוב ליצור מערכת קבלית של גאולה רוויית ייסורים ומשברים, בניגוד למודל הליניארי, נטול הסיבוכים, של הגאולה, שיצא מבית מדרשו של הגאון מווילנה.

ד"ר אריה מורגנשטרן העלה מספר טענות נגד מסורת משפחת ריבלין המיוצגת ב'קול התור', שלפיה הנהיג הרב הלל עצמו את עליית תלמידי הגר"א בשנת 1809. לפי מסמכים מקוריים קבע מורגנשטרן שהרב הלל עצמו עלה ארצה בקיץ של שנת 1832, ולא מילא תפקיד בכיר בהנהגת העולים. בנוסף, לא ברורה העובדה האם הוא היה תלמיד הגר"א, או שרק אביו היה תלמיד הגר"א. עם זאת, לדבריו הספר לא זויף על ידי שלמה זלמן ריבלין, שלדבריו לא היה לו ידע קבלי שדרוש לחיבור ספר כזה, וכן היה אדם תמים ולא נוכל וזייפן.[24]

פרופ' עמנואל אטקס סבור שהמחבר הוא שלמה זלמן ריבלין. לדעת אטקס האתוס שלפיו הספר נכתב על ידי תלמידי הגאון מווילנה התאים לרבנים ציונים דתיים כדי להוכיח את טענתם שהציונות הדתית קדמה לציונות.[25]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קול התור

הערות שוליים

  1. ^ הלל בן בנימין ריבלין, מבוא מאת ד"ר יוסף ריבלין, קול התור- תמצית מתוך ז' פרקי גאולה שקיבל ר' הלל משקלוב מרבו הגר"א, מפיצי קול התור, תשנ"ד 1994
  2. ^ קול התור : בעקבות משיחא / תמצית מתוך ז' פרקי גאולה של... ר' הלל שקלובר..., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  3. ^ הספר פותח במילים יעודנו יעודו של רבנו הגאון נהורא דמשיח בן יוסף לדור אחרון. ראו כאן קול התור א וכן בהמשך הספר
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב עמוד א' ועוד
  5. ^ חלק א' החל מאות ו'ובעמודים 4,23,24,54,55,69
  6. ^ לז,יט
  7. ^ שם עמ' 3,38,63
  8. ^ דף מט,ב: בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְיוֹקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר, וּמַלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת. בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנְנוּ, וְחַכְמוֹת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים — בֵּן מְנַוֵּול אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ, אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּישׁ מֵאָבִיו, וְעַל מָה יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן — עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
  9. ^ שם עמ' 4, 28, 33, 140
  10. ^ ככתוב בנבואת יואל (ג,ה) וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט כִּ֠י בְּהַר־צִיּ֨וֹן וּבִירוּשָׁלַ֜͏ִם תִּֽהְיֶ֣ה פְלֵיטָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה קֹרֵֽא׃
  11. ^ שם עמ' 30
  12. ^ שם עמ' 33, 68, 139
  13. ^ שם עמ' 140 הערה 12
  14. ^ ביאור הגר"א על תקוני זוהר תיקון כ"ו, וכן פי' הגר"א לשה"ש ליקוטים על דרך נסתר פ"ב פסוק ז.
  15. ^ משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות, ירושלים, ה'תשס"ב, חלק ד', סימן שכ"ח.
  16. ^ בעמוד 5, ההסכמה של הרב שך לספר התקופה בסערת אליהו
  17. ^ כתב העת "מכילתא", גיליון א (תש"פ), עמ' 159–336. בשביל לראות קיצור ממסקנות המאמר של אביבי עי' כאן.
  18. ^ "תשועת עולמים", באתר אוצר החכמה
  19. ^ בהסכמותיהם לספר קול התור.
  20. ^ יצחק שלמה זילברמן, בשם קדשו בטחנו, באתר אוצר החכמה
  21. ^ וכן במאמרי הרב חיים פרידמן שם, בגליונות י - לח.
  22. ^ המסתורין של "קול התור " | המולטי יקום של אלי אשד
  23. ^ יצחק הרשקוביץ, הערות היסטוריות ותאולוגיות על קול התור, כנס הקבלה הליטאית ושלוחותיה, אוניברסיטת בר-אילן, 19.6.2012.
  24. ^ יעקב מאיר, "האם הגר"א היה ציוני", שביעי, כ"ד בחשוון תש"ף.
  25. ^ עמנואל אטקס, ״הציונות המשיחית של הגאון מווילנה״, עמוד 198; הנ"ל, "האם הגאון מווילנא היה ציוני? - הרצאה במסגרת יד יצחק בן צבי
  26. ^ תמצית המאמר בבלוג של אביב"י.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35931079קול התור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קול_התור&oldid=2655465"