קריית מוצקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קרית מוצקין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריית מוצקין
סמל העיר
סמל העיר קריית מוצקין
סמליל ממותג של העיר
סמליל ממותג של העיר - בשימוש מראשית 2017
כיכר התותח בקריית מוצקין
כיכר התותח בקריית מוצקין
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ציקי אבישר
גובה ממוצע[1] ‎9 מטר
תאריך ייסוד 1934
סוג יישוב יישוב עירוני 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 51,558 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 41
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 13,462 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 8
תחום שיפוט[2] 3,830 דונם
    - דירוג ארצי 212
32°50′08″N 35°04′47″E / 32.8354905674543°N 35.0796924611295°E / 32.8354905674543; 35.0796924611295
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3] 		7 מתוך 10
    - דירוג ארצי 90
מדד ג'יני
לשנת 2019[2] 		0.4234
    - דירוג ארצי 85
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 7.3%
גילאי 10 - 14 6.3%
גילאי 15 - 19 5.5%
גילאי 20 - 29 10.4%
גילאי 30 - 44 20.4%
גילאי 45 - 59 16.3%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 21.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 7
תלמידים 7,314
 –  יסודי 3,848
 –  על-יסודי 3,466
מספר כיתות 280
ממוצע תלמידים לכיתה 27.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל קריית מוצקין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
motzkin.co.il

קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. הוכרזה כעיר בשנת 1976[4]. העיר גובלת בקריית ביאליק, קריית ים וחיפה.

נמצאת בעמק זבולון שבמישור החוף הצפוני, צפונית לחיפה ודרומית לעכו. גובלות בה השכונות החיפאיות קריית חיים וקריית שמואל במערב, קריית ים בצפון-מערב, וקריית ביאליק במזרח, כשבתווך, בין קריית מוצקין וקריית ביאליק, עובר כביש 4.

העיר קרויה על שם ליאו מוצקין, שהיה מיוזמי הקונגרס הציוני העולמי הראשון, ולאחר מכן שימש יושב-הראש של מספר קונגרסים ציוניים.

היסטוריה

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה פעלו בארץ ישראל מספר גופים שעסקו בגאולת קרקעות. ביניהם היו "קהילת ציון אמריקאית", חברת "משק", שהוקמה בגליציה כחברה כלכלית ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, וחברת "קדם" של יהודי גרמניה. את אדמת ג'ידרו[5], הקרקע שעל חלקה הוקמו קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין ושכונת "עיר גנים" שבקריית אתא, התכוונה לרכוש הקרן הקימת לישראל, אולם לא היה לה די כסף לכך. כאשר עלתה האפשרות לרכוש את אדמות ג'ידרו, הוקמה, ביוזמת יוסף לוי ובניהולו של מיכאל אליניקוב, "חברת הכשרת מפרץ חיפה" שאיגדה את שלושת הגופים במטרה לרכוש אדמות אלו ממשפחת סורסוק. האדמות נרכשו לבסוף בשנת 1924, אולם המשבר הכלכלי שבא שנתיים אחר כך, והוצאות הפיתוח הגדולות שהיו כרוכות בהכשרת הקרקע, הביאו את החברה למכור את האדמות לקרן הקיימת ולחברת PEC.

חלק ניכר מהעולים בני העליות הרביעית והחמישית התיישבו בערים, עובדה שגרמה לעליית מחירי הדיור לקנייה ולהשכרה, וחלק מהעולים לא הצליחו למצוא לעצמם פתרונות דיור סבירים. עובדה זו גרמה לקבוצות שונות בארץ ישראל להקים יישובים חדשים, ובכך לאפשר זמינות דיור. בין קבוצות אלו התארגנו גם בני המעמד הבינוני בחיפה, רובם סוחרים, ובעלי מלאכה עצמאיים, במטרה להקים יישוב סמוך לחיפה שבו יוכלו לגור.

בפברואר 1933 הקצתה הקרן הקיימת שטח בגודל כ-335 דונם ל"ארגון המעמד הבינוני בחיפה" לשם הקמת "שכונה עממית"[6] למשפחות שמפרנסיהן אינם חברי ההסתדרות הכללית. על פי התוכנית הראשונית חולקו מגרשים בשטח של דונם כל אחד[7]. תכנון השכונה התבצע על ידי סר פטריק אברקרומבי. בסוף 1933 בקשה הקק"ל לצמצם את גודל המגרשים לשטח של חצי דונם, דבר שהעלה את רוגזם של המתיישבים[8][9]. ב-9 באוקטובר 1934 הונחה אבן הפינה לשכונה, והוחלט לקראה על שם המנהיג הציוני ליאו מוצקין[10]. ב-1935 התיישבו המשפחות הראשונות בבתיהן שבשכונה והתאגדו באגודה שיתופית בשם "שכונה עממית אגודה שיתופית בע"מ", אגודה שלא קיבלה אל שורותיה מי שהיה חבר בהסתדרות הכללית[11]. בשנת 1939 הגיע מספר הבתים בקריה ל-345 ומספר התושבים לכ-2000[12]. במהלך מלחמת העולם השנייה כמעט ולא גדל מספר הבתים בקריה והוא צוין כמעל 350[13].

