חטיבת ביניים בישראל
חטיבת ביניים בישראל היא חלק ממערכת החינוך הפורמלי בישראל, שבו לומדים תלמידים בכיתות ז' עד ט' (גילאי 12 עד 15). חטיבות הביניים הוקמו במערכת החינוך בישראל החל משנת 1968, עם הנהגת רפורמה במערכת החינוך. במסגרת רפורמה זו הורחב מספר שנות הלימוד הנכללות בחוק לימוד חובה עד לכיתה י', והוחלט על הקמת חטיבת הביניים, ששתי כיתותיה הראשונות נלקחו מבית הספר היסודי, והכיתה העליונה בה נלקחה מבית הספר התיכון.
חטיבות הביניים מופעלות בדרך כלל כמסגרת עצמאית, ולעיתים פועלים חטיבת ביניים ובית ספר תיכון במתחם אחד, הקרוי "בית ספר שש-שנתי". בהתאם לכך, במרבית המקרים הרכב מוסדות החינוך לגילאי 6 עד 17 הוא כדלקמן: בית הספר היסודי - שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת הביניים - תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר התיכון - תלת-שנתי (י' עד י"ב). בכמה בתי ספר בישראל מאורגן החינוך ההתחלתי, בית הספר היסודי וגן הילדים במסגרת של חטיבה צעירה הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.
היסטוריה
במעקב אחר סיבות הנשירה של תלמידים מהלימודים בבית הספר התיכון, נמצא כי אחד הגורמים ליציאתם של הנערים והנערות ממסגרת הלימודים הסדירה כבר בגיל 14–16 הוא המעבר החריף של הנער ממסגרת בית הספר היסודי אל מסגרת בית הספר התיכון. כאשר הוארכה תקופת הלימודים על פי חוק לימוד החובה עד סיום כתה י', והוקמו חטיבות הביניים, ציפו לירידה בנשירה של התלמידים ממסגרת הלימודים, או לפחות לדחיית הנשירה מעבר לכתה ט' (גיל 15).
בחטיבת הביניים נחשפים התלמידים למקצועות חדשים כדוגמת מתמטיקה במקום לימודי חשבון (לעיתים אף מחלקים את לימודי המתמטיקה לאלגברה ולגאומטריה), לימודי מדעים (בכיתות ז'-ח') או ביולוגיה, פיזיקה וכימיה (בכיתה ט') במקום שיעורי טבע ולימודי לשון עברית וספרות - כל מקצוע נלמד לבד במקום הלימוד הכולל של מקצוע העברית. כן הוחל בחטיבת הביניים בלימודי השפה הזרה. היה גם הבדל בהכשרת המורים ולאור זאת גם בגישת המורה לתלמיד. בבית הספר היסודי המורה היה בוגר מכללה להכשרת מורים עם דגש על ההוראה בבית הספר. לעומת זאת, בחטיבת הביניים מלמדים בעיקר מורים בוגרי אוניברסיטאות.
יוצאי דופן
- הערים לוד, רמת גן וגבעתיים לא הצטרפו לתוכנית. כלומר, אין בהן חטיבות ביניים כלל.
- זכרון יעקב חזרה בשנת תשס"ח למתכונת הקודמת של שמונה כיתות בית ספר יסודי וארבע כיתות תיכון, בשיטה של "בית ספר צומח".
הערכת השינוי
בדו"ח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הפערים החברתיים בישראל, בראשות חבר הכנסת רן כהן, נסקרו מדדי יעילות וצמיחה בבית הספר - המיצ"ב - במקצועות מתמטיקה, אנגלית, מדעים ובקריאה שערך משרד החינוך בשנת הלימודים תשס"א. המבדקים נערכו בקרב כ-10,000 מתוך כ-80,000 תלמידים בכל שכבת גיל. התוצאות היו כי בכיתות ד'-ט' התגלתה עלייה חדה בפערים בכיתה ז' - בעת המעבר מהחינוך היסודי לחטיבת-הביניים.[1] היה בכך כדי להצביע על ההבדלים ברמות הלימוד בין בתי הספר היסודיים, אשר התגלו רק כאשר התלמידים הגיעו למסגרות של חטיבת הביניים.
העדיפות בתוכניות המחשוב שניתנת לחטיבות הביניים נעשית, בין השאר, על מנת לסייע בהדבקת הפער בין תלמידי בית הספר היסודי, בבואם לחטיבת הביניים. וכך, בתוכנית מחשוב בתי הספר במדינת ישראל, שהחלה להתבצע בעקבות דו"ח ועדת הררי לקידום המדע והטכנולוגיה, ניתנת עדיפות לאזורי מצוקה וגם לחטיבות ביניים. לבתי הספר מוצעת תשתית התקשרות לאינטרנט במחירים מוזלים, הכוללת התקנה ומקום אחסון לאתרים וחומרי למידה.[2]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בישראל |
- תוכנית הלימודים לחטיבת הביניים, האגף לתוכניות לימודים, משרד החינוך והתרבות
ליאור דטל, מי צריך את חטיבות הביניים?, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2015- מירב ארלוזורוב, "הילדים לא בשלים": הישגי התלמידים שלא למדו בחטיבות ביניים גבוהים יותר, באתר TheMarker, 24 ביולי 2019
- שירה קדרי-עובדיה, חטיבות הביניים היו אמורות לייצר אינטגרציה. מחקר ענק מראה כי הן מנציחות פערים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2021
הערות שוליים
33237335חטיבת ביניים בישראל