ב-11 ביוני 1940 הוכרזה קריית מוצקין כמועצה מקומית. בתחומי היישוב שכן אז בסיס צבאי בריטי גדול וכן, תחנת נוטרים.

בימי מלחמת העצמאות, הותקפה והושמדה בגבולה של קריית מוצקין שיירת נשק ערבית, אשר הובילה נשק ותחמושת לערביי חיפה. בסמוך למקום הקרב, הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים בו.

אנדרטת השיירה בקריית מוצקין

ב-1949 נהרגו חמישה מילדי הקריה ומספר ילדים אחרים נפצעו, כשרימון יד ישן, שמצאו בחולות סמוך לעיר, התפוצץ. חמשת הילדים הובאו לקבורה בלוויה משותפת. הם הונצחו כנפגעי פעולת איבה ולזכרם נקרא רחוב בעיר בשם "רחוב הילדים". אירוע זה נודע כ"אסון הילדים"[14].

בסוף שנת 1988 החליטה ועדה של משרד הפנים על סיפוח לעיר של שטח המחנה הצבאי "כורדני" (870 דונם). בשנת 2007 סיים צה"ל את פעילותו במחנה, ובשטח שהתפנה נבנתה שכונה חדשה, "משכנות האומנים". במקום מתוכננים לקום עוד כמה אלפי יחידות דיור וכן מתנ"ס חדש.

בתחילת המאה ה-21 הונחו על שולחן הכנסת מספר הצעות לאיחוד הקריה עם שכנתה קריית ביאליק, או לחלופין איחוד כל אזור הקריות לעיר אחת. הרעיון לא יושם לבסוף[15][16].

סמל העיר

ערך מורחב – סמל העיר קריית מוצקין
סמלה של העיר עד עיצובו מחדש בשנת 2012

הסמל המקורי עוצב בשנת 1946 על ידי אברהם ניסטי, מורה לאמנות בבית הספר היסודי "אחדות". העיצוב נבחר באופן רשמי, בשינויים קלים, על ידי חברי המועצה המקומית בשנת 1956 ועבר שינוי קל נוסף בשנות ה-70. הסמל כולל מספר מרכיבים:

בעבר נהוג היה לחשוב[17] כי הסירה היא סמלו של שבט זבולון, שבשטחו ממוקמת העיר. הסירה לקוחה מברכת יעקב לזבולון: ”זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון” (בראשית מ"ט 13).

בשנת 2012 שונה עיצוב סמל העיר[18]. הסמל משמר את המוטיבים שהופיעו בשלושת העיצובים הקודמים של הסמל: מגדל המים, המנורה וספינת המעפילים. התווספו להם סרט ובו שם העיר, צמרת עץ ירוקה, המסמלת את ההקפדה על איכות הסביבה הנהוגה בעיר, וכן בניינים, המתארים את הנוף האורבני של העיר[19].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית מוצקין 51,558 תושבים (מקום 41 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 82.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,294 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[20]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נתונים אלה, בעוד העיר נעדרת אזורי תעשייה וכשאזורי המסחר בה מצומצמים, מציבים את קריית מוצקין מבחינה סטטיסטית ברשימת עשר הערים הצפופות ביותר בישראל. צפיפות האוכלוסין בה היא 10,170.8 נפש לקמ"ר[21][22].

בבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף שנת 2007, נמצא כי רמת שביעות הרצון של תושבי העיר מהשירותים העירוניים אותם הם מקבלים, היא השנייה בגובהה בארץ[23].

שכונות

כיכר הפסנתרן בקריית מוצקין. פיסל: ראובן גפני
בניינים רבי קומות בעיר
  • לב מוצקין: שכונת רבי קומות במרכז העיר, בה נמצאים רבי קומות גבוהים (18 עד 24 קומות). בשכונה מצוי ה"רַבְמַד" (הלחם של המילים "רב ממדים"), מרכז מסחרי מהראשונים בישראל, שנחנך בשנת 1983[24] וידוע גם בשם "לב הקריות". ברבמד עשרות חנויות וסניף דואר. בסמוך, מצוי גשר רבין, המחבר את הקריה עם קריית ים. בלב מוצקין ממוקמים גם בית הספר התיכון "אורט קריית מוצקין" ואולפנה "סגולה".
  • מוצקין הוותיקה: גרעין ההתיישבות הראשוני של העיר משנות ה-30 וה-40; האזור מאופיין בבנייה נמוכה צמודת קרקע.
  • נווה אביבים: שכונת וילות צמודות קרקע, בסמוך שכונה נוספת דומה - בנייה רוויה צמודת קרקע.
  • נווה גנים: מצויה בצפון העיר ובה בניינים בני 4–8 קומות שבצידם מגדלי מגורים בני 12–18 קומות. בכניסה לשכונה קיים מתחם שזכה לשם "מוצקין הצעירה", ובו מספר בניינים בני 5–7 קומות. בקצה השכונה נמצא גשר בגין, המחבר את הקריה עם קריית ים.
  • משכנות אמנים: השכונה החדשה ביותר בעיר. ממוקמת במקום בו שכן בעבר המחנה הצבאי "כורדני". שמות הרחובות בשכונה הם שמותיהם של אמנים ישראליים שהלכו לעולמם, כגון עוזי חיטמן, עפרה חזה, נעמי שמר ואהוד מנור. בשכונה ממוקמות שלוש חטיבות הביניים הממלכתיות הפועלות בעיר וכן בית ספר יסודי.

בעיר שכונות נוספות משנותיה הראשונות: שכונות (שיכוני) "רסקו" ו"עמידר", "שיכון צ'כי" ושכונת "פנטגון".

מוסדות בעיר

אנדרטה בכיכר התותח בקריית מוצקין, המנציחה את בני קריית מוצקין שנפלו במלחמת ששת הימים

אתרי בילוי ופנאי

ה"אמפי פארק" המשמש להופעות חיות
ברבורים באגם ליד ה"חי-פארק" בקריית מוצקין
מבנה היכל התיאטרון

בעבר

תחבורה

כביש 4 עובר במזרח העיר ומפריד אותה מקריית ביאליק. מסילת הרכבת בין נהריה לחיפה עוברת במקביל לכביש זה, במערב העיר ומפרידה בין קריית מוצקין לקריית ים וקריית שמואל. לעיר גם תחנת רכבת.

חינוך

חינוך יסודי
ב-1936 נוסד בית הספר הראשון ביישוב, בית הספר "אחדות". בית הספר השני הוא בית הספר הממלכתי-דתי "מצפה" (במקור נקרא "תחכמוני"), אשר נוסד בשנות ה-40. ב-1957, קם בית הספר הממלכתי על-שם חיים ויצמן ולאחר מכן, בתי-הספר "קורצ'אק", "אלונים" ו"שרת" (שני האחרונים חדלו לפעול בתחילת שנות ה-2000). בהמשך הוקמו בתי הספר הממלכתיים ע"ש "בן-גוריון", "בגין" וב-2017, החל לפעול, בשכונת "משכנות אומנים", בית הספר על-שם יצחק נבון[27]. בשנת 2020 הוקם בית ספר יסודי ממלכתי על-שם נחמה ריבלין.
חינוך על-יסודי
בעיר פועלים בית הספר התיכון העירוני "אורט קריית מוצקין", אולפנת "סגולה" לבנות, תיכון טכנולוגי שנפתח בשנת 2011 ושייך לרשת "עתיד" וכן שלוש חטיבות ביניים: על-שם יצחק רבין, יונתן נתניהו ו"רמון", על שמם של אילן, רונה ובנם, חלל צה"ל אסף רמון[28].
חינוך בלתי פורמלי
בעיר פועלות מספר תנועות נוער לציבור הכללי והדתי לאומי: עזרא, הצופים, בני עקיבא, המחנות העולים, של"ח (מש"צים), מד"צים וצמר"ת. כמו כן פועלת בקריית מוצקין "מועצת נוער עירונית".

במאי 2012 נבחרה העיר על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך לזוכה בפרס הראשון מבין הרשויות בארץ, על הישגיה בקידום הנוער והחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר[29].

שירותי דת

בעיר כ-25 בתי כנסת, שני מקוואות טהרה, שני בתי חב"ד ומועצה דתית פעילה.

הרב הראשי הראשון של העיר היה הרב מרדכי פוגלמן. הרב הראשי האשכנזי הנוכחי הוא הרב דוד מאיר דרוקמן. הרב הראשי הספרדי, האחרון לעת עתה בעיר, היה הרב יוסף אוחנה, אשר פרש בשנת 2017 לגמלאות.

בשנת תש"ע החל לפעול בעיר גרעין תורני בשם "סרוגי מוצקין", הפועל בבית הכנסת המרכזי. הגרעין מקיים אירועים מרכזים לכלל תושבי העיר כגון "שמחת בית השואבה", "הקפות שניות" ו"מדורת ל"ג בעומר".

שלטון מוניציפלי

עם הקמת קריית מוצקין, נוסד ועד לשכונה. בנוסף, השתייכו תושבי קריית מוצקין ל"וועד הקהילה של חיפה"[30].

יו"ר ועד השכונה הראשון היה פישל ברייטמן[31], איש "המזרחי". הוא שימש בתפקיד החל מאמצע מאי 1934 ועד 1936, עת התפטר בשל חילוקי דעות שהיו בין ארגון המעמד הבינוני לבין האגודה השיתופית. בשנה שלאחר מכן כיהנו ברוטציה ארבעה בראשות ועד השכונה: יעקב ז'ק, אלימלך ברקוביץ, משה מנדלסון ומשה אלנבוגן. לאחריהם, במשך כשנה (1937–1938) שימש בתפקיד זאב פרוש. ישראל שפירא החליף את פרוש בשנים 1938–1940. בסוף שנות ה-30 החלו שלטונות המנדט הבריטי בתהליך של הקמת מועצות מקומיות ברחבי ארץ ישראל. לגבי מפרץ חיפה, הם העלו שלוש אפשרויות[32]: מועצה נפרדת לכל קריה, מועצה מאוחדת לכל הקריות או סיפוח הקריות לחיפה. נציגי קריית מוצקין דרשו הקמת מועצה נפרדת לקריית מוצקין בשל האופי הימני של היישוב[33].

עם הקמת המועצה המקומית, מונה ישראל שפירא לכהן כראש המועצה המקומית הראשון.

ב-1941 נערכו בחירות, בהן נבחר אריה גרושקביץ לראשות המועצה. במשך חמש שנים הוא כיהן גם כיו"ר האגודה השיתופית עד שב-1946, בשל חילוקי דעות בין חברי האגודה לבין המועצה, הודח גרושקביץ מראשות ועד האגודה.

ב-1958 עבר השלטון מהציונים הכלליים למפלגה הפרוגרסיבית. במשך שנה שימש נח עלוני בתפקיד יו"ר המועצה המקומית ובבחירות 1959 נבחר לתפקיד נציג מפא"י, משה גושן. גושן, השלישי שכיהן כראש המועצה המקומית קריית מוצקין, היה גם הראשון שכיהן בה כראש העיר, עת הוכרזה כעיר ב-1976. הוא שימש בתפקיד עד פטירתו מאירוע לבבי בעצרת פוליטית בשנת 1984. לאחריו כיהן בראשות העיר, במשך שתי קדנציות, שמחה מילר. צורי, היה לראש עיריית קריית מוצקין החל משנת 1993. הוא שימש בתפקיד עד השעייתו בחודש יוני 2023[34][35].

עד לבחירות המוניציפליות בשנת 2024, היו במועצת העיר קריית מוצקין 15 חברים. לאור הגידול באוכלוסיית העיר, גדל אז מספר המושבים במועצת העיר ל-17.

ראשי היישוב

חזית המבנה החדש של עיריית קריית מוצקין טרם חנוכתו, ינואר 2018 (העבודה בבניין זה החלה ב-1 באוגוסט 2018)
שם תקופת כהונה
ישראל שפירא מאי 1940 – מרץ 1941
אריה גרושקביץ מרץ 1941 – ינואר 1958
נח עלוני ינואר 1958 – דצמבר 1959
משה גושן דצמבר 1959 – יוני 1984
שמחה מילר יולי 1984 – נובמבר 1993
חיים צורי נובמבר 1993 – יוני 2023
עדי שטרנברג (מ"מ) יוני 2023 – מרץ 2024
צבי (ציקי) אבישר מרץ 2024 –

ערים תאומות


קריית מוצקין במבט אווירי, נובמבר 2014

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריית מוצקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ ראובן בן-צבי, 3 הקריות ליד חיפה יהיו ערים מיום רביעי, מעריב, 9 באוגוסט 1976
  5. ^ צבי גנין, קריית חיים ארלוזורוב – ניסיון באוטופיה עירונית, 1933–1983, הוצאת ועד קריית חיים, באמצעות הוצאת מילוא, 1984
  6. ^ שכונה חדשה, דואר היום, 7 בפברואר 1933
  7. ^ השכונה העממית, דואר היום, 31 באוקטובר 1933
  8. ^ השכונה העממית של המעמד הבינוני, דואר היום, 25 בדצמבר 1933
  9. ^ מהחלטות האספה של חברי השכונה העממית, דואר היום, 8 בינואר 1934
  10. ^ שכונת מוצקין, דבר, 9 באוקטובר 1934
  11. ^ האגודה השיתופית המשיכה לפעול עד פירוקה, בשנת 1960.
  12. ^ שנה חמשית לקרית מוצקין, המשקיף, 30 במאי 1939
  13. ^ אחרי אפתעת הבחירות בקרית מוצקין, המשקיף, 20 באוגוסט 1945
  14. ^ רחוב הילדים, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
  15. ^ מורן אזולאי, השר שטרית לא מרפה מיוזמת איחוד הקריות, באתר mynet‏ קריות, 2 בדצמבר 2008
  16. ^ מאבק בצפון נגד איחוד הקריות, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2003
  17. ^ לפי דעת החוקרים בשנות האלפיים, השטח המוגדר כ"עמק זבולון" בימינו לא נכלל בנחלתו של שבט זבולון, כי אם למעשה היה בנחלתו של שבט אשר.
  18. ^ נדב מאיוסט, מוצקין: מדוע שונה סמל העיר בפעם הרביעית?, באתר mynet‏ קריות, 21 במרץ 2012
  19. ^ סמל עיר חדש לקריית מוצקין, באתר עיריית קריית מוצקין, 29 במרץ 2012; כעת, מתוך ארכיון האינטרנט
  20. ^ פרופיל קריית מוצקין באתר הלמ"ס
  21. ^ דליה מזורי, ערב ראש השנה: 7.8 מיליון אזרחים בישראל, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2011
  22. ^ קובץ PDF יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים, בשנתון הסטטיסטי לישראל 2011, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  23. ^ מורן אזולאי, מוצקין במקום השני בארץ בסקר שביעות רצון, באתר ynet‏, 30 ביולי 2009
  24. ^ מירית פנחס, פיצה רימיני ברבמד נסגרה אחרי 35 שנה, באתר mynet‏ קריות, 29 במרץ 2018
  25. ^ אלי לוי, בקרוב: תיאטרון גם בקרית מוצקין, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2009
  26. ^ יצחק שוורץ, נוף הקריות ישתנה, מעריב, 28 במרץ 1960
  27. ^ דורון גולן, בית הספר החדש בקרית מוצקין ייקרא ע"ש יצחק נבון, באתר "בלינקר", 23 במרץ 2017
  28. ^ קריית מוצקין: חטיבת הביניים החדשה תיקרא על שם משפחת רמון, באתר "News‏ חיפה קריות.נט", 19 ביולי 2022
    דיקלה שחף, שתי מנהלות ומנהל הצטרפו למערכת החינוך בקריות: "זה הייעוד שלנו", באתר mynet‏ קריות, 30 באוגוסט 2022
  29. ^ קריית מוצקין זכתה באות "מינהל חברה ונוער", באתר "קריות באינטרנט", 31 במאי 2012
    זכיית רשויות באות "מינהל חברה ונוער", הודעה מטעם דוברות משרד החינוך, 31 במאי 2012, באתר משרד החינוך
  30. ^ יצחק נימצוביץ, לקראת הבחירות לועד הקהלה בחיפה, הבוקר, 11 באוגוסט 1938
  31. ^ פישל ברייטמן, באתר עיריית קריית מוצקין
  32. ^ השלטון העצמאי ביישובי עמק זבולון, הבוקר, 28 באפריל 1938; המשך
  33. ^ קרית מוצקין דורשת מועצה נפרדת, הבוקר, 21 בפברואר 1939
  34. ^ יואב איתיאל ואלי אשכנזי‏, נדחתה בקשתו של ראש עיריית קריית מוצקין לעכב את השעייתו, באתר וואלה!‏, 2 ביולי 2023
  35. ^ יוסי מזרחי, ‏ראש עיריית קריית מוצקין הושעה מתפקידו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 ביוני 2023‏


דגל ישראל
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפה • נפת חדרה
מפת מחוז חיפה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים
מועצות אזוריות אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה
ראשי המועצה המקומית ועיריית קריית מוצקין

ישראל שפירא (מ-1940) • אריה גרושקביץ (מ-1941) • נח עלוני (מ-1958)
משה גושן (מ-1959, ראש המועצה האחרון וראש העירייה הראשון) • שמחה מילר (מ-1984) • חיים צורי (מ-1993) • צבי (ציקי) אבישר (מ-2024)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39473686קריית מוצקין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קריית_מוצקין&oldid=2691401"